טיוטה:סמדר זמיר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

סמדר זמיר (נולדה ב-1981) היא במאית, יזמית ואקטיביסטית לקידום נשים בקולנוע ובטלוויזיה בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר נולדה בשנת 1981 בימית, וגדלה בבאר שבע ובערד.

בוגרת תואר ראשון בקולנוע מטעם המחלקה לאמנויות הקול והמסך במכללה האקדמית בספיר. במסגרת לימודיה זכתה במלגות הצטיינות על הישגים אקדמיים וכן במלגת גולדפרב לתסריט מצטיין עבור סרט הגמר שלה "בין השורות". הסרט, מיוזיקל קרוס ז'אנר, באורך 18 דק', מתאר סיפור אהבה שנקטע בגלל פגיעה מינית. הוא שודר בערוץ 2 והוקרן בפסטיבלי קולנוע בארץ ובעולם. בוגרת תואר שני (MA) במגדר מאוניברסיטת בר-אילן, אותו סיימה בהצטיינות[1].

בשנת 2020 יצא סרט ביכוריה "על כיסא הבמאי יושבת אישה", בהפקת דרומהפקות. באמצעות 26 מונולוגים של במאיות קולנוע עלילתי בישראל מתאר הסרט את חוויתיהן של נשים במעוזים גבריים. הסרט עלה לגמר פרסי האוסקר הישראלי[2], זכה בפרס המדיה בפסטיבל וידאו פסט דוקו פסט דאלאס 2021, הוקרן בתחרות התיעודית בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בחיפה[3], בפסטיבל קולנוע דרום[4], בתחרות הסרטים הארוכים בפסטיבל סולידריות תל אביב[5], פסטיבל סרטי נשים בירושלים[6] 2021 ועוד. הסרט הוקרן כסרט הפתיחה של סינמטק תל אביב אחרי שנת הקורונה[7]. בעקבות הסרט, הוקם פרויקט החניכה הנשי "מנטורה" של קרן מדרום וכן הושקה סדרת מפגשים בסינמטק תל אביב עם 26 משתתפות הסרט בשילוב הקרנות של סרטיהן[8].

בשנת 2022, החלה ביצירת הסרט "תחתונים וגופיות", המביא לראשונה את סיפורן של הנשים בעורף בזמן מלחמת יום הכיפורים. הסרט, בהפקת דרומהפקות מופק עבור כאן 11, ובתמיכת קרן יהושע רבינוביץ, קרן מיימונידיס וקרן נגב. במהלך שנת 2023, נבחר הסרט להשתתף בחממה הדוקומנטרית של מכון ון ליר[9].

זמיר לימדה ומלמדת קולנוע ופמיניזם במכללה האקדמית ספיר, מכללת הדסה[10], אוניברסיטת בן-גוריון בנגב[11] ובמרכזי פסג"ה למורים דרך היחידה למגדר ושיויון בין המינים במשרד החינוך[12]. מציגה בכנסים בינלאומיים ואקדמיים, ביניהם "מגדר ואומנויות" באוניברסיטת ת"א[13], A Film of Her Own”" באוניברסיטת אילינוי[14], "יוצרות מראות" באוניברסיטת תל אביב[15] ומוסדות נוספים.

במרוצת השנים, פרסמה מאמרים, מסות ושירה בבמות שונות, ביניהן "הארץ", "מערבון", "תקריב", "העוקץ", "מחברות קולנוע דרום" ועוד. הייתה עורכת שותפה בגיליון חגיגי – 50 שנה לקולנוע עלילתי של נשים בישראל[16]. מסה פרי עטה ראתה אור באונתולוגיה "בגוף ראשון"[17], ואחת נוספת פורסמה בספר "תמונת מחזור – עיונים בשיח הווסת בישראל"[18].

עשייה ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

זמיר היא ממקימות "פורום הקולנועניות ויוצרות הטלוויזיה בישראל"[19] במסגרתו יזמה והשתתפה בפעולות ובמהלכים שונים לטובת קידום נשים ויצירה של נשים בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה בישראל. כחלק מפועלה אצרה את פוקוס נשים בפסטיבל קולנוע דרום[20], פוקוס מייסדות בסינמטקים לרגל 50 שנות קולנוע נשים בישראל[21], קולנוע נשים בענבל, תוכנית "קולנוע נשים" בשיתוף האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה וקרן יהושע רבינוביץ לאמנויות.

זמיר משמשת כראש צוות פיתוח של תוכנית לימודים בנושא נשים וקולנוע לבתי הספר התיכונים בישראל בשיתוף מפמ"ר קולנוע תחת הנחיית אגף מחקר ופיתוח במשרד החינוך. בנוסף, היא לוקחת חלק כחברת ועדת ההיגוי לכתיבת תוכנית לימודים חדשה לקולנוע מטעם משרד החינוך.

בוגרת תוכנית מנהיגות תרבות בנגב של מכון מנדל[22].

במהלך מלחמת חרבות ברזל, הייתה שותפה יוצרת בפרויקט סרטונים לטובת השבת החטופים[23]. הפרויקט, בהפקת אלירן פלד ובבימוי ארי פולמן ויסמין קיני שודר בכאן 11

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתגוררת בערד עם משפחתה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

2014 – "אין חדש", מערבון 9, עמודים 104–106.

2014 – "הרחק מהיעדרו- מסע ברכטיאני לנבכי גילוי העריות", מחברות קולנוע דרום 2014.

2015 - "ימים של דם" בתוך הספר "בגוף ראשון", הוצאת פרדס (עורכת: שלומית ליר) עמודים 39–62.

2015 – "פיה מאריי- קולנוע נגד מוסד האימהות", מחברות קולנוע דרום 2015.

2015 – "המדריך המקוצר מאוד ליצירת קולנוע פמיניסטי", שורה ראשונה.

2017 - "איך הפכתי את הווסת שלי לכלי מחאה אקו- פמיניסטי" בתוך "תמונת מחזור- עיונים בשיח הווסת בישראל", הוצאת המכללה האקדמית ספיר (עורכות: סמדר נוי ואחרות). עמודים 230–248.

2017 – "סופרג'יסטיות על הבד", שורה ראשונה.

2018 – "מדוע הושכח הסרט הראשון שביימה אישה בישראל?", מערבון 11, עמודים 22–26.

2018 – "הקיר – קריאה פמיניסטית" תקריב מס' 17.

2020 - "חמישים שנות קולנוע עלילתי בישראל" – גיליון חגיגי לרגל חמישים שנות קולנוע נשים עלילתי בישראל, כתב העת סינמטק תל אביב. בתמיכת קרן רבינוביץ, קרן גשר, קרן מקור, ואיגוד התסריטאים (עורכת שותפה).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטים לצפייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ סמדר זמיר, בוגרת מסלול מגדר בשטח, בימאית | התוכנית ללימודי מגדר, באתר gender.biu.ac.il
  2. ^ פרסי אופיר 2021: המועמדים, באתר סריטה, ‏2021-08-16 (באנגלית)
  3. ^ על כיסא הבמאי יושבת אישה, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-39 חיפה
  4. ^ על כיסא הבמאי יושבת אישה, באתר המכללה האקדמית ספיר
  5. ^ רנא אבו פריחה בשיחה עם סמדר זמיר, במאית הסרט "על כיסא הבמאי יושבת אישה", נבדק ב-2024-01-31
  6. ^ In The Director’s Chair Sits A Woman | Jerusalem Women's Film Fest 2021, JWFF 2023 (באנגלית)
  7. ^ על כיסא הבמאי יושבת אישה/ פותח את סינמטק ת"א ב-8.3.2021, נבדק ב-2024-01-31
  8. ^ מפגשים עם במאיות, באתר סינמטק תל אביב (באנגלית אמריקאית)
  9. ^ חממת הקולנוע לפיתוח יצירה תיעודית, באתר מכון ון ליר בירושלים
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר www.hac.ac.il
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [1]
  12. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר pisga.tik-tak.co.il
  13. ^ כנס נשים ומגדר באמנויות | העמותה לחקר אמנות נשים ומגדר בישראל, באתר women-art-and-gender
  14. ^ A Film of Her Own: Women in Israeli Cinema | Jewish Culture and Society at Illinois, jewishculture.illinois.edu (באנגלית)
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [2]
  16. ^ גיליון חגיגי 50 שנה לקולנוע עלילתי של נשים בישראל, באתר סינמטק תל אביב
  17. ^ בגוף ראשון, באתר פרדס הוצאה לאור
  18. ^ ספר חדש | תמונת מחזור: עיונים בשיח הווסת בישראל – האגודה הישראלית ללימודים פמיניסטיים ולחקר המגדר, ‏2017-08-28
  19. ^ Facebook, www.facebook.com
  20. ^ פוקוס מפיקות, באתר המכללה האקדמית ספיר
  21. ^ פוקוס מייסדות, באתר Jerusalem Cinematheque – Israel Film Archive
  22. ^ מרכז מנדל למנהיגות בנגב | עמיתים, באתר negev.mandelfoundation.org.il
  23. ^ Home, BRING THEM HOME NOW (באנגלית)

קטגוריה:קולנוע קטגוריה:נשים בקולנוע קטגוריה:קולנוע ישראלי