טיל בליסטי לטווח בינוני
טיל בליסטי לטווח בינוני (באנגלית: Intermediate-Range Ballistic Missile) הוא על פי הגדרת הסוכנות האמריקאית להגנה מפני טילים, טיל בליסטי לטווח של 3,000–5,500 ק"מ. הגדרת נשק כלשהו כטיל לטווח בינוני נעשית מטעמי נוחות, ולמעשה אין הבדל גדול בין טיל חזק לטווח בינוני לבין טיל בליסטי בין-יבשתי.
טילים בליסטיים לטווח בינוני נמצאים כיום בידי ארצות הברית, צרפת, הממלכה המאוחדת, רוסיה, הודו ופקיסטן. מעריכים שטילים כאלו מצויים גם בידי ישראל, איראן וקוריאה הצפונית.
כיוון שטיל לטווח בינוני קטן יותר, קל יותר לשגרו ממתקנים ניידים, מה שעושה את הטיל קטלני מאוד עקב היכולת שלו להסתתר ולשגר טילים ממקומות שונים. בריטניה לדוגמה, משתמשת בטילים אלו כתחמושת היחידה שלה לראשי נפץ גרעיניים, עקב היכולת לשגר טילים אלה בקלות מצוללת. צוללות בריטניה יכולות לשגר טיל זה מכל אוקיינוס בעולם, מה שהופך יכולת זאת שווה ערך לטיל בין יבשתי רגיל.
לעיתים מוסבים טילים כאלו מהשימוש הצבאי למטרות של חקר החלל, ובמקום ראשי הנפץ מותקנים על הטילים לוויינים היוצאים למסלולם מחוץ לכדור הארץ. כך למשל ה-ת'ור, ה-יופיטר וה-יופיטר-C, ששיגר את הלוויין הראשון של ארצות הברית - אקספלורר 1.
ב 21 בנובמבר 2024, ככל הידוע, התבצע שימוש מבצעי ראשון של טיל בליסטי לטווח בינוני, כאשר רוסיה שיגרה טיל אורשניק לעבר אוקראינה. לטיל יש לפחות שישה רש"קים נפרדים שע"פ הנטען, לכל אחד מהם יש יכולת ניהוג למטרה אחרת, כלומר מדובר בטיל מרובה ראשי נפץ. בשיגור המדובר בוצע שימוש ברש"קים קונוונציונאליים[1].
דוגמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Agni III
- DF-4
- יופיטר
- פרשינג II
- יריחו 2
- יריחו 3
- SM-64 Navaho (בוטל)
- Taepodong-1
- Taepodong-2
- ת'ור
- Ghauri הטיל הפקיסטני
- שיהאב 3
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
