האיים המלדיביים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
רפובליקת המלדיביים
ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ
Flag of Maldives.svg Coat of arms of Maldives.svg
דגל סמל

לחצו כדי להקטין חזרה

הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי מצרים תוניסיה לוב אלג'יריה מרוקו מאוריטניה סנגל גמביה גינאה ביסאו גינאה סיירה לאון ליבריה חוף השנהב גאנה טוגו בנין ניגריה גינאה המשוונית קמרון גבון הרפובליקה של קונגו אנגולה הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו נמיביה דרום אפריקה לסוטו סווזילנד מוזמביק טנזניה קניה סומליה ג'יבוטי אריתריאה סודאן רואנדה אוגנדה בורונדי זמביה מלאווי זימבבואה בוטסואנה אתיופיה דרום סודאן הרפובליקה המרכז-אפריקאית צ'אד ניז'ר מאלי בורקינה פאסו תימן עומאן איחוד האמירויות הערביות ערב הסעודית עיראק איראן כווית קטר בחריין ישראל סוריה לבנון ירדן קפריסין טורקיה אפגניסטן טורקמניסטן פקיסטן יוון איטליה מלטה צרפת פורטוגל ספרד האיים הקנריים כף ורדה מאוריציוס ראוניון מיוט קומורו סיישל מדגסקר סאו טומה ופרינסיפה סרי לנקה הודו אינדונזיה בנגלדש הרפובליקה העממית של סין נפאל בהוטן מיאנמר קנדה גרינלנד איסלנד מונגוליה נורווגיה שוודיה פינלנד אירלנד הממלכה המאוחדת הולנד בלגיה דנמרק שווייץ אוסטריה גרמניה סלובניה קרואטיה צ'כיה סלובקיה הונגריה פולין רוסיה ליטא לטביה אסטוניה בלארוס מולדובה אוקראינה מקדוניה אלבניה מונטנגרו בוסניה והרצגובינה סרביה בולגריה רומניה גאורגיה אזרבייג'ן ארמניה קזחסטן אוזבקיסטן טג'יקיסטן קירגיזסטן רוסיה ארצות הברית האיים המלדיביים יפן קוריאה הצפונית קוריאה הדרומית טאיוואן סינגפור אוסטרליה מלזיה ברוניי הפיליפינים תאילנד וייטנאם לאוס קמבודיה הודוMaldives on the globe (Afro-Eurasia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי אין
המנון לאומי באיחוד הלאומי אנו מצדיעים לאומתנו
יבשת אסיה
שפה רשמית דיבהי
עיר בירה
(והעיר הגדולה ביותר)
מאלה
4°10′N 73°30′E / 4.167°N 73.500°E / 4.167; 73.500
משטר רפובליקה
ראש המדינה
נשיא
נשיא
עבדולה יאמין
הקמה
- עצמאות
- תאריך

מבריטניה
26 ביולי 1965
שטח[1]
- דירוג עולמי
- אחוז שטח המים
298 קמ"ר 
210 בעולם
זניח
אוכלוסייה[2]
(הערכה ליולי 2015)

- דירוג עולמי של אוכלוסייה
- צפיפות
- דירוג עולמי של צפיפות

393,253 נפש 
175 בעולם
1,319.64 נפש לקמ"ר
8 בעולם
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 21.05%
גילאי 15 - 24 22.41%
גילאי 25 - 54 47.08%
גילאי 55 - 64 5.14%
גילאי 65 ומעלה 4.32%
תמ"ג[3]
(הערכה לשנת 2015)

- דירוג עולמי
- תמ"ג לנפש
- דירוג עולמי לנפש

4,732 מיליון $ 
174 בעולם
12,033 $
122 בעולם
מדד הפיתוח האנושי[4]
(2014)

- דירוג עולמי

0.706 
104 בעולם
מטבע רופייה מלדיבית ‏ (MVR)
אזור זמן UTC +5
סיומת אינטרנט .mv
קידומת בינלאומית 960
(למפת האיים המלדיביים רגילה)
Maledives location map.svg
 
אדו סיטי
אדו סיטי
פואמולקו
פואמולקו
טינדו
טינדו
נאיפרו
נאיפרו
גאן
גאן
דוואפארו
דוואפארו
האיים המלדיביים
מאלה, בירת האיים
שונית במלדיביים

האיים המלדיביים, או בשמם הרשמי רפובליקת המלדיבייםדיבהי: ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ), הם מדינת איים מוסלמית המורכבת מקבוצות של אטולים באוקיינוס ההודי. האיים ממוקמים דרומית לטריטוריית האיים ההודית לקשאדוויפ, וכ-700 קילומטרים דרומית-מערבית לסרי לנקה. המדינה כוללת 26 אטולים היוצרים 1,192 איים, שרק 192 מהם מיושבים.

האיים המלדיביים הם המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר הן בכל אסיה והן בין כל מדינות האסלאם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דת האסלאם הגיעה לאיים בשנת 1153. בתקופה זו האיים נוהלו כממלכה.

ב-1558 הפכו האיים לקולוניות של האימפריה הפורטוגזית, ב-1654 של חברת הודו המזרחית ההולנדית וב-1887 של האימפריה הבריטית. בשנת 1965 הכריזו האיים על עצמאותם מבריטניה תחת השם איי מלדיב. בשנת 1968 הוכרזו האיים כרפובליקה ובין שנה זו לשנת 2010 כיהנו בה רק שלושה נשיאים.

בשנת 1985 הפכה לחברה בחבר העמים הבריטי ובשנת 1988 דוכא ניסיון מהפכה ברפובליקה.

תיאורו של אבן בטוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנוסע המוסלמי אבן בטוטה (1304 - 1377) ביקר באזור האיים המלדיביים. הוא סיפר כי 2,000 איים מפוזרים כשרשרת פנינים.[5] הוא הגיע למאלה (Malé), בירת האיים המלדיביים. המדינה, שקיבלה על עצמה אז את האסלאם, כיבדה אותו במשרת שופט עליון. השליטה, המלכה רהנדי קילג'ה או ח'אדיג'ה (Rehendi Kilege, Khadija) חיפשה מומחה לנוהגי האסלאם. הם נתלו בהזדמנות שקאדי רשמי נחת באי, העניקו לו זהב, פנינים ושפחות צעירות וביקשו כי יסכים להישאר זמן רב. אבן בטוטה ראה שאינו יכול לסרב ונענה. הוא רכש את אמון התושבים כשהצליח להביא להפסקת המנהג להקריב מדי חודש בתולה לשד.

בתפקידו כשופט עליון החליט אבן בטוטה להנהיג מנהגים חדשים כמקובל באסלאם: את ידי הגנבים יש לכרות, את הפוגעים בקשישים יש להעניש ואת אלה שאינם מבקרים במסגד בימי שישי יש לבזות בפומבי. גולת הכותרת של מפעלו הדתי היא בניסיון להפסיק את הנוהג שלפיו הנשים לובשות בגד רק בחציו התחתון של הגוף. אפילו אשת הסולטאן נהגה כך, אך לא עלה בידו של אבן בטוטה להפסיק נוהג זה. עוד נוהג היה שלא לרצונו: ימאים שהיו מגיעים לאיים היו נושאים נשים וכאשר עזבו את האי היו מגרשים אותן.

פוליטיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים המלדיביים הם כיום רפובליקה נשיאותית. באוקטובר 2008 נבחר לנשיאות האיים המלדיביים מוחמד נשיד, בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו באיים וסיימו את שלטונו הדיקטטורי של מאומון עבדול גאיום, שנמשך יותר משלושה עשורים. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט (המג'ליס), הכולל חמישים נציגים, לתקופה של חמש שנים. עם זאת, החוקה מונעת מלא-מוסלמים להצביע. בפברואר 2012 הודח מוחמד נשיד אחרי איומי הפיכה ואלימות מטעם צבא נאמני הדיקטטור לשעבר.

כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיירות אחראית לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המלדיביים ולכ־60% מההכנסות במטבע זר.[6]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים המלדיביים הם המדינה השטוחה ביותר בעולם, והגובה המרבי מעל פני הים הוא 2.3 מטרים בקירוב.

במאה ה-20 עלה גובה פני הים ביותר מעשרים סנטימטרים. מגמה זו צפויה להימשך, והיא מאיימת על קיומה של הרפובליקה.

הצונמי שנגרם על ידי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004, הציף חלקים מהאיים והותיר תושבים רבים ללא בית. הצונמי גרם לשינויים כה רבים באיים, עד שהיה צורך לשרטט את מפותיהם מחדש.

לצורך ההתמודדות עם עליית מפלס מי הים הצטרפה המדינה לברית מדינות האיים הקטנות.

את המדינה חוצה קו המשווה אך קרוב לוודאי שאינו חוצה ישירות שום אי במדינה אלא עובר סמוך אליו.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה אתנית, התושבים המלדיביים הם עם המעורב ממוצאים שונים של מתיישבים, שהגיעו במהלך השנים לאיים. מבחינה לשונית שפתם, דיבהי, משתייכת לשפות ההודו אריות של תת היבשת ההודית, עם השפעות דראווידיות מסוימות. בתחילת המאה ה-20 חיו במלדיביים כ-100,000 בני אדם, ואוכלוסייה זו לא השתנתה מהותית עד שנות ה-60 של המאה ה-20. נכון ל-2008 חיו באי גם למעלה מ-70,000 עובדים זרים ועוד כ-30,000 מהגרים בלתי חוקיים משכנותיה במזרח אסיה.

יחסים עם ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – יחסי ישראל-האיים המלדיביים

האיים המלדיביים כוננו יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל בספטמבר 2009[7], אף שישראלים יכלו להגיע למדינה גם לפני כן, ניתן להגיע מישראל לירדן ומשם בטיסה דרך סרי לנקה, ולקבל אשרת כניסה בשדה התעופה.[8]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ דירוג שטח - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-18 ביולי 2016
  2. ^ דירוג אוכלוסייה - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-11 באוקטובר 2015
  3. ^ דירוג תמ"ג - מתוך ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כפי שפורסם ב-25 באפריל 2016
  4. ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2014 בדו"ח 2015 של אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  5. ^ במציאות יש רק 1,192 איים, 192 מהם מיושבים.
  6. ^ רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
  7. ^ ynet, יש יחסים עם המלדיבים; מהרו לפני שיעלמו, באתר ynet, 29 בספטמבר 2009
  8. ^ אפשרויות הגעת ישראלים למלדיבים לפני כינון היחסים הדיפלומטיים