טיוטה:יחסי מונגוליה–מצרים
| יחסי מונגוליה–מצרים | |
|---|---|
|
|
| |
| מונגוליה | מצרים |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,564,116 | 1,001,450 |
| אוכלוסייה | |
| 3,485,732 | 114,182,248 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 16,811 | 476,748 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,823 | 4,175 |
| משטר | |
| רפובליקה | משטר חצי-נשיאותי |
יחסי מצרים-מונגוליה הם היחסים הדיפלומטיים בין מונגוליה לרפובליקת מצרים הערבית. היחסים המוקדמים בין המדינות התבטאו במלחמות בין מצרים לאימפריה המונגולית מ-1260 עד 1335 לספירה. היחסים הרשמיים בין המדינות המודרניות נוצרו בשנת 1964. קהיר מארחת כיום את השגרירות היחידה של מונגוליה ביבשת אפריקה. המדינות חתמו על הסכמים שונים בנושא שיתוף פעולה דו-צדדי.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דרך המשי שחיברה בין התרבויות העתיקות של מצרים וסין- עברה דרך מונגוליה. ייתכן שהמשי הובא למצרים דרך המסלול הזה כבר לפני 3,000 שנה.
האימפריה המונגולית, שנוסדה על ידי ג'ינגיס חאן (בערך 1162–1227 לספירה) הקימה סמכות פוליטית מאוחדת לאורכה של דרך המשי מבייג'ינג לבגדאד עד 1258. לאחר כיבוש בגדאד על ידי הולאגו חאן, התקדמו המונגולים. לתוך סוריה ופלסטין. כשהכוחות העיקריים של הולאגו נכבשו במקום אחר, הובס צבא קטן יחסית בהנהגת מונגולית על ידי צבא ממלוכי-מצרי בקרב עין ג'לוט בשנת 1260. ההתנגשות תוארה כאחד הקרבות המשמעותיים ביותר בהיסטוריה העולמית, תוך התרחבות נוספת של האימפריה המונגולית לכיוון דרום מערב והשפעה עמוקה על המהלך העתידי של ההיסטוריה הערבית והאירופית.
בראשות המנצח של עין ג'לוט, הסולטן באיבארס, ניהלו הכוחות המצריים מדיניות תוקפנית כלפי המונגולים, כשהם התקדמו דרך הממלכה הארמנית של קיליקיה כדי לתקוף ולהביס את סולטנות רום הנשלטת על ידי המונגולים בקרב אלביסטאן (1277 לספירה). הממלוכים ניצחו בקרב השני על הים (1281) נגד צבאות אבקה חאן. המונגולים הביסו את הממלוכים ב-1299 בקרב ואדי אל-חזנדר, והממלוכים חזרו לעלות בקרב מרג' אל-ספאר ב-1303. רק ב-1323 חתמו שני הצדדים על הסכם שלום.
בשנת 1401 הופיע איום מונגולי חדש בדמותו של טימורלן, שפלש לסוריה (אז חלק מהסולטנאט הממלוכי) עם צבא ענק וכבש את חלב ודמשק. הממלוכים נלחמו בחזרה אך נאלצו לעזוב למצרים, ונמנעו מתבוסה רק כאשר טימור נע מזרחה כהכנה למתקפה על סין, טימור מת ב-1405 לפני שהספיק לחזור להשלים את כיבוש המזרח התיכון. זו הייתה הפעם האחרונה שמצרים אוימה על ידי המונגולים.
לאחר שמצרים נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית ב-1517, היא לא זכתה לעצמאות מלאה עד המהפכה המצרית של 1952, בראשות גמאל עבד אל נאצר. במהלך כהונתו של נאצר במצרים כוננו היחסים הפורמליים בין המדינות המודרניות של מצרים ומונגוליה בשנת 1964.
ביקורים והסכמים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ביוני 2001 ביקרה במצרים משלחת פרלמנטרית מונגולית, ונפגשה עם נשיא האספה הלאומית של מצרים. הקבוצה חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם מצרים, והסכימה להגדיל את מספר התלמידים המונגוליים הלומדים בקורסים במצרים.
- בדצמבר 2003 פגש שר החוץ של מצרים את עמיתו המונגולי.
- נשיא מונגוליה נצאגיין בגבאנדי ערך ביקור רשמי במצרים באפריל 2004, שם נפגש עם נשיא מצרים חוסני מובארק. שני המנהיגים דנו בבעיות בפלסטין ובעיראק, וכן דנו בדרכים לשיפור היחסים הבילטרליים. בהמשך הביקור חתמו שתי המדינות על פרוטוקול ביצוע לשיתוף פעולה תרבותי והסכמים בנושא שירותי אוויר, שיתוף פעולה כלכלי והגנה על השקעות.
- בשנת 2005 ביקר שר החוץ המצרי אחמד אבול גייט במונגוליה, במהלכו החל בתכנון ביקורים הדדיים של שרי האוצר של שתי המדינות.
- במרץ 2007, ביקר השר המצרי לשיתוף פעולה בינלאומי באולן בטור, שם פגש את ראש ממשלת מונגוליה מייגומבין אנקבולד .
- באוקטובר 2008 ביקר מזכ"ל הקרן המצרית לשיתוף פעולה טכני עם חבר העמים באולן בטאר, שם נפגש עם שרים ודן בשיתוף פעולה משופר בין מצרים למונגוליה. הגורמים המונגוליים אמרו שהם מברכים על התמיכה הטכנית שמספקת הקרן בהכשרה והטבות כלכליות אחרות.
שיתוף פעולה ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2001, מונגוליה שלחה שוטרים למצרים כדי להשתתף בהדרכות בנושאי לוחמה בטרור ומניעת סחר בסמים. בשנת 2008, פקידים מונגוליים ביקרו במצרים כדי לקבל מידע על תפקידם של פקידים נגד שחיתות.
הגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מעט מהגרים מונגולים במצרים, כולל סטודנטים בינלאומיים קזחים אתניים ממחוז באיין-אולגי, מחוז אובס, ו־Nalaikh Düürg מאולן בטור שלומדים תאולוגיה באוניברסיטת אל-אזהר. במהלך המהפכה המצרית של 2011, ממשלת מונגוליה תכננה תחילה לפנות את ארבעים ושבעה האזרחים המונגולים במדינה לכווית, אך בסופו של דבר הקצתה 143.9 מיליון טוגרוג כדי להחזירם למונגוליה.