טיוטה:יעקב שול
 | |
| לידה | 1951 (גיל: 73 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | פסיכולוגיה |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט | רות מאיו |
יעקב שול (נולד ב-1951) הוא פרופסור ישראלי לפסיכולוגיה קוגניטיבית וחברתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
במחקריו הוא עוסק ביצירת עמדות ושינויים, קבלת החלטות, תהליכי תפיסה חברתית, אמון וחשד.[1]
מחקריו של שול הובילו להתפתחויות משמעותיות בפסיכולוגיה חברתית-קוגניטיבית. מחקרו התמקד בתהליכי שיפוט וקבלת החלטות, תהליכי התעלמות, שלילה ותיקון של מידע שגוי, קידוד ועיבוד של מידע במצבים של אמון, אי-אמון וחשד והתמודדות עם אי-ודאות. פרופ' שול חוקר תהליכים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים בסיסיים בתוך הקשרם החברתי.[2]
השכלה וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שול קיבל תואר ראשון בפסיכולוגיה ומתמטיקה ב-1976 מהאוניברסיטה העברית ותואר דוקטור בפסיכולוגיה חברתית בשנת 1981 מאוניברסיטת מישיגן. הוא פרופסור לפסיכולוגיה חברתית באוניברסיטה העברית משנת 1981, ומילא תפקידים שונים באוניברסיטה העברית, ביניהם ראש החוג לפסיכולוגיה וסגן הרקטור.
מחקריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
שול שיתף פעולה עם חוקרים רבים במחקריו. אחד משיתופי הפעולה הללו הוא מחקר שלו ושל רות מאיו מ־2007, בו חקרו תהליכים של יצירת רושם ראשוני, ובפרט את חלקו של מראה חיצוני בתהליך זה. בין השאר הם גילו כי אנשים תופסים גברים קרחים כמבוגרים יותר.[3] במחקרם הם ניסו לבחון אם שינוי אחד בלבד בתווי הפנים יכול לגרום לכך שנתפוס את האדם שמולנו באופן שונה. באחת התמונות שעברו שינוי במחשב והוצגו לנחקרים, נראה גבר כשפעם אחת הוא בעל שיער ובפעם השנייה קירח. הנחקרים התבקשו לענות על כמה שאלות הנוגעות לתכונותיו ומעמדו של האדם בתמונה, והממצאים הראו שהאנשים תופסים גבר עם קרחת כמבוגר יותר באופן מובהק סטטיסטית. רשמי הנחקרים המשיכו להיות מושפעים ממראה הקרחת שמול עיניהם גם כאשר ידעו שקרחת זו אינה אמיתית ואף שראו קודם לכן את הגרסה השונה של אותו אדם, עם שיער. הם גילו כי המראה של האדם משפיע על תחושת הבטן של הצד השני כלפיו.[4]
ב-2009 פרסם שול מאמר תאורטי יחד עם פרופסור גדעון קרן. במאמר הם ניסו להפריך את התיאוריות הפסיכולוגיות הרומזות לקיומן של שתי מערכות עיבוד שונות הפועלות על פי כללים שונים. המאמר בחן את התיאוריות האלו בתחומי החשיבה, קבלת ההחלטות וההכרה החברתית, מתוך ניסיון להטיל ספק בתיאוריות ובראיות התומכות באמיתותן. במאמר הם בחנו את הבסיס הרעיוני של מודלים דו-מערכתיים והסבירו את ההנחות שבבסיס המודלים הללו. מסקנתם הייתה כי מודלים דו-מערכתיים הביאו להתקדמות מדעית זניחה, ולכן על החוקרים לאמץ הגדרות מושגיות קפדניות יותר ולהשתמש בקריטריונים מחמירים יותר לבדיקת העדויות האמפיריות לתמיכה בתיאוריות דו-מערכתיות.[5]
במאמר מ-2018 הציעו שול ומאיו הסבר תאורטי לכישלון של אישוש של אחד הממצאים הבסיסיים בפסיכולוגיה: אפקט המשוב על הפנים. על פי הידוע בפסיכולוגיה זמן רב בתחום המשוב על הפנים, פעילות הפנים הקשורה להבעות רגשיות מסוימות, יכולה להשפיע על חוויות רגשיות של אנשים אחרים. ניסיון אישוש של אפקט זה ב-17 מעבדות ברחבי העולם לא הצליח לשחזר את הממצאים ולמצוא חיזוק אמפירי לקיומו של האפקט. החוקרים שיערו כי הסיבה לכישלון השחזור היא שפרוטוקול השחזור חרג מזה של הניסוי המקורי בגורם קריטי. בכל מחקרי השחזור, המשתתפים קיבלו התראה על כך שהבעותיהם מנוטרות על ידי מצלמת וידאו, בעוד שהמשתתפים במחקר המקורי לא נוטרו, נצפו או תועדו.[6]
חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שול נשוי, אב לשניים וסב לארבעה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יעקב שול, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ ערב הוקרה לפרופ' יעקב שול, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- ^ דריה מעוז, 9 עובדות שלא ידעתם על קרחת, באתר ישראל היום, 2 בנובמבר 2016
- ^ רונית מוזיקנט, למה ישראלים מתקרחים מוקדם - ואיך ניתן למנוע זאת?, באתר ynet, 16 בנובמבר 2007
- ^ Gideon Keren and Yaacov Schul, Two Is Not Always Better Than One: A Critical Evaluation of Two-System Theories, SAGE Journals Home, November 1, 2009, עמ' Volume 4, Issue 6
- ^ When both the original study and its failed replication are correct: Feeling observed eliminates the facial-feedback effect., scholar.google.com
קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת מישיגן קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים קטגוריה:פסיכולוגים קוגניטיביים קטגוריה:פסיכולוגים חברתיים קטגוריה:פסיכולוגים ישראלים קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1951