טונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הטונל
התחנה העליונה של הטונל

הטונלטורקית: Tünel, מצרפתית Tunnel) הוא קו רכבת תחתית קצר ביותר באיסטנבול שבטורקיה. קו זה הוא פוניקולר, בדומה לכרמלית שבחיפה. לקו הרכבת שתי תחנות בלבד - קבאטש (Kabataş) וטקסים (Taksim), ואורכה של המסילה 573 מטרים. הטונל היה לקו הרכבת התחתית השני בעולם והוקמה זמן קצר לאחר הקמתה של הרכבת התחתית של לונדון.

הטונל נפתח ב-7 בינואר 1875 על מנת לקשר בין השכונות פרה וגלאטה, שתיהן נמצאות בחלקה החדש של איסטנבול, על גבעה הנמצאת צפונית לקרן הזהב. המנהרה נבנתה על מנת להקל על הרוצים לעלות את העלייה התלולה של למעלה מ־60 מטרים. השכונות גלטה ופרה נקראות היום קאראקוי ובייאואולו בהתאמה.

משך הנסיעה בקו הרכבת הוא כ־1.5 דקות. במסילה נוסעת רכבת אחת ולה שני קרונות. מהירות הנסיעה היא כ־25 קמ"ש. כיום מהווה קו הטונל חלק ממערכת התחבורה המסילתית באיסנטבול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הקמת הטונל היה רעיון של המהנדס הצרפתי אנרי גאוואן (Henri Gavand) בשנת 1867. שנתיים לאחר מכן, ב־6 בנובמבר 1869 העניק לו הסולטאן אבדילאזיז את הזיכיון להקים את הרכבת. הבנייה החלה ב־30 ביולי 1871, לאחר שנמצא בעבורה מימון של משקיעים ברחבי העולם. הבניה הסתיימה בדצמבר 1874, והרכבת נפתחה לקהל ב־17 בינואר 1875.

במקור נמשכה הרכבת על ידי סוסים. בשנת 1910 החלה להיות מופעלת על ידי חשמל. בשנת 1939 הולאמה הרכבת והפכה להיות חלק מה־İETT (ראשי תיבות של İstanbul Elektrik Tramvay ve Tünel) - מערכת התחבורה התחתית של איסטנבול.

בשנת 1971 הוחלפו קרונות העץ המקוריים בקרונות מתכת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טונל בוויקישיתוף