טיוטה:קופצן הבתים
 קופצן הבתים
| |
|---|---|
קופצן הבתים – נקבה
| |
| מיון מדעי | |
|
קופצן הבתים הוא מין של קופצן. מקורו בדרום־מזרח אסיה אך הוא התפשט לאזורים אחרים בעולם. הוא נפוץ בדרך כלל במבנים,[1] ועשוי להימצא ליד מקורות אור הלוכדים חרקים שנמשכים על ידי האור.[2] הוא נקרא בלטינית על שם גוסטף פון פייקול.[3]
תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
_in_India.jpg)
קופצן הבתים הוא קוסמופוליטי בתפוצתו.[4] מקורו באזורים טרופיים של אפריקה ואסיה. המין הוצג ביבשת אמריקה, שם ניתן למצוא אותו מדרום ארצות הברית ועד פרגוואי.[5] הוא קיים גם באוסטרליה.[דרוש מקור]
ניתן למצוא אותו גם בהאיים המלדיביים.[6]
קופצן הבתים הוא חסון, בעל ראשחזה גבוה. הוא מכוסה בשערות אפרפרות קצרות, לפעמים עם גוונים בולטים של אדום אצל הזכר. אורך גוף הנקבות הוא 9–12 מילימטרים, בעוד שאצל הזכרים הוא 9–11 מילימטרים.[5] קל להבחין בין המינים שכן לזכרים יש ראשחזה ובטן שחורים עם פס לבן רחב במרכזם, פס לבן רחב נוסף משני הצדדים וזוג כתמים לבנים ליד הקצה האחורי של הבטן. הפס ממשיך לעיניים הקדמיות כך שמלפנים נראה שיש שלושה פסים לבנים על רקע שחור. הנקבה בצבע אפור חום, הראשחזה כהה יותר במיוחד סביב העיניים, עם פס שחום רחב הנמשך אל הבטן. יש שני כתמים לבנים משני צידי הקצה האחורי של הבטן. זכרים לא בוגרים דומים לנקבות.[1]
ביולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
קופצן הבתים נמצא בדרך כלל על וסביב מבנים מעשה ידי אדם, בפרט על בניינים,[5] אם כי הוא תועד גם במטעי הדרים[7] ושדות כותנה. הנקבה מטילה שק ביצים בקוטר של כ־3 סנטימטרים במקום נסתר תחת קרשים, בסדק או תחת מרזבים. בתוכו נוצר מארז משי בצורת עדשה שלתוכו מופקדות 35 עד 60 ביצים. הנקבה שומרת עליהם עד שהאבקועים מגיחים ומתפזרים כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר מכן.[1]
עכביש זה לא טווה רשת אלא בונה מטווה מחסה במיקום מוגבה, כמו קצה התקרה, שממנו הוא מבצע גיחות ציד. יש לו ראייה חדה מאוד יחסית לעכבישים אחרים והוא מתגנב לטרף שלו, ומזנק עליו כשהוא קרוב מספיק. מיני טרף שתועדו כחלק מהתזונה שלו כוללים זבובאים, פשפשאים, דבוראים, פרפראים, שפיראים, חגבאים וגלגלניים. במחקר אחד, עכבישים אלו צדו ואכלו פרטים משישה־עשר מינים של פרוקי־רגליים מארבע עשרה משפחות ושש סדרות.[8] הם זריזים מאוד ויכולים לקפוץ למרחק הגדול פי כמה מאורך גופם.[9] בבניין שבו הטרף הזמין היחיד היו תיקנים גרמניים, העכבישים לא רק שרדו אלא גם התרבו על תזונה מונופגית זו.[10] הם מסוגלים להרוג בהצלחה טרף הגדול מהם פי שניים. היו תיעודים של טרף שעף, קופץ או רץ כשהעכביש נצמד אליו עד שבסופו של דבר הוכרע הטרף.[8] מחקר חקר את האופן שבו עכבישים אלה עוקבים אחר טרפם. נמצא שהם עוקבים אחרי טרף נייד כמו זבוב בצורה שונה מאשר טרף לא נייד כמו רימה. על רקע מוסווה, העכביש התקרב בהתגנבות זהירה יותר וקפץ ממרחק קצר יותר כדי לתקוף טרף נייד. זה נתן לעכביש סבירות גבוהה יותר לתוצאה מוצלחת מבלי להיחשף על־ידי הטרף.[11]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Plexippus paykulli במסד הנתונים העולמי של עכבישים קופצים
- Plexippus paykulli במאגר המינים העולמי של Salticidae (Araneae)
- Plexippus paykulli ב- Salticidae: ספריית שרטוטי אבחון
- Plexippus paykulli ב-Bugguide.net
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Featured Creatures
- ^ Frank, K. D. (2009). "Exploitation of artificial light at night by a diurnal jumping spider". Peckhamia 78.1: 1-3.
- ^ Cates, Jerry (2011-01-21). "A Pantropical Jumping Spider from Walden Marina, Montgomery, Texas". נבדק ב-2019-04-27.
- ^ Platnick, N. I. 1989. Advances in spider taxonomy 1981-1987, a supplement to Brignoli's a catalogue of the Araneae described between 1940 & 1981. Manchester Univ. Press, Manchester NY.
- ^ 1 2 3 Edwards, G. B. (בפברואר 1979). "Pantropical Jumping Spiders Occurring in Florida" (PDF). Entomology Circular. Florida Department of Agriculture and Consumer Services (199): 1–2. נבדק ב-2021-02-12.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Gardiner, John Stanley (1904). The fauna and geography of the Maldive and Laccadive archipelagoes : being the account of the work carried on and of the collections made by an expedition during the years 1899 and 1900. Cambridge, University Press.
- ^ Muma, M. H. 1975. Spiders in Florida citrus groves. Florida Entomol. 58: 83-90.
- ^ 1 2 Jackson, R. R., and A. MacNab. 1989. Display and predatory behaviour of Plexippus paykulli, a jumping spider (Araneae, Salticidae) from Florida. New Zealand J. Zool. 16: 151-168.
- ^ South Indian Spiders
- ^ Facultative Monophagy in the Jumping Spider ..Plexippus paykulli
- ^ Bear, A.; Hasson, O. (1997). "The predatory response of a stalking spider,Plexippus paykulli, to camouflage and prey type". Animal Behaviour. 54 (4): 993–8. doi:10.1006/anbe.1997.0525. PMID 9344451.