היריון

אישה בשלב מתקדם של היריון

היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם. ההיריון מתחיל מהפריית ביצית על ידי תא זרע (התעברות) היוצרת זיגוטה המשתרשת ברחם ומקבלת משאבים מגופה של הנקבה שהתעברה. היריון תקין של אישה מסתיים בלידה והיריון של יונקים מסתיים בהמלטה. לעיתים היריון מסתיים בהפלה טבעית או מלאכותית, תלוי מצב גופני של האם, בריאות העובר וגורמים נוספים.

היריון מסוג שונה מתבצע אצל חיות כיס. ההיריון עצמו נמשך זמן קצר (כחודש) והתפתחות העובר ממשיכה בכיס.

הפריה

ערך מורחב – הפריה

ערכת בדיקת היריון ביתית

השלב הראשון של ההיריון מתחיל בדרך כלל במגע מיני כשתאי המין (ה"גמטות") הזכריים - תאי הזרע - נשפכים אל תוך נרתיק הנקבה. נוזל הזרע המיוצר בגופו של הזכר, מכיל - מלבד תאי זרע - גם סוכרים, חלבונים וחומרים אחרים שמסייעים להגביר את חיוניות תאי הזרע. תא זרע אנושי יכול לשרוד כחמישה ימים בגוף האישה. לתאי הזרע יש שוטון המאפשר להם לנוע לעבר הביצית. תאי הזרע הם התאים היחידים בגוף האדם בעלי יכולת זו. תאים אלו נקראים "הפלואידים" (במשמעות של "חצויים"), שכן הם מכילים רק מחצית הכרומוזומים שבתא רגיל, לאחר שעברו מיוזה מתאי נבט בבלוטות הזרע. בפליטה גברית נפלטים לרוב בין 300 מיליון ל-500 מיליון תאי זרע.

הביציות הן תאי המין הנקביים, וגם הן הפלואידיות. ביצית יכולה להתאחד עם תא זרע אחד ואז ליצור זיגוטה מופרית, שתגדל ברחם ותהפך לעובר מתפתח. הביציות המיוצרות בשחלות, מיוצרות אף הן בתהליך של מיוזה, ונשארות שם במצב של חיות מושהית עד שהן מופעלות על ידי שינויים הורמונליים במחזור החודשי של האישה. בדרך כלל משוחררת ביצית אחת בכל מחזור.

בזמן הביוץ, קצה אחת החצוצרות זז לעבר השחלה שנמצאת מולו ותופס את הביצית המשתחררת. הפריה מתרחשת בדרך כלל בתוך החצוצרה (שם פוגש הזרע את הביצית) לפיכך על הזרע לעבור את הנרתיק, את צוואר הרחם ואת הרחם לפני שהוא מגיע לחצוצרה - מרחק ניכר לעומת גודלו של תא הזרע.

כשתאי זרע ששרדו את הדרך הארוכה מגיעים לביצית, הם מנסים להפרות אותה. כל תא זרע מורכב, בין השאר, מ"מיכל" של אנזימים הנקרא אקרוזום, ובו הוא משתמש כדי לפריצת המעטה החיצוני של הביצית כדי להתמזג לתוכה. תהליך זה יכול לקחת עד עשרים דקות. כשתא זרע אחד מצליח להתמזג עם הביצית משתנה מעטפת הביצית ומונעת חדירה והתמזגות עם תאי זרע נוספים. התמזגות הביצית וגרעין תא הזרע יוצרים תא דיפלואידי, וזהו השלב הראשון של ההיריון.

שיטות הפריה אחרות כמו הפריה מלאכותית והפריית מבחנה משמשות לעיתים במקרים של חוסר פוריות, נשים רווקות וזוגות של לסביות.

משך ההיריון

כבשה הרה

משך ההיריון שונה אצל יונקים שונים. ההיריון הארוך ביותר הוא של הפילה, הנושאת את עוברה 22 חודשים. לעומת זאת אצל מכרסמים קטנים כמו אוגרים ועכברים ההיריון נמשך 16–20 יום. אצל בני אדם ההיריון אורך בערך 40 שבועות, מאז הווסת האחרונה שהתקיימה לפני ההתעברות ועד הלידה.

בעלי חיים שונים מתעברים במועדים מוגדרים של השנה, וזאת על מנת לאפשר לצאצא לקבל אספקת מזון הולמת עם לידתו. (עשב אצל אוכלי העשב וגורי אוכלי עשב עבור גורי הטורפים).

היריון אצל האדם מחולק לשלושה שלישים שאורכים שלושה חודשים כל אחד. בשליש הראשון נקלט העובר ונוצרות מערכות הגוף, שליש זה נושא בחובו את הסיכון הגבוה ביותר להפלה טבעית, ואם זו מתרחשת, היא נובעת בדרך כלל בעטיים של פגמים בעובר, באם, או בשל נזק שנגרם לאחר ההתעברות.

התפתחות

התפתחות ההיריון האנושי, חודש אחר חודש.

ערכים מורחבים – עובר, התמיינות תאים, שכבת נבט, פיגור גדילה תוך רחמי

טרום-השתרשות

ברגע ההתמזגות הזיגוטה היא תא יחיד בר חלוקה עם היכולת להפוך לאדם שלם. השלב הבא הוא חלוקת תא מיטוזית, שבו כל תא מכפיל את עצמו ויוצר תא דיפלואידי נוסף. הזיגוטה מתחלקת לשני תאים קטנים יותר, המכונים בלסטומרים, בערך כל 20 שעות. התאים הופכים קטנים יותר ויותר עד שהתבצעו ארבע חלוקות שהביאו ליצירת תאים עצמאיים. צבר זה, המונה 16 תאים, המכונה תותית (מורולה), עוזב את החצוצרה ועושה את דרכו לעבר הרחם.

היריון חוץ-רחמי

ערך מורחב – היריון חוץ-רחמי

היריון חוץ-רחמי (היריון מחוץ לרחם) הוא מצב שבו מתקיים היריון, אבל העובר מתפתח מחוץ לרחם.

בדרך כלל הריונות חוץ-רחמיים מוטמעים בחצוצרות מאחר שהביצית המופרית לא השלימה את מסעה מהחצוצרה לרחם, לרוב עקב חסימה או דלקת, אך יש מקרים שבהם הזיגוטה נטמעת במקום אחר בבטן האישה.

מאחר שרק הרחם מתאים להתפתחות העובר, הריונות חוץ-רחמיים בדרך כלל מסתבכים כאשר העובר המתפתח הופך גדול מכדי יכולת אספקת הדם של המיקום החוץ-רחמי, שלא יכול לספק את צרכיו יותר. כשזה קורה, ההיריון החוץ-רחמי נמצא בסכנת קריעה, שיכולה לגרום לאובדן דם משמעותי. לכן, היריון חוץ-רחמי עלול להיות מצב מסכן-חיים.

כ-2% מההריונות הם הריונות מחוץ לרחם, והם אינם מסתיימים בלידה. לעיתים ההיריון נספג מעצמו ומתרחשת הפלה טבעית. במקרים אחרים ההיריון לא נספג אלא ממשיך להתפתח. מכיוון שלא ניתן לאפשר את הימשכות ההיריון עקב הסיכון שהוא יוצר לאיברי הרבייה ואף לחייה של האישה, יש צורך בהתערבות לסיום ההיריון. אם היריון חוץ-רחמי מתגלה בשלב מוקדם, לרוב מפסיקים אותו על ידי זריקה של התרופה הכימותרפית מתוטרקסט. במקרים של גילוי מאוחר, יש להוציאו בניתוח לפרוסקופיה דחוף, על מנת להגן על החצוצרה (או האיבר שבו ההיריון השתרש).

היריון כימי

ערך מורחב – היריון כימי

היריון כימי הוא מצב שבו הזיגוטה לא משתרשת ברחם, לרוב בגלל בעיה במטען הגנטי. ההיריון נספג והאשה מקבלת וסת. בגלל השלב המוקדם מאוד של ההריון, נשים רבות כלל לא יודעות שעברו היריון כימי. רק במקרה שאשה עוקבת אחרי הורמון ההריון, ורואה שהוא מתחיל לעלות, ואז לרדת, רק אז תדע, שעברה היריון כימי.

בתר-השתרשות

בתוך צבר התאים ישנו שקע המכונה בלסטוצל (Blastocele) שהתאים המתפתחים גדלים סביבו. בחלק החיצוני של השקע תהיה שכבה שטוחה של תאים, וה-zona pellucida יישאר באותו גודל. התאים הופכים קטנים יותר ויותר כדי להתאים. המבנה החדש הזה עם השקע במרכזו והתאים המתפתחים סביבו נקרא בלסטוציסט (Blastocyst). הימצאותו של הבלסטוציסט פירושו ששני סוגים של תאים מתעצבים - מסת תאים פנימית שגדלה בחלק הפנימי של הבלסטוציסט ותאים הגדלים בחלקו החיצוני. תוך 24 עד 48 שעות, מחסום הבלטוציסט, ה-zona pellucida, נפרץ. התאים בחלקו החיצוני של הבלסטוציסט מתחילים להפריש אנזים ששוחק את ציפוי ה-epithelial uterine ויוצר אתר להשתרשות. הבלסטוציסט גם מפריש הורמון ששמו Human chorionic gonadotropin שבתורו, גורם לגופיף הצהוב (Corpus luteum) בשחלות האם להמשיך ולייצר פרוגסטרון, שפועל כדי לשמור שציפוי הרחם ימשיך ויזין את העובר. הבלוטות בציפוי הרחם יתנפחו בתגובה לבלסטוציסט וקפילריות (capillaries) יגורו כדי להתפתח באזור זה, מה שמאפשר לבלסטוציסט לקבל חומרי מזון מהאם.

בדיקות היריון מזהות את נוכחותו של הורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי, המכונה גם בטא.

איור של תנוחת העובר ברחם

מערכת הדם השלייתית

בשלב זה, כ-10 ימים אחרי ההזדווגות, התאים שמקיפים את הבלסטוציסט הורסים תאים בציפוי הרחם, ויוצרים בריכות דם קטנות שבתורן גורמות ליצירת קפילרות. זו ההשרשה, השלב הראשון של היווצרות השליה. מסת התאים הפנימית של הבלסטוציסט מתחלקת בתכיפות, ויוצרת שתי שכבות. השכבה העליונה תהפוך לעובר והתאים משם ישמשו ליצירת השקע האמניוטי (amniotic). השכבה התחתונה תהפוך לשק קטן. אם התאים מתחילים להתפתח במצג לא רגיל, עלול להתפתח גם כאן היריון חוץ-רחמי.

לאחר כמה ימים, chorionic villi בשליה המתעצבת מעגנים את אתר ההשתרשות ברחם. בשלב זה מתפתחת מערכת כלי דם בסביבת השליה המתפתחת, ליד אתר ההשתרשות. השק הקטן בתוך הבלסטוציסט מתחיל לייצר תאי דם אדומים. במשך 24 השעות הבאות, רקמת חיבור מתפתחת בין השליה המתעצבת והעובר הקטנטן שגדל. רקמה זו תהפוך מאוחר יותר לחבל הטבור.

התמיינות התאים

לאחר היווצרות השליה, קו דק של תאים מופיע על פני השטח של העובר. גדילתו מראה שהעובר יעבור תהליך של "גסטרולציה" (gastrulation) שבו שלוש השכבות של העובר, האקטודרם (ectoderm), מזודרם (mesoderm), ואנדודרם (endoderm) יתפתחו. הקו הצר של התאים מתחיל ליצור את האנדודרם והמזודרם. האקטודרם מתחיל לגדול במהירות כתוצאה של הפרשת כימיקל המיוצר במזודרם. שלוש השכבות הללו משמשות כאבן בניין לכל סוגי הרקמות בגוף.

האנדודרם יהפוך בסופו של דבר ללשון, צינור העיכול, הריאות, כיס השתן ובלוטות מסוימות. המזודרם יהפוך לשרירים, עצמות, ורקמת הלימפה, כמו גם לחלק הפנימי של הריאות, הלב, ומערכת הרבייה ופליטת הפסולת. הוא גם יהווה בסיס לטחול, וישמש ליצירת תאי דם. האקטודרם יהפוך לעור, לציפורניים, שיער, קרנית, ציפוי האוזן החיצונית וחלקיה הפנימיים, האף, הסינוסים, הפה, פי הטבעת, השיניים, בלוטת יותרת המוח, בלוטות החלב, העיניים וכל חלקי מערכת העצבים.

כ-18 יום לאחר ההפריה, העובר התחלק די צורכו והוא מכיל את רוב הרקמה לה יזדקק. הוא בצורת אגס, ואזור הראש גדול מהזנב. מערכת העצבים של העובר היא אחד האיברים הראשונים שגדלים. היא גדלה באזור קעור המכונה "השקע העצבי". מערכת הדם ממשיכה להצמיח רשתות המאפשרות זרימת דם סביב העובר. תאי דם כבר מיוצרים בשלב זה, ונעים ברשתות המתפתחות. כלי דם משניים מתחילים להתפתח סביב השליה, כדי לספק לה חומרי מזון נוספים. תאי דם יתחילו להיווצר על השק במרכז העובר, כמו גם תאים שיתחילו להתמיין לכלי דם. תאים אנדוקרדיאלים (Endocardial) מתחילים ליצור את מערכת השרירים שתהפוך ללב.

כ-24 יום לאחר ההפריה מתעצב לב צינורי בצורת האות S המתחיל לפעום. זרימת נוזלים דרך העובר מתחילה בשלב זה.

השפעת ההיריון על האם

צילום השוואתי של בטן אישה הרה בשבוע ה-26 להיריון (משמאל) ובשבוע ה-40 לו (מימין). בתקופה שבין שבוע 32 עד סוף ההיריון העובר סיים את התפתחותו והוא רק צובר משקל

ערך מורחב – פיזיולוגיה של ההריון

בגוף האישה חלים מספר שינויים הנובעים מההיריון:

• שינוי במראה החיצוני
• המחזור החודשי נפסק
• מתפתח גודש בשדיים והם גדלים כתוצאה מהתפתחות בלוטות החלב
• שינויים בתחושת השובע והרעב, השמנה שבחלקה מוסברת על ידי משקל העובר ומשקל מי השפיר
• בחילות והקאות, בעיקר בחילות בשעות הבוקר, ולרוב בשליש הראשון של ההיריון
• צרבות
• הגברת תכיפות מתן שתן בעיקר בגלל לחץ הגובר על שלפוחית השתן
• הגברת קצב פעימות הלב ועליה בקצב זרימת הדם במטרה לזרז את חילוף החומרים ולאפשר אספקת חמצן גם לעובר
• כתמי פיגמנט על העור
• עייפות
• מחסור אפשרי בברזל (הנצרך על ידי העובר) שעלול לגרום לאנמיה
• "טפשת היריון", כינוי לתופעה של שכחה ורגשנות יתר בזמן ההריון

היריון בסיכון

היריון בסיכון הוא היריון שבמהלכו נמצאת האם בסכנת חיים, או שהעובר נמצא במצוקה חריפה, או שיש סכנה כי התינוק ייוולד כבעל מום או ללא רוח חיים.

דוגמאות למצבי היריון בהם נשקפת סכנה לעובר או לאמו:

• היריון מחוץ לרחם (היריון חוץ-רחמי)
• מחלות המסכנות את חיי העובר או התפתחותו (כמו אדמת), בייחוד אם האם חולה באדמת במהלך השליש הראשון של הריונה, כלומר בתקופה בה מתהווים איברי העובר, אדמת עלולה למנוע התפתחות תקינה של איברים או לגרום לעיוותים בהתפתחות הגופנית או של מערכת העצבים, והחושים (בעיקר פגיעה בראיה ובשמיעה)
• לידת פג (לפני השבוע ה-37 להיריון)
• חוסר התאמה קיצוני בסוג הדם של האם והעובר, המקרה הנפוץ הוא אי התאמת גורם ה-Rh. מדובר במקרה בו לאם אין גורם Rh בכדוריות הדם (מוגדר כגורם Rh שלילי) בעוד שלעובר יש גורם Rh על כדוריות הדם (מוגדר כגורם Rh חיובי). במקרה זה יתקפו הנוגדנים שבדם האם את כדוריות הדם של העובר
• עובר שאינו מתפתח בקצב הנורמלי
• רעלת היריון
• היפרדות שליה
• היריון סוכרתי
• טוקסופלזמוזיס
• CMV
• קרישה תוך-כלית מפושטת
• היריון ו-HIV

הסיבות להיריון בסיכון יכולות להיות (אבל אינן רק) תוצאה של מחלה, גיל האם (צעיר מדי או היריון אחרי גיל 40), מצב בריאות האם, תת-תזונה, לידות קודמות מרובות, פגמים גנטיים באחד משני ההורים, מחלות תורשתיות מסוימות, רמת סוכר גבוהה, צריכת סמים או אלכוהול, ועוד. אחד ההרגלים המזיקים באופן כללי ובייחוד בהריון, הוא עישון.

ערך מורחב – השפעת עישון על היריון

עישון בהיריון כרוך הן בפגיעה באמא (עקב השפעה מזיקה על הריאות ומערכת הלב וכלי הדם) והן בעובר שברחמה, לרבות מומים שונים, סיכון מוגבר לפגות, משקל לידה נמוך ואף מוות פתאומי של התינוק.

לנשים שעברו בעבר היריון בסיכון, שילדו עובר מת או שסבלו מרעלת הריון יש הסתברות גבוהה יותר לסבול שוב מהיריון בסיכון. בנוסף, בהריונות מרובי עוברים, העוברים במקרים רבים קטנים מהרגיל וקיימת סכנה גדולה יותר לתמותת אחד העוברים (או יותר), לעליית לחץ הדם של האם מעל הערכים הממוצעים וללידה מוקדמת.

לנשים שלקו בעודף משקל לפני ההיריון או במהלך ההיריון יש סיכון מוגבר ללדת ילדים שיסבלו בבגרותם מיתר לחץ דם, רמת אינסולין גבוהה, רמות שומנים גבוהות בדמם, מיעוט "כולסטרול טוב" (HDL-C) ועוד, לפיכך ילדיהן מצויים בסיכון מוגבר ללקות במחלות לב קרדיו-וסקולריות ובשבץ מוחי.

בדיקות

ערך מורחב – בדיקות סקר בהיריון

כדי לשלול לידת עוברים בעלי מום או מחלות גנטיות ולזהות סיכונים בריאותיים לאם ולעובר, ניתן לבצע מגוון של בדיקות במהלך ההיריון. בחלק מהמקרים, כאשר עולים מהבדיקות ממצאים בעייתיים, מעדיפים ההורים והממסד הרפואי להפסיק את ההיריון באופן יזום, על ידי הפלה מלאכותית או לידה מוקדמת.

נשים שהריונן בסיכון נמצאות לרוב במעקב צמוד יותר ומבוצעות בהן בדיקות רבות יותר.

בדיקות אפשריות הן:

• סקר גנטי-בדיקה הנערכת לפני ההיריון ועד השבוע ה-16 להיריון במטרה לבדוק על פי מוצא בני הזוג סיכוי למומים אפשריים בילוד
• ביופסיה של השליה (בדיקת סיסי שליה) לשלילת מחלות גנטיות קשות, מהווה תחליף לבדיקת מי שפיר
• בדיקת אולטרה סאונד רגילה, בה ניתן בין היתר לדעת את מינו של העובר
• סקירת מערכות במטרה לאתר בעיות ופגמים אצל העובר
• בדיקת שקיפות עורפית במטרה לבדוק אפשרות לפגמים כרומוזומליים הקשורים במערכת העצבים, ביניהם תסמונת דאון ומומי לב שונים
• פטוסקופיה (בדיקת דם עוברי) בדיקת דם העובר במקרים בהם יש חשד סביר למחלה (זוהי בדיקה המסכנת את המשך ההיריון ולכן משתמשים בה בצמצום)
• בדיקת מי שפיר או דיקור מי שפיר כאשר יש סיכון למומים מולדים גנטיים. במסגרת דיקור מי השפיר אפשר לעשות בדיקה נוספת הנקראת צ'יפ גנטי, שבודקת תסמונות גנטיות נוספות.
• NIPT - בדיקת DNA עוברי, בדיקת דם לא פולשנית לגילוי תסמונת דאון ותסמונות עובריות נוספות
• בדיקת חלבון עוברי לשלילת מומים פתוחים בתעלת העצבים
• אקו לב עובר לשלילת בעיות הקשורות ללב העובר, נעשית על ידי קרדיולוג
• תבחין משולש - בדיקת דם המודדת את הערכים של רמת חלבון עוברי (AFP) בדם, רמת האסטריול, ורמת ההורמון BHCG
• העמסת סוכר במטרה לאבחן סוכרת היריון

ראו גם

• היריון ולידה בישראל
• מניעת היריון
• מיניות ויחסי מין במהלך ההיריון
• היריון לא מתוכנן
• תרגילי קיגל

קישורים חיצוניים

• היריון ולידה, באתר משרד הבריאות
• תזונה בריאה בהריון, באתר משרד הבריאות
• הריון ולידה, באתר כל זכות
• מחשבון היריון, באתר נוני
• אולגה רז, 9 חודשים של תזונה בריאה, באתר בית החולים ליס ליולדות
• ליאת הולר הררי, חרדה ודיכאון בהריון, ותהליכים נפשיים של האישה ההרה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏14 במאי 2007
• גולן שחר, מה מנבא שביעות רצון מטיפול רפואי בקרב נשים בהריון בסיכון גבוה? החשיבות של יחסי מטפל-חולה, באתר פסיכולוגיה עברית, ‏23 בדצמבר 2007
• ארז גרטי, ההתפתחות העוברית של בני האדם, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 26 באוגוסט 2009
• איתי גל, שבוע אחרי שבוע: מדריך לכל בדיקות ההריון, באתר ynet, 21 בינואר 2011
• הקלה על ההריון - 5 נקודות, באתר אונלייף, 9 באוגוסט 2016
• רנן נצר, ‏40 השבועות שביליתם בבטן אמכם - ישפיעו על בריאותכם כל חייכם, באתר גלובס, 17 במאי 2012
• מיטל יסעור בית-אור, הרה? גם סושי צמחוני מחוץ לתחום, באתר ישראל היום, 20 בינואר 2015
• Pregnancy Myths - סרטון הסבר על היריון (באנגלית)
• The lies we tell pregnant women | Sofia Jawed-Wessel - השקרים שאנו מספרים לנשים בהריון, הרצאת TED (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.