יצחק הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יצחק הרצוג
Isaac Herzog (12675983573).jpg
יו"ר האופוזיציה
תאריך לידה 22 בספטמבר 1960 (בן 55)
תאריך לידה עברי א' בתשרי ה'תשכ"א
ממשלות 30, 31, 32
כנסות 16 - 20
סיעה
תפקידים בולטים
עיסוק קודם
עיסוק נוסף
ח"כ יצחק הרצוג במחאת הרופאים בירושלים, יולי 2011
יצחק הרצוג בפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, ינואר 2014
יצחק הרצוג וח"כ קסניה סבטלובה, 2015

יצחק ("בּוּזִ'י") הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960) הוא יושב ראש מפלגת העבודה וחבר הכנסת מטעמה, וראש האופוזיציה הנוכחי. כיהן כשר בממשלות ישראל. עורך דין במקצועו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק הרצוג נולד בשנת 1960, בן לחיים הרצוג, אלוף בצה"ל ולימים נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג לבית אמב"ש. הרצוג נולד, גדל והתחנך בתל אביב. החל ללמוד בחטיבת הביניים בבית הספר צייטלין. בגיל 15 המשיך ללמוד כ-3 שנים בבית הספר ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כיוון שאביו מונה לשגריר ישראל באומות המאוחדות.

את שירותו הצבאי עשה כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין, ושירת במילואים בדרגת רב-סרן. להרצוג תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו. בשנים 19881990 כיהן כמזכיר "המועצה הכלכלית החברתית", בה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים במשק.

בשנים 20002003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים. במהלך כהונתו הרשות חולקה לאגפי הנהלה, מטה מקצועי ויחידת שטח.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 מונה למזכיר הממשלה בממשלת ברק, וכיהן בתפקיד עד 2001. בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירה על חוק מימון מפלגות. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נטען כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק.‏[1] במהלך החקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות.‏[2] בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת".‏[3]

בבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו בשנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת. בכהונה זו שימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה וחבר בוועדת הכספים, בוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול ובוועדת הפנים והגנת הסביבה. יזם את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[4] וכן את החוק האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית.[דרוש מקור]

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד ועם אגודת ישראל, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון. ב-23 בנובמבר באותה שנה, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו.

עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה הרצוג לשר התיירות. לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה, וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו, ומונה, ב-21 במרץ 2007, לשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן לשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה לשר הממונה על רשות השידור, בנוסף לתפקידיו האחרים בממשלה.

בפריימריז של "העבודה" בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון מבין המתמודדים. בהתאם לכך, מוקם במקום השני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק.‏[5] ב"ממשלת נתניהו השנייה" שהוקמה בעקבות בחירות אלו המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה, ב-2009 התראיין לתוכנית התיעודית "איך זה להיות ילד של מפורסם?" עקב היותו בנו של נשיא המדינה לשעבר.

ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של מפלגת העבודה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה. בהמשך, ועד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18, שימש כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית.

הרצוג התמודד על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני.‏[6][7]

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני, לאחר ששוב סיים במקום ראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, יחד עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן.‏[8] בנוסף, בכנסת ה-19 כיהן הרצוג כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

כראש האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבחירות מקדימות שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה.‏[9] בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

ב-10 בדצמבר 2014, לקראת הבחירות לכנסת ה-20, הודיע הרצוג יחד עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני", כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12.‏[10] בתום ספירת קולות המצביעים, התברר כי רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים.‏[11]

לאחר הקמת הממשלה השלושים וארבע המשיך הרצוג לכהן כראש האופוזיציה. ב-22 בינואר 2016, נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר הרצוג כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין".‏[12]

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניתו המדינית[דרוש מקור] של הרצוג מבוססת על מתווה קלינטון ועל פיה תוקם לצד מדינת ישראל מדינה פלסטינית בגבולות 67 עם חילופי שטחים. הוא תומך בריבונות משותפת בירושלים. עד לחתימת הסכם הקבע הרצוג תומך בהעברת שטחים נוספים לשליטת הרשות הפלסטינית לשם חיזוק מעמדה, ובהעברת חוק פינוי-פיצוי עבור מתנחלים אשר מעוניינים לעבור לשטח ישראל[דרוש מקור].

תפיסתו הכלכלית-חברתית של הרצוג מבוססת על ערכי הסוציאל-דמוקרטיה, על שילוב החריג בחברה ועל אחריות של המדינה למצבם של אזרחיה. הוא מאמין ברשת ביטחון חברתית-סוציאלית לכלל האזרחים ובמיוחד לאוכלוסיות החלשות כלכלית, לצד כלכלת שוק חופשי ומאידך עידוד התעשייה וההשקעות במדינה.[דרוש מקור] הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו.‏[13]

פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003.‏[14]
  • יצחק (בוז'י) הרצוג, תוכנית עבודה: מתכון לרווחה כלכלית, טפר הוצאה לאור, 2010

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב יואל לייב הלוי הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
שרה הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכאל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
 
 
הרצוג בוועידה במינכן, 2015

יצחק הרצוג הוא בנם של חיים הרצוג, אלוף בצה"ל ולימים נשיא מדינת ישראל השישי ואורה הרצוג לבית אמב"ש. הוא נכדו של הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג, אחיינם של סוזי אבן ואבא אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל.) מיכאל (מייק) הרצוג. יצחק הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של נציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. הרצוג מתגורר עם משפחתו בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר
מכתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  2. ^ ‫אפרת וייס ואטילה שומפלבישני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet‏, 22 באוקטובר 2003‬
  3. ^ ניב רסקין, ‏הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
  4. ^ חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, במאגר חוקי מדינת ישראל באתר הכנסת
  5. ^ ‫מזל מועלם ושירות "הארץ", בחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008‬
  6. ^ ‫יהונתן ליס, שר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010‬
  7. ^ פנחס וולף‏, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה! NEWS‏, 12 בספטמבר 2011
  8. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר "כיפה", 18 ביוני 2013
  9. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet‏, 22 בנובמבר 2013
  10. ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet‏, 10 בדצמבר 2014
  11. ^ חדשות 2, ‏במרץ 2015/Article-1004.htm התוצאות הסופיות של בחירות 2015: 30 מנדטים לליכוד, 5 למרצ, באתר ‏mako‏.
  12. ^ עמרי נחמיאס‏, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה! NEWS‏, 22 בינואר 2016.
  13. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  14. ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית.
[הצגה]
יצחק הרצוג - תבניות ניווט

גיורא יוספטליוסף אלמוגילוי אשכולמרדכי בנטובזאב שרףיהושע רבינוביץאברהם עופרשלמה רוזןגדעון פתדוד לויאריאל שרוןבנימין בן אליעזרבנימין נתניהויצחק לויבנימין בן אליעזרנתן שרנסקיאפי איתםציפי לבנייצחק הרצוגזאב בויםמאיר שטריתזאב בויםאריאל אטיאסאורי אריאליואב גלנט

עקיבא גובריןמשה קולגדעון פתאברהם שרירגדעון פתעוזי ברעםמשה קצבאהוד ברקאמנון ליפקין-שחקרחבעם זאביבנימין אלוןיצחק לויבנימין אלוןגדעון עזראאברהם הירשזוןיצחק הרצוגיצחק אהרונוביץ'רוחמה אברהםסטס מיסז'ניקובעוזי לנדאויריב לוין

מנחם בגיןשמעון פרסיובל נאמן (לא מוגדר רשמית) • שולמית אלוני (לא מוגדרת רשמית) • יצחק שמירבנימין נתניהושמעון פרסאהוד ברקאריאל שרוןיוסי שרידעמרם מצנעדליה איציקשמעון פרסיוסף לפידעמיר פרץבנימין נתניהוציפי לבנישאול מופזשלי יחימוביץ'שאול מופזשלי יחימוביץ'יצחק הרצוג


זאב שרףכתריאל כ"ץיעל עוזאימיכאל ארנוןגרשון אבנראריה נאורדן מרידוריוסי בייליןאליקים רובינשטייןשמואל הולנדרדני נוהגדעון סעריצחק הרצוגגדעון סערישראל מימוןעובד יחזקאלצבי האוזראביחי מנדלבליט

הקודם:
שלי יחימוביץ'
יושב ראש מפלגת העבודה
(22 בנובמבר 2013 - מכהן )
הבא:
-