טיבדאר לאנדור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיבדאר לאנדור
Lándor Tivadar
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 בספטמבר 1873
נג'קניז'ה, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 19 באוגוסט 1954 (בגיל 80)
רובע II בודשפט, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Löbl Tivadar עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

טיבדאר לאנדור, (במקור לובל או לבל - Löbl,[1] בהונגרית: Lándor Tivadar; נג'קניז'ה, 9 בספטמבר 1873בודפשט, 19 באוגוסט 1954)[2] היה עיתונאי יהודי-הונגרי, סופר אמנותי, מתרגם, היסטוריון של האמנות ועורך עיתון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיבדאר לבל נולד למשפחה יהודית, הוא בנם של ליפוט לבל, פחח,[3] ולפאולה ברודמן. הוא קיבל תואר דוקטור לרפואה מטעם האוניברסיטה למדעים של בודפשט, אך עד מהרה החליף את עיסוקו מרפואה לעיתונאות וכן החל ללמוד אמנות. לאנדור החל את הקריירה העיתונאית שלו בעיתון של יאנוס ויידה, העיתון הביקורתי "התקופה הנוכחית" (Jelenkor). ב-1896 הפך לעובד ולאחר מכן לסגן עורך של היומון החשוב פשטי נפלו. בין 1906 לבין 1908 עבד כעורך האחראי של "האומה ההונגרית" (Magyar Nemzet). לאחר סגירת העיתון היה העורך הראשי:

  • מ-1913 עד 1918, של העיתון העממי "דובר האמת" (Igazmondó)
  • ומשנת 1925 עד פברואר 1928 ושל "העיתון של בודפשט" (Budapesti Hírlap)

הוא כתב מאמרי אמנות עבור עיתונים וכתבי עת שונים, כמו גם כמה מחקרים ביקורתיים. מאוחר יותר עבד כדרטורג קולנוע. הוא כתב כמה מחקרים על אמנותו של הצייר ברטלן סקיי, שהיה גם חבר שלו. בנוסף ליומנו ולכתביו, הצייר השאיר בצוואתו ללאנדור כמה רישומים יקרי ערך, מהם תרם לאנדור רבים למוזיאון לאמנות יפה בבודפשט. הוא היה עורך הסדרה "המלחמה הגדולה בכתב ובתמונה" (7 כרכים, בודפשט, 1915–1925) הכוונה למה שכונתה לאחר מכן מלחמת העולם הראשונה. הוא עסק גם בתרגום ספרותי ותירגם כמה רומנים ומחזות מאת אנטול פראנס, ויקטור שרבוליה (Victor Cherbuliez), הנריק איבסן, אלכסנדר דיומא והמחזאי יוג'ן בריו (Eugène Brieux). מותו נגרם מסרטן הגרון.

אשתו הראשונה הייתה ז'ופיה זילברשטיין (18671916), בתם של מוריץ זילברשטיין, מורה, ושל רוזה זלנפרוינד (Seelenfreund), אותה נשא לאישה בקישפשט ב-10 בנובמבר 1898.[4] לאחר שהתאלמן התחתן שוב. אשתו השנייה הייתה אילונה וסידוניה וג (Vég).[5]

יצירותיו העיקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מיהאי זיצ'י: חייו, אמנותו ויצירותיו. עם אדן גרה. (בודפשט, 1902)
  • טירת החתול וסיפורים אחרים (בודפשט, 1903)
  • יצירותיו הגרפיות של ברטלן סקיי (בודפשט, 1917)

תרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שארל דה ברקלי: הסימן הקטן (רומן, בודפשט, 1901)
  • Brieux, Eugène: The Red Gown (מחזה, בודפשט, 1901)
  • Theuriet, André: Flower Forest (רומן, בודפשט, 1902)
  • אנטול פראנס: מלכת רגל האווז (בודפשט, 1906, מהדורה שנייה: בודפשט, 1921, מהדורה שלישית: בודפשט, 1929)
  • אלכסנדר דיומא: שלושת המוסקטרים (בודפשט, 1908, מהדורה 2: בודפשט, 1924, מהדורה שלישית: בודפשט, 1928)
  • Haggard, H. Rider: Country Unknown (רומן, כרך 1–2, בודפשט, 1911)
  • Madelung, Aage: Chase for Man and the Wild (בודפשט, 1917, מהדורה שנייה: בודפשט, 1918)
  • ארתור קונאן דויל: הרפתקאותיו של שרלוק הולמס. עם דיולה קומור. (בודפשט, 1926)
  • ויקטור הוגו: עובדי הים (בודפשט, 1926)
  • קרל מאי: שליטת המדבר (בודפשט, 1935)

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1969)
  • Magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Benedek Marcell. Budapest: Akadémiai. 1963–1965. (לקסיקון ספרותי הונגרי)
  • Magyar színművészeti lexikon: A magyar színjátszás és drámairodalom enciklopédiája. Szerk. Schöpflin Aladár. III. kötet (Komló-kert – Püspöki Imre). Budapest: Az Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete. [1930]. (לקסיקון הונגרי לאומנות הבמה טיבדאר לאנדור )
  • Révai nagy lexikona. Budapest: Révai Testvérek Irodalmi Intézet Részvénytársaság (1911–1935) (הלקסיקון הגדול של רוואי)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 85859/1898. Forrás: MNL-OL 30799. mikrofilm 565. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 91. oldal 28. sor
  2. ^ "Halotti bejegyzése a Budapest II. kerületi polgári halotti akv. 615/1954. folyószáma alatt".
  3. ^ "Löbl Lipót halotti bejegyzése a nagykanizsai izraelita hitközség halotti akv. 38/1884. folyószáma alatt".
  4. ^ "Házasságkötési bejegyzése Silberstein Zsófiával a kispesti polgári házassági akv. 84/1898. folyószáma alatt".
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése Vég Ilonával a Budapest II. kerületi polgári házassági akv. 475/1916. folyószáma alatt".