טיל ים-קרקע

טיל ים-קרקע הוא טיל המשמש לתקיפת מטרות על היבשה מתוך כלי שיט ימי, כגון סיירות, משחתות, או צוללות. הטילים הללו נחשבים לכלי נשק קריטיים במלחמה מודרנית, מאחר שהם מאפשרים תקיפה מדויקת של מטרות אסטרטגיות במרחקים ארוכים, לעיתים אף אלפי קילומטרים ממקום השיגור, מבלי לחשוף את הכלי המשגר לסכנה.

בין הטילים הללו ניתן למצוא טילי שיוט המונעים בטורבו-ג'ט (אנ') או טורבו-פאן (אנ'), אשר מתוכננים לטיסה בגובה נמוך מאוד מעל פני הקרקע על מנת להימנע מזיהוי מוקדם ופעולות נגד. טכניקות טיסת עקיבה אחר הקרקע, באמצעות רדאר או מערכת ניווט מדויקת כמו GPS המשלבת מפה מראש של מכשולים ונתוני גובה, על מנת להתחמק מאתגרי נ"מ.

לטילים אלו מכנסים תכנות מוקדם של מסלול עד ליעד, עם הדרכה סופית הנעשית באמצעות רדאר הומינג פעיל, חיישנים אינפרא-אדומים ,אמצעי לחימה אלקטרונית, או חיישנים אופטיים, כאשר היעד הקבוע מוגדר מראש כנקודת הסיום. בנוסף, חלק מהטילים מסוגלים לקבל עדכונים במהלך המסלול לאחר השיגור ואף לשלוח מידע חזרה לפלטפורמת השיגור או ליחידות אחרות.

חלק מהטילים ימיים מוגדרים ככאלו המתאימים לשימוש כפול, נגד ספינות וגם נגד מטרות על הקרקע, הודות לגמישות בתכנון וביכולות הטכנולוגיות שלהם. בין הטילים נמצאים גם טילים בליסטיים שנושאים ראשי נפץ גרעיני, אשר מוצבים לרוב על צוללות טילים בליסטיים המסוגלות לשגר אותם בהתרעה של רגע.