יצחק הרצוג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יצחק הרצוג
Isaac Herzog.jpg
לידה 22 בספטמבר 1960 (בן 60)
א' בתשרי ה'תשכ"א
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל  ישראל
השכלה
עיסוק פוליטיקאי, עורך דין, פרקליט עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, עבודה-מימד, המחנה הציוני
יושב ראש הסוכנות היהודית ה־15
1 באוגוסט 2018–מכהן
(שנתיים ו־37 שבועות)
ראש האופוזיציה ה־13
25 בנובמבר 201331 ביולי 2018
(4 שנים ו־35 שבועות)
שר הבינוי והשיכון ה־18
10 בינואר 200523 בנובמבר 2005
(45 שבועות ו־3 ימים)
תחת ראש הממשלה אריאל שרון
שר הרווחה והשירותים החברתיים
21 במרץ 200719 בינואר 2011
(3 שנים ו־43 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט, בנימין נתניהו
שר התיירות ה־15
4 במאי 200621 במרץ 2007
(46 שבועות)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
השר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות ה־3
21 במרץ 200731 במרץ 2009
(שנתיים)
תחת ראש הממשלה אהוד אולמרט
חבר הכנסת
17 בפברואר 200331 ביולי 2018
(15 שנים)
כנסות ה־1620
מזכיר הממשלה ה־13
יולי 1999מרץ 2001
(כשנה ו־34 שבועות)
יו"ר מפלגת העבודה
נובמבר 2013יולי 2017
(כ־3 שנים ו־34 שבועות)
יו"ר המחנה הציוני
דצמבר 2014יולי 2017
(כשנתיים ו־30 שבועות)
יו"ר הרשות למלחמה בסמים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יצחק (בּוּזִ'י) הֶרְצוֹג (נולד ב-22 בספטמבר 1960, א' בתשרי ה'תשכ"א) הוא יושב ראש הסוכנות היהודית. בעבר היה ראש האופוזיציה וחבר הכנסת מטעם מפלגת העבודה בשנים 2003–2018. כיהן כשר בממשלות ישראל בשנים 2005–2011. בין 2013–2017 היה יושב ראש מפלגת העבודה ורשימת המחנה הציוני. בין השנים 1999–2001 כיהן כמזכיר הממשלה. עורך דין במקצועו.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נולד בתל אביב, שם גדל והתחנך. הוא בנם של חיים הרצוג, נשיא מדינת ישראל השישי, ואורה הרצוג לבית אמב"ש, מייסדת המועצה לישראל יפה.

הרצוג קרוי על שם סבו, הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג. הוא אחיינם של סוזי אבן ושל יעקב הרצוג, ואחיו של תא"ל (מיל') מיכאל (מייק) הרצוג. בילדותו דבק בו הכינוי שהוענק לו על ידי אימו, "בוז'י"[1]. למד בחטיבת הביניים בבית הספר הממ"ד צייטלין. מגיל 15 המשיך ללמוד כשלוש שנים בבית הספר התיכון ישיבת רמז שבמנהטן, ניו יורק, כשאביו היה שגריר ישראל באומות המאוחדות.

שירת כקצין ביחידה 8200 של חיל המודיעין[2]. בשירותו הסדיר שירת בסיני[3]. במילואים הגיע לדרגת רב-סרן. הוא בעל תואר ראשון במשפטים מטעם אוניברסיטת תל אביב עם לימודים אקדמיים נוספים באוניברסיטת קורנל ובאוניברסיטת ניו יורק[4]. במקצועו הוא עורך דין, והיה שותף בכיר במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס, נאמן ושות', שאביו נמנה עם מייסדיו.מחלקת הטלקומוניקציה והתקשורת אותה ייסד ובראשה עמד הייתה המובילה בישראל.[דרוש מקור] פרש מהמשרד בשנת 2003, עם בחירתו לכנסת ה-16.

בין 1988–1990 היה מזכיר "המועצה הכלכלית החברתית", שבה חברים נציגי הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים ובשנים 2000–2003 שימש יושב ראש הרשות הלאומית למלחמה בסמים.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג היה פעיל במפלגת העבודה. החל את הקריירה הפוליטית שלו כיועצם של ראשי המפלגה יצחק רבין ושמעון פרס והיה בין יוזמי הפריימריז במפלגת העבודה עם ח"כ אפרים סנה ויו"ר ועדת הבחירות שלה.[דרוש מקור]

ב-1999, עם כינון הממשלה ה-28 בראשות אהוד ברק מונה למזכיר הממשלה, וכיהן בתפקיד עד 2001[5][6]. היה חבר בוועדת טל. הרצוג גיבש מתווה לפתרון המחלוקת סביב קיום תפילות הזרם הקונסרבטיבי במתחם קשת רובינסון בכותל המערבי[7].

בעקבות מערכת הבחירות בשנת 1999 נחקר בחשד למעורבות בפרשת עמותות ברק, שעניינה עבירות על חוק מימון מפלגות ורישום כוזב במסמכי תאגיד. בדו"ח מבקר המדינה, שהביא לפתיחת חקירת משטרה, נכתב כי הרצוג ניתב חלק מכספי קרן פילנתרופית, שהקים אוקטב בוטנר לזכר בתו, אל עמותות התומכות בברק[8]. במהלך החקירה השתמש הרצוג בזכות השתיקה, וב-2003 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על סגירת התיק נגדו מחוסר ראיות[9]. בינואר 2015, לאחר שגינה את החלטת חברת הכנסת פאינה קירשנבאום לשתוק בחקירתה, הגיב הרצוג על שתיקתו בחקירה: "היום הייתי נוהג אחרת"[10].

בבחירות לכנסת השש עשרה שהתקיימו בשנת 2003, נבחר למקום ה-11 ברשימת מפלגת העבודה ונכנס מטעמה לכנסת. בכהונה זו ריכז את עבודת האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, וניהל מאבק כנגד הקיצוץ בקצבאות הילדים במסגרת התכנית הכלכלית של שנת 2003[11].

כחבר הכנסת יזם בין היתר את חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם[12][13] ואת תיקון חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים, האוסר על העסקתם של עברייני מין במוסדות המכוונים למתן שירות לבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית, בעלי לקויות קוגניטיביות-נוירופסיכולוגיות ובעלי הפרעה נוירו-התפתחותית[14]. בנוסף היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה ובוועדה למאבק בנגעי הסמים והאלכוהול, חבר בוועדת העלייה והקליטה ושימש יו"ר האגודה הפרלמנטרית ישראל-אוסטרליה.

בשנת 2005 זכה במקום השני בהצבעה שנערכה במרכז מפלגת העבודה לקביעת שרי המפלגה שיכהנו בקואליציה עם הליכוד ועם אגודת ישראל, והתמנה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון[15].

כהונתו כשר השיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשר השיכון פעל הרצוג בתחומי שיקום שכונות, סיוע למגזר הערבי והרחבת דירות לנזקקים[16]. הביא לסיום משבר מחוסרי הדיור בנגב[17]. הוא הוציא לדרך תוכנית שנועדה לעודד את דיירי הדיור הציבורי באזורי עדיפות לאומית לרכוש את דירותיהם[18].

הרצוג פעל להרחבת הסיוע לאנשי צד"ל, שמימשו את זכאותם לקבלת תעודת זהות ישראלית, לקבלת מלוא הזכויות והסיוע בתחום הדיור[19]. הקים ועדה ציבורית בראשות האלוף (מיל') אורי אור, שתבחן את מימון פעילות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במתחמים במזרח ירושלים[20].

ב-23 בנובמבר 2005, עשרה חודשים לאחר שנכנס לתפקיד, פרש מתפקידו עם שאר חברי סיעתו[21].

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה נבחר במקום הראשון בפריימריז לרשימת המפלגה והוצב במקום השני ברשימתה לכנסת. עם הקמת הממשלה ה-31 בראשות אהוד אולמרט, ב-4 במאי 2006, מונה לשר התיירות.

כהונתו כשר התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשר התיירות יצר שיתופי פעולה לצורך לקידומה של ישראל בעולם התיירות הבין-לאומי. בין היתר, רתם את חואן לאפורטה, נשיא קבוצת הכדורגל ברצלונה, לקידום התיירות הספרדית לישראל[22] וגייס את הדוגמנית בר רפאלי לייצג בהתנדבות את המדינה בירידי תיירות בין לאומיים[23].

לאחר מלחמת לבנון השנייה, פעל לשיקום ענף התיירות בצפון ישראל ולהבטחת התאוששות הענף שספג נזקים כבדים[24].

לאחר עשרה חודשים, עם כניסת ישראל ביתנו לממשלה וההחלטה על העברת משרד התיירות אליה, סיים את תפקידו.

כהונתו כשר הרווחה והשירותים החברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־21 במרץ 2007 החל הרצוג לשמש כשר הרווחה והשירותים החברתיים, וכן כשר לענייני תפוצות, חברה ומאבק באנטישמיות. ב-4 ביולי 2007 מונה גם לשר הממונה על רשות השידור.

הרצוג הוא הוציא לדרך את התכנית הלאומית לילדים בסיכון ופעל לטיפול בתופעות של אלימות במשפחה[25].

הרצוג יזם תוכנית להגנה על עובדים סוציאליים שהותקפו באלימות במהלך ביצוע תפקידם[26]. הוא גיבש תוכנית "חיסכון לכל ילד", שדומה לה יושמה בשנת 2017[27][28] והביא להגדלת הסיוע שניתן לניצולי השואה, הנחה בתרופות ושדרוג מערך הסיעוד לכלל הקשישים בישראל[29][30]. הרצוג יזם חקיקה שאפשרה לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה מבלי שתישלל קצבת הנכות שלהם[31], הגדיל את הסיוע התקציבי הממשלתי לארגונים החברתיים[32] וחיזק את מערך שירותי הרווחה[33].

הרצוג כיהן גם כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. בעת מבצע עופרת יצוקה מונה לאחראי התיאום הממשלתי לסיוע ההומניטרי לתושבי רצועת עזה[34].

בפריימריז של "העבודה" בדצמבר 2008 הגיע הרצוג למקום הראשון ומוקם שני ברשימת המפלגה לכנסת ה-18, לאחר היושב ראש, אהוד ברק[35]. ב"ממשלת נתניהו השנייה" שהוקמה ב-31 במרץ 2009, בעקבות הבחירות בפברואר אותה השנה, המשיך הרצוג לכהן כשר הרווחה.

בשלהי 2010 הכריז על כוונתו להתמודד על ראשות מפלגת העבודה[36]. ב-17 בינואר 2011, מיד לאחר ההודעה של אהוד ברק בדבר פילוגה של המפלגה והקמת מפלגת העצמאות, הודיע הרצוג על התפטרותו מהממשלה[37]. עד לסיום כהונתה של הכנסת ה-18, שימש כיו"ר סיעת העבודה, כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט והקים בכנסת את השדולה לקידום החינוך הטכנולוגי ולימודי ההנדסה היישומית. בהתמודדות על ראשות מפלגת העבודה בבחירות המקדימות שנערכו בספטמבר 2011, סיים הרצוג במקום השלישי עם כ-25 אחוזים מקולות הבוחרים, ולא עלה לסיבוב השני[38][39].

ברשימת המפלגה בבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב הרצוג במקום השני אחרי שלי יחימוביץ', לאחר שסיים שוב במקום הראשון בפריימריז. ביוני 2013 הקים, עם חבר הכנסת אלעזר שטרן, שדולה בשם "עם, דת ומדינה", ששמה לה למטרה ליישם את אמנת גביזון מדן[40]. בכנסת ה-19 נבחר הרצוג לכהן כנציג הכנסת בוועדה למינוי שופטים, כחבר בוועדת החינוך, התרבות והספורט, כחבר בוועדת הכנסת ובוועדה לפניות הציבור. כן שימש יו"ר השדולה למען השידור הציבורי, ויו"ר השדולה להתחדשות יהודית.

ראש האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג עם ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בירושלים, ב-5 ביולי 2017
יצחק הרצוג - ביקור בבית הרב קנייבסקי
יצחק הרצוג בכנס הרצליה 2016 של המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה

בבחירות לראשות מפלגת העבודה שנערכו ב-21 בנובמבר 2013 התמודד מול שלי יחימוביץ' על ראשות מפלגת העבודה, וגבר עליה[41][42]. בעקבות כך החליף את יחימוביץ' גם בתפקיד ראש האופוזיציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-20 הכריז הרצוג על כוונתו להתמודד על ראשות הממשלה[43]. בדצמבר 2014 הודיע עם יו"ר "התנועה" ציפי לבני על ריצה משותפת של מפלגותיהם, ברשימה בשם "המחנה הציוני"[44], כך שלבני תשוריין במקום השני אחרי הרצוג, ושני מועמדים נוספים מטעמה ישוריינו עד המקום ה-12[45]. רשימת "המחנה הציוני" זכתה ל-24 מנדטים[46], הישג שאליו לא הגיעה מפלגת העבודה מאז כהונתו של יצחק רבין.

בכנסת ה-20 הרצוג המשיך בתפקידו כראש האופוזיציה[47][48].

ב-22 בינואר 2016 נפגש הרצוג בצרפת עם נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, ובמהלך פגישתו אמר הרצוג כי: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", אמירה זו הסעירה את השמאל. ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה כי בדבריו של הרצוג יש "פזילה לימין"[49][50].

המגעים להנעת יוזמה מדינית הובילו למגעים חשאיים ממושכים של הרצוג עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בעניין צירוף המחנה הציוני לקואליציה והקמת ממשלת אחדות[51]. המגעים נחשפו בראשית 2016 וגרמו לחילוקי דעות קשים במחנה הציוני. עם כישלון המגעים במאי 2016 אמר הרצוג שנתניהו סירב לחתום על הסכם שהיה ביניהם בנוגע לפתרון "שתי מדינות לשני עמים"[52]. ביוני 2017 נחשף כי במסגרת המגעים התקיימה באפריל 2016 פגישה חשאית בין נתניהו והרצוג לבין נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי[53].

באפריל 2016 נחקר הרצוג תחת אזהרה, בחשד כי עבר על חוק מימון מפלגות כאשר התמודד ב-2013 בפריימריז על ראשות מפלגת העבודה מול שלי יחימוביץ', בכך שמטהו קיבל שלא כחוק 40 אלף ש"ח[54]. בינואר 2017 החליט היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט לסגור את התיק נגדו בשל "העדר ראיות מספיקות", בצירוף ביקורת על כך שגרסתו של הרצוג אינה עולה בקנה אחד עם חומר הראיות[55]. בפברואר 2018 הורשע שמעון בטאט, שהיה ראש מטה הבחירות של הרצוג בפריימריז אלה, בעבירה על חוק המפלגות[56]. בהמשך בוטלה ההרשעה, אך נגזר על בטאט עונש של 180 שעות שירות לתועלת הציבור[57]. במאי 2019 זוכה גלעד רמות, שהואשם בפרשה[58].

לאחר שהצליח להבריא את מפלגת העבודה מגרעונות תקציביים[59], התמודד שוב בבחירות לראשות מפלגת העבודה[60], שנערכו ב-4 ביולי 2017, והגיע למקום השלישי, עם 16.8% מהקולות, ולא העפיל לסיבוב השני[61], שבו נבחר אבי גבאי. לבקשת גבאי נשאר הרצוג בתפקיד ראש האופוזיציה עד שייכנס גבאי לכנסת. בעקבות התפטרותו של ח"כ מנואל טרכטנברג מהכנסת החל מאוקטובר 2017 הרצוג היה חבר ועדת הכספים.

ב-29 ביולי 2018 נבחר לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית[62] והתפטר מהכנסת לצורך מינויו לתפקיד זה[63]. בנאום הפרידה שלו ממליאת הכנסת הסביר הרצוג כי הוא רואה חשיבות אדירה בהתייצבות מול סכנת אובדן הזהות וההמשכיות היהודית וסכנת הפילוג המאיימת על העם[64].

יו"ר הסוכנות היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בביקור בבית ספר יהודי בארגנטינה
יצחק הרצוג מקבל עולים מאתיופיה 2020
יצחק הרצוג במצעד החיים

ביוני 2018 נבחר הרצוג פה אחד על ידי חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית לתפקיד יושב ראש הסוכנות היהודית[65] ונכנס לתפקיד ב-1 באוגוסט 2018[66].

בנאום שנשא הרצוג עם בחירתו לתפקיד ביוני 2018[67] אמר הרצוג כי האתגר הגדול ביותר שעומד בפני העם היהודי הוא למנוע את הקרע בין יהדות התפוצות לבין מדינת ישראל.

באוקטובר 2018 הוביל החלטה המאשררת את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות. במעמד ראש העדה הדרוזית, השייח' מוואפק טריף, כהבעת תמיכה של העם היהודי בעדה הדרוזית במדינת ישראל[68].

בחודש ינואר 2019 הופיע בפני פרלמנט האיחוד האירופי לכבוד יום השואה הבינלאומי והתריע בו כי "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה"[69].

במרץ 2019 הוביל הרצוג החלטה על מתן הלוואה לכל עובד או עובדת שיבקשו להביא ילד באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, כולל זוגות חד-מיניים והורים יחידניים[70].

באוקטובר 2019 אישר חבר הנאמנים של הסוכנות היהודית בהובלת הרצוג "תוכנית אסטרטגית לעשור הקרוב לעם היהודי". על פי התכנית הסוכנות תפעל לאיחוי השסעים בעם היהודי, להבטחת ביטחונן של הקהילות היהודיות בעולם, תיאבק בגילויי האנטישמיות ובאנטי-ציונות ובנוסף תעודד עלייה[71].

בנובמבר 2019, במלאת 81 שנים לליל הבדולח וכחודש לאחר פיגוע הירי בבית הכנסת בהאלה, הגיע הרצוג עם מזכיר המדינה האמריקאי, מייק פומפאו ושר החוץ הגרמני, הייקו מאס, לביקור בבית הכנסת בהאלה[72].

בשנת 2019, עלו כ-35 אלף עולים[73], מספר שיא בעשור האחרון. בשנת 2020 עלו כ-20 אלף[74].

בעקבות משבר הקורונה הפעילה הסוכנות היהודית בשיתוף ארגון הפדרציות של צפון אמריקה (JFNA) סיוע חירום לקהילות יהודיות שנפגעו.[75][76]. הסוכנות הקימה עם קרן "עוגן" קרן הלוואות מיוחדת לסיוע לעמותות בישראל[77].

עמדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נמנה על תומכי פתרון שתי המדינות, וזאת על מנת לשמור על הרוב היהודי במדינת ישראל. בסיום שנת 2015 ,הודיע הרצוג כי לדעתו אין היתכנות לביצוע פתרון שתי המדינות, עד אשר יתרחשו שינויים מדיניים הכרחיים במזרח התיכון. את השינויים והצעדים אשר צריכים להתקיים הציג הרצוג בראשית 2016 בתכניתו המדינית, "תכנית ההפרדה", אותה קיבלה ועידת מפלגת העבודה ברוב גדול[78][79]. במרכז תכניתו של הרצוג[80], יוזמה אזורית אשר תשמש כבסיס להתקדמות מדינית אל עבר פתרון הקבע אשר יכלול ריבונות ישראלית בגושי ההתיישבות הגדולים ביהודה ושומרון. כמו כן, הסמכות הביטחונית העיקרית ביהודה ושומרון, בבקעה ועד גבול הירדן תוענק לצה"ל.

הרצוג היה חבר בקבינט המדיני ביטחוני בעת ההחלטה על תקיפת הכור הגרעיני בסוריה. לאורך השנים תמך באופן עקבי במאבק בתכנית הגרעין של איראן, הן בפעולות ישראליות עצמאיות והן בדיאלוג בינלאומי עם מדינות ה-P5+1.[דרושה הבהרה] הרצוג פעל גם בנושא הידוק הקשר בין מדינות ערב המתונות לבין ישראל אל מול הציר הפרו-איראני, ובעת כהונתו כראש האופוזיציה נפגש בחשאי עם מנהיגים בולטים של מדינות אלו[81].

ביוני 2016 פורסם כי במהלך תקופת הבחירות, כשנה קודם לכן, ניהל הרצוג, באמצעות אפרים סנה, משא ומתן עם הרשות הפלסטינית. הרצוג הסכים להעברת 100% מהשטח שנכבש במלחמת ששת הימים לידי הרשות, מתוכם 4% בחילופי שטחים. במסגרת ההסדר המדיני המוצע, הרצוג הסכים להעביר לידי הרשות גם את מזרח ירושלים, שתהיה בירת המדינה הפלסטינית. עוד הוסכם על ריבונות ישראלית בכותל המערבי וכוח רב-לאומי בהר הבית, וכן על פיצוי כספי לרוב הפליטים הפלסטינים וחזרה סמלית שלהם, על בסיס החלטה משותפת. הצדדים הסכימו גם על נוכחות ישראלית סמלית בבקעת הירדן[82].

את תכניתו הכלכלית הציג הרצוג בספרו "תכנית עבודה – מתכון לרווחה כלכלית", אותו פירסם בעת כהונתו כשר הרווחה (2010). על פי תפיסתו, על המדינה לקחת אחריות כלפי אזרחיה בתחומים מוגדרים ובהם הבריאות, החינוך, הרווחה ועידוד התעסוקה[83]. הרצוג מאמין בפיתוח וחיזוק שירותי הרווחה בישראל, בהם המוסד לביטוח לאומי[84], כך שיעניקו לאזרחים, במיוחד לאוכלוסיות מוחלשות, רשת ביטחון סוציאלית[85]. כשר הרווחה יזם הרצוג תכניות המעודדות תפיסה זו, בהן התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון[86][87] ואת תכנית "חיסכון לכל ילד"[88]. אשר תכנית המבוססת עליה אושרה בחקיקה בשנת 2017 (בעקבות משא ומתן בין סיעת "יהדות התורה" למשרד האוצר). בכהונתו במשרד תמך הרצוג בביטוח הלאומי והוביל את התאמתו לעידן המודרני[89].

בנוסף הרצוג מאמין במאבק בעוני ובאבטלה בכלים שונים לרבות הגברת העסקתם ושילובם של בעלי מוגבלויות. בין היתר הוביל את חקיקתו של "חוק לרון" המונע שלילת קצבת נכות של בעלי מוגבלויות הנכנסים למעגל העבודה[90]. כשר הרווחה[91] היה הרצוג לגורם המרכזי בהבאת המדינה להכיר בנושא הביטחון התזונתי כמרכזי לרווחת האזרח. בתקופת כהונתו הביא הרצוג להקמתה של המועצה הלאומית לביטחון תזונתי[92][93].

הרצוג תומך בחיוב המדינה להקצבת כספים לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי. בשנת 2003 היה שותף להגשת עתירה לבג"ץ, שהביאה לחיוב המדינה להקציב 120 מיליון שקל למטרה זו[94].

יצחק ומיכל הרצוג בערב לזכרו של חיים הרצוג

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרצוג נשוי למיכל, עורכת דין, בתו של שאול אפק, אלוף-משנה ונציג הטכניון בקנדה לשעבר. לזוג שלושה בנים. המשפחה מתגוררת בשכונת צהלה בתל אביב
עץ משפחת הרצוג:

מרים ליבה
 
יואל לייב הלוי הרצוג
 
שמואל יצחק הילמן
 
חיה-שיינה לבית פוקמפנר
 
יחיאל מיכל שטיינברג
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק אייזיק הלוי הרצוג
 
 
 
שרה הרצוג
 
שמחה אמב"ש
 
לאה אמב"ש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פנינה הרצוג
 
יעקב הרצוג
 
חיים הרצוג
 
אורה הרצוג
 
סוזי אבן
 
אבא אבן
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
צביה ברין
 
שאול אפק
 
אורי אפק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
נסים גאון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מיכל הרצוג
 
יצחק הרצוג
 
מיכאל הרצוג
 
רונית הרצוג
 
יואל הרצוג
 
מרגרט הרצוג
 
 
 


פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אבישי ברוורמן, יורם גבאי, יצחק הרצוג ואחרים, איך יוצאים מזה? – פתרונות כלכליים וחברתיים למשק במשבר, תל אביב: המכון הישראלי למחקר כלכלי וחברתי וטפר-הוצאה לאור, דצמבר 2003[95].
  • תוכנית עבודה - מתכון לרווחה כלכלית, הוצאת טפר, 2010.
  • יצחק הרצוג, אני עובד סוציאלי גאה, באתר ynet, 3 במרץ 2011

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחר
מכתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתי בלומנטל, אמא הרצוג: "בוז'י? כי היה יפה כמו בובה", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  2. ^ קובץ וידאו חברים מ-8200 מספרים על הרצוג: מנהיג שקול ואחראי לישראל, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:59)
  3. ^ רונית ורדי, המנוע השקט של בוז'י הרצוג, מגזין ליברל, ‏14 ביוני 2014
  4. ^ Emblem of Israel.svg יצחק הרצוג, באתר הכנסת
  5. ^ יצחק הרצוג, ‏החוב הלאומי: עלינו לפצות את מי שעמד לצידנו בחזית הצפונית, באתר מעריב אונליין, 31 במאי 2020
  6. ^ הממשלה אישרה: נסיגה מלבנון עד יולי, באתר וואלה!‏, 5 במרץ 2000
  7. ^ מאת משה ריינפלד, אנט יאנג, שופטי בג"ץ: "נשות הכותל" לא יוכלו להתפלל ברחבה, באתר הארץ, 7 באפריל 2003
  8. ^ מזכיר הממשלה יצחק הרצוג נחקר בפרשת העמותות ושמר על זכות השתיקה, באתר גלובס, 6 בדצמבר 2000
  9. ^ אפרת וייס ואטילה שומפלבי, שני כתבי אישום בפרשת העמותות; התיק נגד ברק נסגר, באתר ynet, 22 באוקטובר 2003
  10. ^ ניב רסקין, ‏הרצוג בגלצ: "נבחר ציבור לא יכול לשתוק בחקירה", באתר גלי צה"ל, 13 בינואר 2015
  11. ^ פרוטוקול מישיבת ועדת הכספים מיום שלישי, 5.7.03, באתר הכנסת
  12. ^ Emblem of Israel.svg חוק אנשי צבא דרום לבנון ומשפחותיהם, התשס"ה-2004, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  13. ^ אילן מרסיאנו, הכנסת אישרה: תוענק אזרחות לאנשי צד"ל, באתר ynet, 7 בדצמבר 2004
  14. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של חוק למניעת העסקה של עברייני מין במוסד המכוון למתן שירות לקטינים (תיקון מס' 2), התשס"ה-2005, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  15. ^ דליה טל, ‏דווקא את תיק השיכון, באתר גלובס, 20 במרץ 2005
  16. ^ הארץשר השיכון: להגדיל תקציב המשרד ב-350 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 10 במרץ 2005
  17. ^ רוני סופר, סוף טוב: יפונה מאהל מחוסרי הדיור בבאר שבע, באתר ynet, 30 בינואר 2005
  18. ^ שר הבינוי והשיכון, יצחק הרצוג, מוביל ומקדם מבצע מכירת דיור ציבורי חדש - "כאן ביתי", באתר ממשלת ישראל, 20 בפברואר 2005
  19. ^ דליה טל, ‏הרצוג הורה להעניק לאנשי צד"ל בישראל סיוע בדיור, באתר גלובס
  20. ^ דליה טל, ‏הרצוג מינה ועדה בראשותו של אורי אור לבחינת המשך מימון פעולות השמירה והאבטחה על בתים יהודים במזרח ירושלים, באתר גלובס, 16 בינואר 2005
  21. ^ אטילה שומפלבי, העבודה פורשת, שרון עדיין מתלבט, באתר ynet, 19 בנובמבר 2005
  22. ^ מערכת אתר גלובס ספורט, ‏שר התיירות יצחק הרצוג הציע ללאפורטה, נשיא ברצלונה: פרסם את ישראל בנואו קאמפ, באתר גלובס, 15 בינואר 2007
  23. ^ כתב גלובס, ‏בר רפאלי תייצג את ישראל ביריד התיירות WTM בלונדון, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2006
  24. ^ עמי אטינגר, אבישג גנוסר, היום שאחרי, באתר nrg‏, 23 ביולי 2006
  25. ^ מישהו לרוץ איתו, מכון חרוב - נקודת מפגש, גיליון 1
  26. ^ הרצוג יוזם תוכנית להגנת עובדים סוציאלים, באתר וואלה!‏, 6 במאי 2007
  27. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  28. ^ Emblem of Israel.svg שלבי החקיקה של הצעת חוק חיסכון לאומי לכל ילד, התשע"א-2011, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
  29. ^ אמנון מרנדה, הכנסת אישרה הגדלת הקצבאות לניצולי שואה, באתר ynet, 4 במרץ 2008
  30. ^ דין וחשבון הוועדה הבין-משרדית לגיבוש פתרונות למצוקת ניצולי השואה, באתר משרד הרווחה
  31. ^ מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
  32. ^ תוכנית הסיוע לארגונים החברתיים בהיקף של 200 מלש"ח, אותה יזם השר הרצוג, יוצאת לדרך, באתר משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, 6 באוגוסט 2009
  33. ^ דנה ויילר-פולק, הרצוג: "משרד רווחה בלי שר - טעות קשה", באתר הארץ, 19 בינואר 2011
  34. ^ "השר הרצוג מונה למתאם הסיוע לתושבי עזה". mako. 13 בינואר 2009. בדיקה אחרונה ב-11 בנובמבר 2017. 
  35. ^ מזל מועלםבחירות 2009, פריימריז בעבודה: אהוד ברק: נבחרת מנצחת לעבודה, באתר הארץ, 4 בדצמבר 2008
  36. ^ הרצוג: "אין היום מפקד למפלגת העבודה", באתר וואלה!‏, 15 באוקטובר 2010
  37. ^ לילך ויסמן, ‏הטלטלה נמשכת: הרצוג, ברוורמן ופואד התפטרו, באתר גלובס, 17 בינואר 2011
  38. ^ יהונתן ליסשר הרווחה יצחק (בוז'י) הרצוג הודיע כי יתמודד על ראשות העבודה, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2010
  39. ^ פנחס וולף‏, פריימריז בעבודה: סיבוב שני בין יחימוביץ' לפרץ, באתר וואלה!‏, 12 בספטמבר 2011
  40. ^ יונתן אוריך, ‏הרב מדן: אנחנו והחילונים נדרשים לויתורים כדי להגיע לפשרה אמיתית, באתר כיפה, 18 ביוני 2013
  41. ^ עופר קניג, הבחירות להנהגת העבודה: האם תצליח יחימוביץ' לשבור את הנאחס?, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏18.11.2013
  42. ^ מורן אזולאי, הרצוג בנאום הניצחון: "יחד נחזור לשלטון", באתר ynet, 22 בנובמבר 2013
  43. ^ שירות גלובס, ‏בוז'י הרצוג: "אני משוכנע שארכיב את הממשלה הבאה", באתר גלובס, 9 בנובמבר 2014
  44. ^ מורן אזולאי, ynet, הרצוג ולבני הודיעו על איחוד ורוטציה: "מרכז ציוני מול ימין קיצוני", באתר כלכליסט, 10 בדצמבר 2014
  45. ^ מורן אזולאי, העבודה אישרה את הסכם האיחוד עם לבני: "בסיס למהפך 2015", באתר ynet, 10 בדצמבר 2014
  46. ^ תוצאות הבחירות לכנסת העשרים, באתר הכנסת
  47. ^ נספרו יותר מ-99% מהקלפיות: ניצחון גדול לליכוד על המחנה הציוני, באתר וואלה!‏, 18 במרץ 2015.
  48. ^ נאום הרצוג בהשבעת הממשלה ה-34
  49. ^ עמרי נחמיאס‏, הרצוג לנשיא צרפת: "חזון שתי המדינות לא יכול להתממש עכשיו", באתר וואלה!‏, 22 בינואר 2016
  50. ^ עמרי נחמיאס‏, יחימוביץ' נגד הרצוג: "דבריו לנשיא צרפת - פזילה לימין", באתר וואלה!‏, 24 בינואר 2016
  51. ^ יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
  52. ^ יוסי ורטרנתניהו והרצוג נועדו בחשאי עם א־סיסי בקהיר בשנה שעברה, באתר הארץ, 12 ביוני 2017
  53. ^ כך ניסו טוני בלייר וא-סיסי להכניס את המחנה הציוני לממשלה, באתר הארץ, 18 במאי 2016
  54. ^ אלי סניור ויובל קרני, נחקר תחת אזהרה, באתר ynet, 18 באפריל 2016
  55. ^ טובה צימוקי, מורן אזולאי וגלעד מורג, תיק החקירה נגד הרצוג נסגר בשל היעדר ראיות מספיקות, בטאט ורמות יעמדו לדין בכפוף לשימוע, באתר ynet, 30 בינואר 2017
  56. ^ חן מענית, ‏יו"ר מטה הרצוג לשעבר שמעון בטאט הורשע באי-מסירת הודעה, באתר גלובס, 18 בפברואר 2018
  57. ^ גלעד מורג, בוטלה הרשעת מנהל הקמפיין של הרצוג, באתר ynet, 16 באוגוסט 2018
  58. ^ בר פלג, ביהמ"ש זיכה איש עסקים שהואשם בתרומה לקמפיין של הרצוג נגד יחימוביץ, באתר הארץ, 20 במאי 2019
  59. ^ צבי זרחיה, לראשונה זה עשור: מפלגת העבודה הגיעה למאזן תקציבי חיובי, באתר TheMarker‏, 2 ביולי 2017
  60. ^ מורן אזולאי ואטילה שומפלבי, הרצוג: "אקבל צ'אנס שני, גם רבין קיבל", באתר ynet, 13 ביוני 2017
  61. ^ טל שלו‏, הפריימריז בעבודה: עמיר פרץ ואבי גבאי עלו לסיבוב השני, באתר וואלה!‏, 4 ביולי 2017
  62. ^ בקרב על קולות היהודים, הרצוג ניצח את נתניהו, באתר הארץ, 21 ביוני 2018
  63. ^ מורן אזולאי, אחרי 15 שנה: הרצוג נפרד מהכנסת, באתר ynet, 18 ביולי 2018
  64. ^ הישיבה השלוש-מאות-וחמישים-ושבע של הכנסת העשרים, באתר הכנסת
  65. ^ חדשות 2, ‏סופי: הרצוג יכהן כיו"ר הסוכנות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏24 ביוני 2018‏
  66. ^ "יצחק הרצוג בטוויטר". Twitter. בדיקה אחרונה ב-21 ביוני 2018. 
  67. ^ אמיר אלון ואיתמר אייכנר, רשמית: יצחק הרצוג נבחר ליו"ר הסוכנות היהודית, באתר ynet, 24 ביוני 2018
  68. ^ אריק בנדר, הסוכנות היהודית אישררה את המחויבות לעקרונות היסוד של הכרזת מגילת העצמאות, מעריב, 24 באוקטובר 2018
  69. ^ יצחק הרצוג: "זו אחת התקופות האפלות בהיסטוריה של יהודי אירופה", www.maariv.co.il
  70. ^ הסוכנות היהודית: הלוואה לכל עובד שיפנה להליך פונדקאות בחו"ל, ynet, ‏2019-03-03
  71. ^ אוריה אלקיים, "איחוי השסעים בעם היהודי": תוכנית הפעולה האסטרטגית של הסוכנות היהודית, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 27 באוקטובר 2019
  72. ^ איתמר אייכנר, חודש אחרי הפיגוע: מזכיר המדינה והרצוג ביקרו בבית הכנסת שהותקף בגרמניה, באתר ynet, 7 בנובמבר 2019
  73. ^ אמיר אלון, רבע מיליון עולים חדשים בעשור: רוסיה וצרפת בראש, 2019 - שנת שיא, באתר ynet, 21 בדצמבר 2019
  74. ^ יורי ילון, ‏למרות המגפה: יותר מ-20 אלף עלו השנה, באתר ישראל היום, 28 בדצמבר 2020
  75. ^ מעריב אונליין, ‏שליחי הסוכנות היהודית ברומא קיבלו פרסים על עזרתם לקהילה היהודית במשבר הקורונה, באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2021
  76. ^ דן לביא, ‏תוכנית החירום של הקהילות היהודיות בעקבות החשש מגל שני, באתר ישראל היום, 8 ביולי 2020
  77. ^ ג'ניה וולינסקי, הסוכנות היהודית וקרן עוגן יספקו הלוואות לעמותות, באתר TheMarker‏, 31 במרץ 2020
  78. ^ אושרה "תכנית ההיפרדות" של הרצוג: "השלום לא מעבר לפינה", באתר וואלה!‏, 8 בפברואר 2016
  79. ^ אריק בנדר, ‏אושרה תוכניתו המדינית של הרצוג, שתקף בחריפות את נתניהו ובנט, באתר מעריב אונליין, 7 בפברואר 2016
  80. ^ יצחק הרצוג, תוכנית עשר הנקודות, באתר הארץ, 23 בפברואר 2017
  81. ^ בוז'י הרצוג: נתניהו הסכים אתי למהלך שלום כלל אזורי, בעיתון כל הזמן, 9 בינואר 2018
  82. ^ ספי עובדיה, פרסום ראשון: ההסכם בין הרצוג ואבו מאזן - השטחים יועברו במלואם לשליטת הרשות, באתר של "רשת 13", 19 ביוני 2016 (במקור, מאתר "nana10")
  83. ^ צבי זרחיה, הרצוג: התחזיות לשיעור אבטלה של 7.5% ברבעון השני - תמרור אדום, באתר TheMarker‏, 4 במרץ 2009
  84. ^ יעל ברנובסקי, השר הרצוג מציג: רפורמה בביטוח הלאומי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2007
  85. ^ בקרוב: תכנית חירום להתמודדות עם האבטלה, באתר וואלה!‏, 13 בנובמבר 2008
  86. ^ בעקבות רוז: קמפיין למען ילדים בסיכון, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2008
  87. ^ משרד הרווחה יפתח "בית חם" לנוער הגבעות, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2008
  88. ^ תומר זלצר, התוכנית של הרצוג למלחמה בעוני: חיסכון אישי לכל ילד, באתר כלכליסט, 9 בדצמבר 2010
  89. ^ שר הרווחה, יצחק הרצוג: נקל את התנאים לקבלת דמי אבטלה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2008
  90. ^ מיקי פלד, אושר סופית: נכים יוכלו להרוויח עד 7,100 שקלים ולהמשיך לקבל קצבה, באתר כלכליסט, 21 ביולי 2008
  91. ^ יעל ברנובסקי ואטילה שומפלבי, הרצוג: גילה את הרווחה ונבחר במקום הראשון, באתר ynet, 5 בדצמבר 2008
  92. ^ חזקי ברוך, השר הרצוג דורש מהממשלה לאמץ את הדו"ח שקובע כי המדינה אחראית להבטיח ביטחון תזונתי בסיסי לאזרחיה., באתר ערוץ 7, 12 באוקטובר 2008
  93. ^ שרון ביידר, ‏שר הרווחה, יצחק הרצוג: יש לדאוג לרשת ביטחון סוציאלית לעובדים המתניידים ברחבי העולם, באתר גלובס, 19 במאי 2009
  94. ^ שמואל דקלו, ‏בג"ץ חייב את המדינה להקציב 120 מיליון ש' לשילוב ילדים חריגים במסגרת החינוך הכללי, באתר גלובס, 24 בדצמבר 2003
  95. ^ מתוך רשימת פרסומים בנושא כלכלת ישראל, באתר מאקרו – המרכז לכלכלה מדינית


יצחק הרצוג - תבניות ניווט