המלדיביים

רפובליקת המלדיביים
ދިވެހިރާއްޖެ
דגל	סמל
	הבירה מאלה
	לחצו כדי להקטין חזרה
מוטו לאומי	בערבית: الدولة المحلديبية Ad-Dawlat Al-Mahaldibiyya "מדינת מאהל דיבייה" (ר' סמל המלדיביים)
המנון לאומי	באיחוד הלאומי אנו מצדיעים לאומתנו המנון
ממשל
משטר	רפובליקה נשיאותית
ראש המדינה	נשיא האיים המלדיביים
ראש הרשות המבצעת	נשיא האיים המלדיביים
נשיא האיים המלדיביים	מוחמד מואיסו
שפה רשמית	דיבהי
עיר בירה	מאלה 4°10′N 73°30′E / 4.167°N 73.500°E; (והעיר הגדולה ביותר)
רשות מחוקקת	המג'לס העממי
גאוגרפיה
יבשת	אסיה
שטח יבשתי	298 קמ"ר (213 בעולם)
אחוז שטח המים	זניח
אזור זמן	UTC +5
היסטוריה
הקמה
עצמאות מבריטניה	26 ביולי 1965
ישות קודמת	סולטנות המלדיביים, United Suvadive Republic
דמוגרפיה
אוכלוסייה; (הערכה 1 בפברואר 2026)	530,785 נפש (174 בעולם)
צפיפות	1,781.16 נפש לקמ"ר (7 בעולם)
דת	אסלאם סוני
	אוכלוסייה לפי גיל
בגיל 0–14	19.59%
בגיל 15–24	12.19%
בגיל 25–54	57.18%
בגיל 55–64	6.40%
בגיל 65 ומעלה	4.64%
כלכלה
תמ"ג (2024)	6.98 מיליארד דולר (166 בעולם)
תמ"ג לנפש	13,141 דולר (93 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי; (2023)	0.766 (93 בעולם)
מדד ג'יני	29.3 (נכון ל־2019)
מטבע	רופייה מלדיבית‏ (MVR)
בנק מרכזי	הרשות המוניטרית של המלדיביים
שונות
סיומת אינטרנט	mv
קידומת בין־לאומית	960
	visitmaldives.com
	(למפת האיים המלדיביים רגילה) מאלה אדו סיטי פואמולקו קולחודופושי טינדו נאיפרו גאן דוואפארו דידהו האוקיינוס ההודי האיים המלדיביים

המלדיביים (בדיבהי: ދިވެހިރާއްޖެ), או בשמה הרשמי רפובליקת המלדיביים (ދިވެހިރާއްޖޭގެ ޖުމުހޫރިއްޔާ), ועד 1969 האיים המלדיביים (בהולנדית: Maldivische Eilanden), היא מדינת איים המורכבת מ-26 אטולים ומ-1,192 איים, בהם 187 איים מאוכלסים, הממוקמים דרומית לטריטוריית האיים ההודית לקשאדוויפ כ-700 קילומטרים דרומית-מערבית לסרי לנקה בים הערבי שבאוקיינוס ההודי.

האסלאם הסוני הוא דת המדינה והמדינה חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי. שטחה של המדינה הוא הקטן ביותר מהמדינות המוסלמיות וכן הקטן ביותר מהמדינות האסייתיות.

אטימולוגיה

מקור השם Maldiv בשם הסנסקריטי Maladvipa שהוא הלחם-בסיסים של מילים משפת הסנסקריט - mala (שרשרת) + dvipa (אי). בתקופה הבודהיסטית שלפני ההתאסלמות נקראה Parittadipa.

היסטוריה

ישנם רישומים משנת 300 לפני הספירה על הגירת תושבי סרי לנקה למלדיביים. הבודהיזם התפשט במלדיביים במאה ה-3 לפני הספירה בתקופת השליט אשוקה.

במהלך המאה ה-12, סוחרים מוסלמים הביאו את האסלאם לאיים, וב-1153 (או 1193) התאסלם המלך הבודהיסטי האחרון של האיים ואימץ את התואר סולטן, כשהוא הופך את ממלכתו לסולטנות.

ב-1558 הפכו האיים למושבה של האימפריה הפורטוגזית שהקימו בהם פייטוריה שהוכפפה לתחנת הסחר העיקרית שלהם בגואה. הפורטוגזים ניסו לנצר את תושבי האיים, כשהם גוררים התקוממות שהביאה לגירושם לאחר 15 שנה.

במהלך המאה ה-17, האימפריה ההולנדית, שנוצרה במהלך מלחמת הולנד–פורטוגל הטילה את חסותה על האיים ב-1654, אך עסקה בעיקר בסחר החוץ שלהם ולא התערבה במנהל המקומי.

לאחר כיבוש הרפובליקה ההולנדית על ידי הרפובליקה הצרפתית הראשונה, השתלט הצי הבריטי על ציילון ב-1796 והכריז על האיים כמדינת חסות של האימפריה הבריטית, מעמד שהוכר בהסכם רשמי בין הבריטים לסולטן המקומי שנערך ב-1887.

הבריטים עודדו את המקומיים בקידום מונרכיה חוקתית, והחוקה הראשונה קודמה ב-1932.

עצמאות מלדיבית

בשנת 1965 הכריזה המדינה על עצמאותה מבריטניה^[6] תחת השם איי מלדיב, בנובמבר 1968 הכריזה המדינה על משטרה כרפובליקה ובינואר 1969 הכריזה הרפובליקה על שינוי שמה מהשם איי מלדיב לשם רפובליקת המלדיביים.^[7]

בשנת 1985 המלדיביים הפכה לחברה בחבר העמים הבריטי ובשנת 1988 דוכא ניסיון הפיכה ברפובליקה, לאחר שבשנים קודמות נערכו כמה ניסיונות הפיכה שנכשלו אף הם.

אבן בטוטה

בפרק זה אין מקורות ביבליוגרפיים כלל, לא ברור על מה מסתמך הכתוב בה וייתכן שמדובר במחקר מקורי. אנא שקלו לשפר את אמינות הפרק באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הפרק בצורת הערות שוליים.

אבו עבדאללה מוחמד אבן בטוטה (1304–1377) - נוסע ברברי-מוסלמי ממרוקו - ביקר באזור המלדיביים והגיע למאלה (Malé), בירת המלדיביים. הוא תיאר שרשרת של כ-2,000 איים.^[א] המונרכיה האסלאמית, שזנחה את הבודהזים כבר במאה השתים-עשרה, קיבלה בכבוד את הקאדי המוסלמי וכיבדה את אבן בטוטה במשרת שופט עליון. השליטה, המלכה רהנדי קילג'ה (Rehendi Kilege) או ח'אדיג'ה (Khadija) חיפשה מומחה לנוהגי האסלאם וביקשה מאבן בטוטה להישאר זמן רב. אבן בטוטה, ראה שאינו יכול לסרב^{[דרושה הבהרה]} ונענה. הוא רכש את אמון התושבים כשהצליח להביא להפסקת המנהג להקריב מדי חודש בתולה לשד. בתפקידו כשופט עליון החליט אבן בטוטה להנהיג מנהגים חדשים כמקובל באסלאם: את ידי הגנבים יש לכרות, את הפוגעים בקשישים יש להעניש ואת אלה שאינם מבקרים במסגד בימי שישי יש לבזות בפומבי. גולת הכותרת של מפעלו הדתי היא בניסיון להפסיק את הנוהג שלפיו הנשים לובשות בגד רק בחציו התחתון של הגוף. אפילו אשת הסולטאן נהגה כך, אך לא עלה בידו של אבן בטוטה להפסיק נוהג זה. עוד נוהג היה שלא לרצונו: ימאים שהיו מגיעים לאיים היו נושאים נשים וכאשר עזבו את האי היו מגרשים אותן.

פוליטיקה

המלדיביים הם רפובליקה נשיאותית. באוקטובר 2008 נבחר לנשיאות המלדיביים מוחמד נשיד, בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו באיים וסיימו את שלטונו הדיקטטורי של מאומון עבדול גאיום, שנמשך יותר משלושה עשורים. הנשיא נבחר על ידי הפרלמנט (המג'ליס), הכולל חמישים נציגים, לתקופה של חמש שנים. החוקה מונעת מלא-מוסלמים להצביע.

בפברואר 2012 הודח מוחמד נשיד, נשפט על עיסוק בטרור ונשלח למאסר של 13 שנים. בבחירות שנויות במחלוקת שנערכו ב-2013, נבחר עבדולה יאמין, אחיו למחצה של מאומון עבדול גאיום, אשר שרד ניסיון התנקשות ב-2015. במאי 2016, לקראת הפגנה מתוכננת כנגד הממשלה, הוכרז במדינה מצב חירום. בבחירות שנערכו באפריל 2019 ניצחה המפלגה הדמוקרטית בהובלתו של איברהים מוחמד סוליך ואיישה 65 מתוך 87 מושבים בפרלמנט. הייתה זו הפעם הראשונה שמפלגה במלדיביים זכתה במושבים כה רבים.

יחסי חוץ

יחסי המלדיביים–ישראל

ערך מורחב – יחסי המלדיביים–ישראל

המלדיביים אינם מקיימים יחסים דיפלומטיים עם מדינת ישראל. בנוסף לכך, נאסר על ישראלים לקבל אשרת כניסה בנמל התעופה.

בעקבות מלחמת חרבות ברזל הודיעה המדינה ב-2 ביוני 2024 שאין כניסה אליה לתיירים עם דרכון ישראלי.^[8]

כלכלה

עד שלהי שנות השמונים של המאה העשרים היה ענף הדיג הענף החשוב בכלכלת האיים המלדיביים.

תיירות

החל מ-1989, בעקבות רפורמות כלכליות של הממשלה, הפכה התיירות לענף החשוב ביותר לכלכלת המלדיביים ונכון ל-2009 היא אחראית לכשליש מהתוצר המקומי הגולמי של המלדיביים ולכ־60% מההכנסות במטבע זר (מט"ח).^[9] למעלה מ-90 אחוזים מהכנסות המדינה ממיסים מגיעות ממיסים על יבוא ועל עסקי תיירות. בשנת 2006 ביקרו באיים למעלה מ-600 אלף תיירים,^[10] רובם נכנסו למדינה דרך נמל התעופה הבין-לאומי ולנה.

זיהום הסביבה

בראשית 2021, הוחלט בצעד תקדימי במלדיביים, לאסור על שימוש בפלסטיק חד-פעמי, עד 2023 בשלב זה. ההחלטה התקבלה עקב כמויות אשפה גדולות מאוד, שמיוצרות מדי שנה על ידי התושבים והתיירים, אשר המדינה מתקשה להתמודד איתן.^[11]^[12]

גאוגרפיה

המלדיביים הם המדינה השטוחה ביותר בעולם, והגובה המרבי מעל פני הים הוא 2.3 מטרים בקירוב. היא מדינה הנמוכה ביותר בעולם עם גובה ממוצע של 1.5 מ' על פני הים.

הצונאמי שנגרם על ידי רעידת האדמה באוקיינוס ההודי ב-2004, הציף חלקים מהאיים והותיר תושבים רבים ללא בית. הצונאמי גרם לשינויים כה רבים באיים, עד שהיה צורך לשרטט את מפותיהם מחדש.

לצורך ההתמודדות עם עליית מפלס מי הים הצטרפה המדינה לברית מדינות האיים הקטנות.

את המדינה חוצה קו המשווה אך הוא אינו חוצה ישירות שום אי במדינה אלא עובר סמוך אליו.

דמוגרפיה

בתחילת המאה ה-20 חיו במלדיביים כ-70,000 בני אדם. האוכלוסייה גדלה לכ-100,000 בשנות ה-60 של המאה ה-20 ונכון ל-2023, היא עומדת על כ-565,000 תושבים. נכון ל-2021, חיו באי גם למעלה מ-281,000 עובדים זרים ומהגרים בלתי חוקיים ממדינות בנגלדש, הודו, סרי לנקה, נפאל וסין.

תוחלת החיים עומדת על 79.61 שנים. שיעור הפריון הוא 1.7 ילדים לאישה.

מוצא אתני ושפה

מבחינה אתנית, אוכלוסיית האיים המלדיביים מורכבת מצאצאי אוכלוסיות ממוצאים שונים שהגיעו במהלך השנים לאיים. מבחינה לשונית שפתם, דיבהי, משתייכת לשפות ההודו אריות של תת-היבשת ההודית, עם השפעות דראווידיות מסוימות.

דת

לאחר תקופה ארוכה של בודהיזם במלדיבים, סוחרים מוסלמים חשפו את המקומיים לדת האסלאם ובמאה ה-12 המיר המלך את דתו מבודהיזם לאסלאם ובעקבותיו המירו המקומיים את דתם מבודהיזם לאסלאם. 100% מאוכלוסיית המלדיביים הם מוסלמים והשתייכות דתית לדת האסלאם, דת המדינה, היא קריטריון חובה לקבלת אזרחות מלדיבית.^[13]^[14]

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתר האינטרנט הרשמי של המלדיביים (באנגלית, בערבית, בצרפתית, באיטלקית, בגרמנית, ברוסית ובמנדרינית)
רונית סבירסקי, שבוע על אי בודד במלדיבים, באתר PHOTOUR
מידע על המלדיביים בקטלוג הספרייה הלאומית
אמיר גור, ‏גן העדן של המלדיבים - מעל ומתחת למים, באתר GoTravel
רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
צלילה בגן עדן: האיים המלדיביים, באתר וואלה, 20 בדצמבר 2012
יגאל צור‏, האיים המלדיביים: החופשה המושלמת והמבודדת באמת, באתר וואלה, 28 באוגוסט 2013
ניצן דרור, האיים המלדיביים: גן עדן הולך לאיבוד, באתר ynet, 13 בספטמבר 2015
פרנצ'סקה בורי, האיום המלדיבי, באתר ידיעות אחרונות, 25 בנובמבר 2016
מתן גז, טיול זול במלדיביים: המדריך השלם, באתר מאקו, 1 בדצמבר 2016
יהושע בריינר‏, האיים המלדיביים: גן העדן המוסלמי שהישראלים נוהרים אליו, באתר וואלה, 8 בדצמבר 2016
המלדיביים, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ביאורים

^ במציאות יש 1,192 איים, 187 מהם מיושבים.

הערות שוליים

^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025
^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
^ אחרוני המושבות הבריטיות, דבר, 15 באוגוסט 1965
^ Corporate Maldives, 50 years as ‘Maldives’, corporatemaldives.com, ‏2019-01-26 (באנגלית אמריקאית)
^ איתמר אייכנר, ממשלת המלדיבים החליטה: אין כניסה לישראלים, באתר ynet, 2 ביוני 2024
^ רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009
^ "איי המלדיביים – המדריך המלא - האיים המלדיביים". האיים המלדיביים. 2017-01-04.
^ NBC Nightly News, The Maldives To Ban Single-Use Plastics by 2023, YouTube, ‏8 בפברואר 2021
^ משי אייד וניר כהן, אחרי 51 שנה: גילתה שהחבר מהלימודים הוא אחיה התאום, באתר ynet, 16 בפברואר 2021
^ האיים המלדיביים באתר Global Religious Futures (הקישור אינו פעיל)
^ דיווח על חופש הדת באיים המלדיביים, מאתר מחלקת המדינה של ארצות הברית

[8] במציאות יש 1,192 איים, 187 מהם מיושבים.

[1] דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021

[PopSource-2] טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם

[3] טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024

[4] דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-6 בספטמבר 2025

[5] מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות

[6] אחרוני המושבות הבריטיות, דבר, 15 באוגוסט 1965

[:0-7] Corporate Maldives, 50 years as ‘Maldives’, corporatemaldives.com, ‏2019-01-26 (באנגלית אמריקאית)

[9] איתמר אייכנר, ממשלת המלדיבים החליטה: אין כניסה לישראלים, באתר ynet, 2 ביוני 2024

[10] רונית צין-קרסנטי, "אם לא נציל את המלדיבים לא נוכל להציל את ניו יורק", באתר כלכליסט, 29 בדצמבר 2009

[11] "איי המלדיביים – המדריך המלא - האיים המלדיביים". האיים המלדיביים. 2017-01-04.

[12] NBC Nightly News, The Maldives To Ban Single-Use Plastics by 2023, YouTube, ‏8 בפברואר 2021

[13] משי אייד וניר כהן, אחרי 51 שנה: גילתה שהחבר מהלימודים הוא אחיה התאום, באתר ynet, 16 בפברואר 2021

[אסלאם1-14] האיים המלדיביים באתר Global Religious Futures (הקישור אינו פעיל)

[אסלאם2-15] דיווח על חופש הדת באיים המלדיביים, מאתר מחלקת המדינה של ארצות הברית

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[א]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי
חברות	אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב • סוריה
מדינות משקיפות	בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה
ארגונים משקיפים	הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי

סמל האימפריה הפורטוגזית
צפון אפריקה	אגוז (1506–1525) • אל קאסר אס-סגיר (1458–1550) • ארזילה (1471–1550, 1577–1589) • אזמור (1513–1541) • סאוטה (1415–1640) • מזאגאן (1485–1550, 1506–1769) • אסואירה (1506–1525) • ספים (1488–1541) • אגאדיר (1505–1769) • טנג'יר (1471–1662) • ואדאן (1487–אמצע המאה ה–16)
אפריקה שמדרום לסהרה	אקרה (1557–1578) • אנגולה (1575–1975) • אנובון (1474–1778) • ארגן (1455–1633) • קבינדה (1883–1975) • כף ורדה (1642–1975) • סאו ז'ורז'ה דה מינה (1482–1637) • ביוקו (1478–1778) • חוף הזהב הפורטוגזי (1482–1642) • גינאה ביסאו (1879–1974) • מלינדה (1500–1630) • מומבסה (1593–1698, 1728–1729) • מוזמביק (1501–1975) • קילווה קיסיוואני וסונגו מנארה (1505–1512) • טירת סאו זואו בפטיסטה דה אז'ודה (1680–1961) • סאו טומה ופרינסיפה 1753–1975 • סוקוטרה (1506–1511) • זנזיבר (1503–1698) • זיגינשור (1645–1888)
מערב אסיה	בחריין (1521–1602) • הורמוז (אנ') (1515–1622) • מסקט (1515–1650) • בנדר עבאס (1506–1615)
תת-היבשת ההודית	ציילון הפורטוגזית (1518–1658) • לקשאדוויפ (1498–1545) • האיים המלדיביים (1518–1521, 1558–1573) • וסאי-ויראר (1535–1739); מומבאי (1534–1661); קז'יקוד (1512–1525); קנאנור (1502–1663); צ'אול (1521–1740); צ'יטגונג (1528–1666); קוצ'י (1500–1663); קאנור (1536–1662); דאדרה ונאגר הבלי (1779–1954); דאמאן (1559–1962); דיו (1535–1962); גואה וגואה העתיקה (1510–1962); הוגלי (1579–1632); נגפטינאם (1507–1657); פוליקאט (1518–1619); פאליפורם (1502–1661); סלסט (1534–1737); מצ'יליפטנאם (1598–1610); מנגלור (1568–1659); סוראט (1540–1612); טהואוטהוקודי (1548–1658); סן תומא דה מליאפור (1523–1662; 1687–1749)
מזרח ודרום מזרח אסיה	איי בנדה (המאה ה-16 עד המאה ה-18) • פלורס (המאה ה–16 עד המאה ה–19) • מקאו (1557–1999) • מקאסאר (1512–1665) • מלאקה (1511–1641) • איי מאלוקו (אמבון 1576–1605, טרנאטה 1522–1575, טידורה 1578–1650) • נגסאקי (1571–1639) • טימור הפורטוגזית (1702–1975)
אמריקה הצפונית	ניופאונדלנד (1501–1570?) • לברדור (1501–1570?) נובה סקוטיה (1519–1570?)
אמריקה המרכזית והדרומית	ברזיל (1500–1822) • ברבדוס (1536–1620) • הפרובינציה הציספלאטינית (1808–1822) • גיאנה הצרפתית (1809–1817) • קולוניה דל סקרמנטו (1680–1777)
מדיירה והאיים האזוריים	שתי קבוצות איים אלה היוו חלק מהאימפריה הפורטוגזית החל במאה ה-15, וב-1976 היו למחוזות אוטונומיים.

מיזמי קרן ויקימדיה
מדריך למטייל בוויקימסע: האיים המלדיביים
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: האיים המלדיביים