טונל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טונל
Istanbul F2 Line Symbol.png
Istanbul asv2020-02 img03 Tünel Beyoğlu station.jpg
מדינה טורקיה
עיר איסטנבול
מפעיל İETT
מידע על ההקמה
פתיחת הקו 17 בינואר 1875 עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע על הקו
אורך הקו 573 מ׳ עריכת הנתון בוויקינתונים
רוחב המסילה 1435 מ"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר כלים 2
מספר התחנות 2
tunel.iett.istanbul
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

הטונלטורקית: Tünel, מצרפתית: Tunnel) הוא קו רכבת תחתית קצר ביותר באיסטנבול שבטורקיה. קו זה הוא פוניקולר, בדומה לכרמלית שבחיפה. לקו הרכבת שתי תחנות בלבד - קאראקוי (Karaköy) ובייולו (Beyoğlu), ואורכה של המסילה 573 מטרים. הטונל היה לקו הרכבת התחתית השני בעולם והוקמה זמן קצר לאחר הקמתה של הרכבת התחתית של לונדון.

הטונל נפתח ב-7 בינואר 1875 על מנת לקשר בין השכונות פרה וגלאטה, שתיהן נמצאות בחלקה החדש של איסטנבול, על גבעה הנמצאת צפונית לקרן הזהב. המנהרה נבנתה על מנת להקל על הרוצים לעלות את העלייה התלולה של למעלה מ־60 מטרים. השכונות גלטה ופרה נקראות היום קאראקוי ובייאואולו בהתאמה.

משך הנסיעה בקו הרכבת הוא כדקה וחצי. במסילה נוסעת רכבת אחת ולה שני קרונות. מהירות הנסיעה היא כ־25 קמ"ש. כיום מהווה קו הטונל חלק ממערכת התחבורה המסילתית באיסטנבול.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רעיון הקמת הטונל היה רעיון של המהנדס הצרפתי אנרי גאוואן (Henri Gavand) בשנת 1867. שנתיים לאחר מכן, ב־6 בנובמבר 1869 העניק לו הסולטאן אבדילאזיז את הזיכיון להקים את הרכבת. הבנייה החלה ב־30 ביולי 1871, לאחר שנמצא בעבורה מימון של משקיעים ברחבי העולם. הבניה הסתיימה בדצמבר 1874, והרכבת נפתחה לקהל ב־17 בינואר 1875.

במקור נמשכה הרכבת על ידי סוסים. בשנת 1910 החלה להיות מופעלת על ידי חשמל. בשנת 1939 הולאמה הרכבת והפכה להיות חלק מה־İETT (ראשי תיבות של İstanbul Elektrik Tramvay ve Tünel) - מערכת התחבורה התחתית של איסטנבול.

בשנת 1971 הוחלפו קרונות העץ המקוריים בקרונות מתכת.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טונל בוויקישיתוף