טיוטה:מתווה שי וכוכבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מתווה שי וכוכבי הוא מתווה שמנסה ליצור ערך אנציקלופדי בנושא מאוד טעון...

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

עיקרי התכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

..

פסילת חקיקה ראשית והתגברות עליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכים מורחבים – ביקורת שיפוטית, פסקת התגברות

ב-12 בדצמבר 2022, לאחר השבעתה של הכנסת העשרים וחמש ועוד טרם התגבשותה של ממשלת ישראל השלושים ושבע, הניח חבר הכנסת שמחה רוטמן הצעת חוק על שולחן הכנסת. על פי ההצעה פסילה של חוק תתאפשר רק בהחלטה פה אחד של כל שופטי בית המשפט העליון, בנוסף תחוקק פסקת התגברות בחוק יסוד: הכנסת, לפיה תוכל הכנסת לאסור מראש את הביקורת השיפוטית על חוק מסוים, וזאת ברוב של 61 חברי כנסת. ההתגברות תחול בתקופתה של אותה כנסת, ויהיה צורך לאשרר אותה בשנית כעבור שנתיים מכהונת הכנסת שלאחריה. ב-22 בפברואר 2023 אושרה הצעת החוק בקריאה טרומית, והועברה לדיון בועדת החוקה, חוק ומשפט. עד 1 במרץ התקיימו ארבעה דיונים בוועדה בנוגע להצעת החוק. ההצעה לא עלתה לקריאה ראשונה במליאה.[1]

התכנית שהוצגה בנאומו של לוין ב-4 בינואר 2023 כללה חקיקת פסקת התגברות, לפיה ניתן יהיה לחוקק מחדש ברוב של 61 חברי כנסת חוק שנפסל על ידי בית המשפט. עם זאת, על פסילת חוק פה אחד על ידי כל שופטי ההרכב לא תוכל הכנסת להתגבר.[2]

ב-12 ביוני הניח חבר הכנסת ניסים ואטורי הצעת חוק על שולחן הכנסת, ולפיה יקבע בחוק יסוד: השפיטה שפסילת חוק תתאפשר רק בהחלטה של בית המשפט העליון בהרכב של אחד עשר שופטים לפחות ועל דעת שני שלישים או יותר מהשופטים היושבים במותב. בנוסף תחוקק פסקת התגברות, שתאפשר לכנסת להעניק תוקף לחוק שנפסל על ידי בית המשפט, וזאת לתקופה שלא תעלה על חמש שנים. לאחר תום התקופה תוכל הכנסת לשוב ולחדש את החוק לתקופה של עד חמש שנים נוספות. ההצעה לא הועלתה לקריאה טרומית.[3]

אי-שפיטות חוקי יסוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

עילת הסבירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

תפקיד היועצים המשפטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

נושאים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

הצעות החוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוט כרונולוגי עובדתי..

התנגדות לתכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

כלכלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

תמיכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפטנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

כלכלנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

הפגנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

הצעות פשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתווה הנשיא הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בפברואר 2023 הציג נשיא המדינה יצחק הרצוג מתווה פשרה, המבוסס על חמישה עקרונות[4]:

  1. חקיקת חוק יסוד: החקיקה, שיכלול את הרכיבים הבאים:
    • עליונות חוקי היסוד וחסינותם בפני ביקורת שיפוטית.
    • הליך חקיקה מיוחד לחוקי יסוד - בהסכמה רחבה ובארבע קריאות.
    • עיגון סמכות בית המשפט העליון לפסול חוקים שעומדים בסתירה לחוקי היסוד.
    • פסקת התגברות.
  2. טיפול בבעיית העומס השיפוטי: על הממשלה, בתיאום עם נשיאת העליון, לפתור ולצמצם את הפער שנוגע ליחס הכמותי בין שופטים לאזרחים.
  3. חיזוק האמון במערכת המשפט: תוכנית ממשלתית להתייעלות ומניעת עינוי דין במערכת המשפט.
  4. שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים לאלתר, כך שלכל אחת משלוש הרשויות יהיה ייצוג שווה.
  5. עילת הסבירות: גיבוש הסכמה על מקרים בהם ניתן יהיה להשתמש בעילת הסבירות, תוך הבחנה בין דרג נבחר לדרג ממונה.

מתווה הנשיא השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

הצעות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

תגובות בין-לאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

...

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

..

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

..

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

..

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]