טוקופוביה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חדר לידה

טוקופוביהאנגלית: Tokophobia) המוכר גם בשם פחד לידה, היא חרדה קיצונית אצל נשים מפני לידה וכל השלכותיה. האטימולוגיה של המונח מגיעה מהמילים היווניות טוקוס (Tokos) שמשמעותה לידת תינוק, ופוביה שמשמעותה פחד.

התסמונת גורמת לנשים, בהיריון וגם שאינן בהיריון, לפתח תגובה שלילית וקיצונית כלפי לידת תינוק וההשלכות הגופניות שבכך. נמצא כי בחברות מערביות חמישית מהנשים שמצויות בהיריון תקין סובלות מפחד לידה.[1]

תסמינים והשלכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקופוביה אמנם לא מוגדרת ב-DSM כהפרעה נפשית, אך תסמיניה מתאימים לאבחנה של "פוביה ספציפית" (Spesific phobia) לפי הגדרתה בDSM-IV-R. כלומר פחד שמקורו בדבר מה ספציפי ובגילויים השונים שלו (חשיפה ללידה, חשיבה על לידה, הימצאות במצב טרום לידה וכן הלאה).

כאמור, טוקופוביה היא חרדה מפני לידת תינוק, בין אם האישה מצפה ללידה, מצויה בשלב מוקדם של היריון או אפילו כלל לא הרה. נשים עם טוקופוביה עלולות לחוות התקף חרדה בעת המחשבה על לידה או בעת התנסות שמדמה לידה. לפיכך, נשים כאלו יעדיפו להימנע מהחוויה הכרוכה בלידה על ידי בחירה אוטומטית בלידת קיסרי בהרדמה מלאה, או בהימנעות מהיריון מלכתחילה.

טוקופוביה כאמור תתבטא במתח מוגבר ובתחושה של לחץ וחרדה, תסמינים אפשריים הם: דפיקות לב מוגברות, הזעת יתר, קוצר נשימה וקושי להתרכז בהיחשפות לגורם הספציפי של לידת תינוק.

סוגי טוקופוביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוקופוביה מחולקת לשני סוגים לפי המצב הרפואי של האישה ביחס להיריון:

  • טוקופוביה ראשונית - מיוחסת לנשים שלא נכנסו להיריון, או שנמצאות בהיריון ראשון ועוד לא חוו לידה.
  • טוקופוביה משנית - כאשר האישה מצויה לאחר לידה אחת לפחות, הטוקופוביה המשנית יכולה להתפתח גם בעקבות דיכאון אחרי לידה.

גורמי סיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

גורם הסיכון הגבוה ביותר שעלול להוביל אישה ללקות בחרדה מפני לידה הוא חוויה שלילית של לידה או של היריון שגרמו לזעזוע עמוק.[2] למשל היריון בסיכון גבוה, הפלות, סיבוכים שונים בלידה וכן הלאה. עם זאת יש לשים לב שגם נשים שלא נכנסו להיריון סובלות מטוקופוביה, כך שישנם גורמי סיכון נוספים[3] שאינם קשורים בהכרח בחוויה אישית שגרמה לכך.

גורמי סיכון חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיל - ככל שהאישה צעירה יותר, כך הסבירות גבוהה יותר ללקות בטוקופוביה.
  • משכל ומעמד חברתי כלכלי - ככל שאלה נמוכים יותר, כך הסבירות ללקות בטוקופוביה היא גבוהה יותר.
  • היעדר תמיכה - נמצא כי ככל שהאישה חווה פחות תמיכה, כך סביר יותר שתלקה בטוקופוביה. כמו כן נמצא כי היעדר זוגיות הוא גם גורם סיכון הקשור לכך.

גורמי סיכון פסיכיאטריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עבר פסיכיאטרי קודם - נמצא כי שלנשים שלוקות בתסמונות פסיכיאטריות קודמות מסוג: חרדה, דיכאון ו-OCD יש סיכוי רב יותר ללקות גם בחרדה מפני לידה.
  • נסיבות חיים קשות ודימוי עצמי נמוך - נשים שבעברן התרחשו התעללות או ניצול בעלות סיכוי רב יותר ללקות בטוקופוביה.
  • פחד מכאב או סף כאב נמוך - מכיוון שהלידה כרוכה בכאבים עוצמתיים, אישה בעלת סף כאב נמוך תהיה בסיכון רב יותר לפתח טוקופוביה.

סוגי טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם לא קיימים מחקרים שמאששים יעילות של תרופות מסוימות לטיפול בטוקופוביה. עם זאת, מאחר שמדובר בחרדה מפני לידה, רופאים מניחים כי תרופות שמעכבות סרוטונין שהוא הורמון שפעיל במצבים של חרדה, יתאימו אף הן לנשים שסובלות מפחד לידה. כמו כן, טיפול חינוכי ופסיכולוגי שנוגע להכנה מלאה לקראת הלידה יכול להפחית את חומרת התסמונת אצל נשים שלוקות בה.[4]

טיפולים פסיכותרפיים שנוגעים לשינוי דפוס החשיבה הקוגניטיבי של האישה לגבי הלידה, יכולים אף הם להוריד את עוצמת החרדה ולדרבן את האישה להשתמש במנגנונים אחרים כלפי רעיון הלידה, ולאמץ מחשבות חיוביות יותר לגביו. בתחום זה נרשמים טיפולים שמטרתם לפצל את המרכיבים השונים שמעוררים חרדה ולחץ אצל נשים הסובלות מטוקופוביה, וכך ללמוד להתמודד עם כל מרכיב בנפרד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טל אהרוני, טוקופוביה: לוותר על הריון - מפחד הלידה, Ynet, ‏ינואר 2019
  2. ^ Eriksson C, Jansson L, Hamberg K, Women's experiences of intense fear related to childbirth investigated in a Swedish qualitative study, Midwifery, 2006
  3. ^ Hofberg K, Brockington I., okophobia: an unreasoning dread of childbirth-A series of 26 cases, Br J Psychiatry, 2000
  4. ^ Saisto T, Toivanen R, Salmela-Aro K, et al., Therapeutic group psychoeducation and relaxation in treating fear of childbirth, Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, 2006

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.