טיגריס הודו-סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קריאת טבלת מיוןטיגריס הודו-סיני
Panthera tigris corbetti (Tierpark Berlin) 841-723-(118).jpg
טיגריסים בגן החיות של ברלין
מצב שימור
נכחד נכחד בטבע סכנת הכחדה חמורה סכנת הכחדה פגיע קרוב לסיכון ללא חששמצב שימור: בסכנת הכחדה
סכנת הכחדה (EN)[1]
מיון מדעיעריכה
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
סדרה: טורפים
משפחה: חתוליים
תת־משפחה: חתולים גדולים
סוג: פנתר
מין: טיגריס
תת־מין: טיגריס הודו-סיני
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Panthera tigris corbetti
מזאק, 1968
תחום תפוצה
P tigris corbetti map.png

טיגריס הודו-סיני (שם מדעי: Panthera tigris corbetti), הקרוי גם טיגריס קורבט, הוא תת-מין של טיגריס המצוי בקמבודיה, לאוס, מלזיה, בורמה, תאילנד ווייטנאם. השם טיגריס קורבט נובע משמו המדעי, והוא קרוי על שמו של הצייד והסופר ג'ים קורבט.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורכו של טיגריס הודו-סיני זכר בוגר נע בין 2.55 ל-2.85 מטרים, משקלו בין 150 ל-195 ק"ג, והוא בעל גולגולת גדולה באורך של בין 319 ל-365 מ"מ. אורכו של הזכר הממוצע הוא 2.74 מטר, ומשקלו 180 ק"ג. פרטים גדולים יכולים לשקול עד 250 ק"ג. אורך הנקבות נע בין 2.30 ל-2.55 מטר, הן שוקלות בין 100 ל-130 ק"ג, ואורך גולגולתן נע בין 275 ל-311 מ"מ. אורך הנקבה הממוצעת הוא 2.44 מטר ומשקלה 115 ק"ג.

בכל המלטה נולדים 2-3 גורים.

טיגריסים הודו-סיניים הם חזקים ביותר. יש מקרה מתועד של זכר גדול שנהרג ליד גבול וייטנאם-לאוס ב-1984. הטיגריס, שאורכו מקצה אפו עד לקצה זנבו היה 2.8 מטר, והיה במשקל של 250 ק"ג, הטיל מורא על כפרים בטריטוריה שלו למשך מספר שנים לפני שנהרג. הוא הרג מעל לעשרה תאואים בכפרים, למרות ניסיונות הכפריים לעצור אותו. כשכפר אחד בנה גדר בגובה 3 מטרים מסביב לשטח הבקר, הטיגריס הצליח לקפוץ מעל הגדר, להרוג עגל, ולקפוץ בחזרה, בזמן שהוא מחזיק בפיו עגל במשקל 60 ק"ג. לבסוף הטיגריס נהרג כשתושבי הכפר הניחו מלכודת רובים ליד גופת תאו שהייתה מונחת שם. גופתו של הטיגריס נמצאה בנחל במרחק 2 ק"מ ממקום המלכודת, מה שאומר שהטיגריס עדיין היה יכול ללכת לאחר שסבל מפציעה אנושה.

תפוצה ואוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיגריסים הודו-סיניים חיים ביערות מבודדים באזורים גבוהים עד הרריים, רוב האוכלוסייה שוכנת בגבולות שבין המדינות. הכניסה לאזורים אלה היא אסורה, פרט לביולוגים שניתנו להם אישורים לערוך סיורי שטח. בגלל סיבה זו, ידוע מעט מאוד יחסית על הטיגרסים האלה.

הערכת אוכלוסייתו היא בין 1,227 ל-1,785 פרטים, אך נראה שמספר זה נמצא בחלק הדרומי של תפוצתו. המקטע הגדול ביותר באוכלוסייתו מצוי במלזיה, אך התגלה שאוכלוסייה זו היא למעשה תת-מין אחר, הטיגריס המלאי, מה שגורם לגודל אוכלוסייתו להיות נמוך מן המצופה. כל האוכלוסיות נמצאות בסיכון בגלל הרס בתי גידול והכלאות. כאלף פרטים נותרו חופשיים ביערות לאוס, וייטנאם, קמבודיה, תאילנד ומיאנמר.

בווייטנאם, כמעט שלושה רבעים מהטיגריסים שנהרגו משמשים לרפואה סינית. האוכלוסייה הענייה רואה את הטיגריסים כדרך להקל על העוני. את מספר הטיגריסים יהיה קשה להגדיל עד שהתושבים יבינו שטיגריס חי שווה יותר מטיגריס מת. בודדים מבינים זאת ומקווים שישתמשו בטיגריס כדי למשוך תיירות אקולוגית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיגריס הודו-סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ טיגריס הודו-סיני באתר הרשימה האדומה של IUCN