הרכבת התחתית של איסטנבול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוגו
תרשים של רשת התחבורה המסילתית באיסטנבול. הרכבת התחתית M2 בכחול

הרכבת התחתית של איסטנבולטורקית: İstanbul metrosu) היא רכבת תחתית בעיר איסטנבול בטורקיה הכוללת, נכון לשנת 2018 שישה קווי רכבת המסומנים כ-M5, M4, M3, M2, M1 ו-M6. אורכה הכולל של מערכת הקווים הוא 105.8 קילומטרים ובה 82 תחנות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קו המטרו M2[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנייתו של הקו החלה ב-19 באוגוסט 1992 והוא נחנך ב-16 בספטמבר 2000. הקו נבנה בשיטת "חפור וכסה" (cut-and-cover) שבמהלכה נחצבת המנהרה כתעלה ולאחר מכן מכוסה, והוא סוגל לעמוד ברעידות אדמה בעוצמה של עד 9.0 בסולם ריכטר. הקו משתרע בחלקה האירופי של העיר ונכון לשנת 2012 הוא כולל 13 תחנות ואורכו 17.65 ק"מ, מתחנת שישהנה (Şişhane) בדרום ועד תחנת "האג'יאוסמן" (Hacıosman) בצפון. בתחנת טקסים נפגש קו הרכבת התחתית עם החשמלית הנוסטלגית ועם פוניקולר קבאטש-טקסים המודרני. אורכן של התחנות הוא 235 מטר ועומקן נע בין 20 ל-35 מטר מתחת לפני האדמה. רוחב המסילה הוא 1,435 מ"מ ואספקת החשמל נעשית בשיטת "פס שלישי".

לפני הארכת קו הרכבת, נסעו לאורכו 34 רכבות שבכל אחת ארבעה קרונות. הקו הוביל מדי יום כ-195,000 נוסעים ב-394 נסיעות יומיות[1]. הקו מופעל על ידי חברת "תחבורת איסטנבול בע"מ" (İstanbul ulaşım a.ş.) בשיתוף עם חברת "החשמליות והטונל של איסטנבול" (İstanbul Elektrik Tramvay ve Tünel, İETT).

עם סיום העבודות להארכת קו הרכבת התחתית דרומה, חוצה מסילת הרכבת את קרן הזהב על גבי גשר, ומשרתת שלוש תחנות נוספות שהאחרונה שבהן הוקמה ביניקפי (Yenikapı). בתחנה זו לחופי ים השיש בדרום העיר, מתאפשר מעבר אל קו הרכבת הקלה (Hafif Metro) ואל רכבת הפרברים ששודרגה במסגרת פרויקט מרמריי. עתה, הקו כולל הקו 16 תחנות לאורך 23 ק"מ.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]