גבריאל (טיל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גבריאל
טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
טיל גבריאל משוגר מספינה מדגם סער 4, 1975.
מידע בסיסי
ייעוד דגם טיל עריכת הנתון בוויקינתונים
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן התעשייה האווירית
מלחמות ומבצעים מלחמת יום הכיפורים עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת השירות 1962–הווה (כ־60 שנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
משתמשים חיל הים עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים כלליים
משקל דור חמישי - 1,250 ק"ג
ממדים
אורך דור חמישי - 5.5 מטר
ביצועים
טווח דור ראשון - 22 ק"מ; דור חמישי - 200 ק"מ
גובה טיסה 2.5 מטר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גבריאל הוא טיל נגד ספינות מתוצרת התעשייה האווירית. הגרסאות הראשונות של הטיל פותחו בשנות השישים על בסיס טיל קרקע-קרקע בשם לוז. במלחמת יום הכיפורים נעשה בגבריאל שימוש קרבי לראשונה ובהצלחה רבה בקרב לטקיה, בקרב טרטוס ובקרב דמיאט. כ-50 טילי גבריאל נורו במלחמה זו, קרוב למחציתם פגעו במטרה.

היסטוריית פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-60 של המאה ה-20 ספינות חיל הים היו מטרות פגיעות לטילי ים-ים מצריים, והוחלט בתעשייה האווירית להיכנס לפיתוח שאפתני של טיל הים-ים הראשון בישראל.

טיל הלוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – לוז (טיל)

מאז שנת 1954 עסק חמ"ד (שהפך לימים לרפא"ל) בפיתוח טיל מונחה נהוג כבל. טיל זה פותח במקור עבור חיל האוויר לשיגור ממטוס דקוטה, אך אומץ לבסוף על ידי חיל התותחנים לשימוש יבשתי[1].

הטיל סבל מטווח מינימלי בן שישה ק"מ שהיה גדול מדי לכוחות היבשה, ומאי עדיפות על פני סוללות תותחים רגילות. נציגי חיל הים שהשתתפו בניסויים בשנת 1958 החליטו לאמץ אותו כטיל נגד ספינות בכינוי "לוז" וב-18 במאי 1959 נערך ניסוי שיגור מוצלח מהמשחתת אח"י אילת.

בשנת 1962 נעשו ניסויים בדגמים משופרים מעל סיפון המשחתת אח"י יפו. בשנת 1963 נערך ניסוי נוסף של לוז מן היבשה לעבר מטרה ימית בנוכחות הרמטכ"ל צבי צור ומוניה מרדור. על כך קיבלו מדעני רפא"ל את פרס ביטחון ישראל. ההתקדמות המצרית בתחום טילי הקרקע-קרקע הביאה להעתקת משאבי הפיתוח לתחום זה. מאחר שהטיל סבל מבעיות הנחיה הועבר הפיתוח על ידי חיל הים לתעשייה האווירית, שקיבלה מוצר שתכנונו לא הושלם לחלוטין.

פיתוח הגבריאל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשוני צוות הפיתוח בתעשייה האווירית היו יורם שפירא, אהרון שפירא ויעקב בקר. אליהם הצטרף המהנדס אורי אבן טוב שפרש מרפא"ל ועבר לתעשייה האווירית בעידודו של אל שווימר, כדי להוביל את פרויקט הגבריאל[2].

התעשייה האווירית שיפרה את מנגנון הנחיית הטיל שפוצל להיגוי גובה מבוסס מד גובה (אלטימטר) ומכ"ם נעילה והיגוי. מכ"ם הנעילה וההיגוי, שקולט את ההד החוזר ממערכת בקרת האש של הספינה המשגרת, מעביר הנחיה לטיל (שיטה המכונה "הנחיה חצי-אקטיבית"). שיטה זו אפשרה הטבעת ספינות אויב קרובות מאוד לחוף, פגיעה במטרות חוף וכן התגברות על לוחמה אלקטרונית, במחיר אי יכולת שיגור הטיל מעבר ל"אופק" מכ"ם המשגר. השיטה לפיתוח שתי מערכות הייתה פרי מחשבתו של מוביל הפיתוח אבן טוב.

מאפיין נוסף של ה"גבריאל" הוא מעופו הנמוך מעל פני הים, מה שהקשה על יירוטו בתותחי נ"מ.

הפיתוח הושלם ב-7 באפריל 1969 עת הוטבעה המשחתת אח"י חיפה (ק-38) שהוצאה משירות והוטבעה באמצעות טיל, שנורה ממערכת הטילים הראשונה שהותקנה על ספינת הטילים שקיבלה גם את שמה, אח"י חיפה (ס-322).

גבריאל סימן פריצת דרך ביכולות המבצעיות של חיל הים להשמדת ספינות אויב ממרחק של עשרות קילומטרים ובגובה טיסה של מטרים ספורים מעל פני הים, המקשה על גילוי הטיל. בנוסף היווה פריצת דרך טכנולוגית לתעשייה האווירית כולה, והביא לזכייתה בפרס ביטחון ישראל ולעסקאות נוספות ברחבי העולם.

במלחמת יום הכיפורים טיבעו טילי הגבריאל 13 ספינות אויב. טיל הגבריאל שימש כנשק התקיפה העיקרי של חיל הים במשך שלושה עשורים.

פרויקט מרקיז - בזמן מלחמת ההתשה סופקו לחיל האוויר 20 מערכות של טילי גבריאל שהורכבה בראשם עדשת מכ"ם, כפיתיון להסחה של טילי נ"מ. מצריים. טיל קרקעי זה שהורכב על נגמ"ש, היה עולה לגובה של מטוס סקייהוק וצולל לעבר סוללת נ"מ. במלחמת יום כיפור נעשה שימוש בטילים אלו. על פי פיני דגן ממנהלי הפיתוח של טיל הגבריאל, כנגד כל טיל גבריאל שהופעל נורו בממוצע כ-30 טילי נ"מ מצריים. [3]

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טילי גבריאל נמכרו למספר ארצות שלישראל היה קשר איתן. בין היתר, טאיוואן, סינגפור, דרום אפריקה והמשטר הצבאי בארגנטינה, שהשתמש בטילים נגד הצי המלכותי הבריטי במלחמת פולקלנד[4][5].

גרסאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גבריאל 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה הראשונה של הטיל, פיתוחו הושלם ב-1969 והוא הוצג לראשונה לציבור ב-1970. בגרסה זאת נעשה שימוש במלחמת יום הכיפורים. טיל לוחך ים בגובה של כ-2.5 מטר וטווח מקסימלי של 22 ק"מ. 50 טילים מדגם זה הועברו לאבלואציה לחיל הים של טאיוואן.

גבריאל 2[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח של גרסה משופרת, "גבריאל 2" החל בשנת 1972, והיא נכנסה לשירות מבצעי ב-1978. דרום אפריקה קיבלה רישיון לייצר את הדגם הזה. גרסת ים-קרקע של הטיל כונתה "הילטון" ושימשה במלחמת לבנון הראשונה.

גבריאל 3[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסה מתקדמת בשם "גבריאל 3" הוצגה בשנת 1978 ונכנסה לשירות מבצעי ב-1982,[6] לצד גרסת אוויר-ים בשם "גבריאל 3‏ A/S".[7]. שתי הגרסאות צוידו במנגנון שגר ושכח. גרסת האוויר-קרקע בעלת טווח של 60 ק"מ.

גבריאל 4[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנות ה-90 פותחה הגרסה "גבריאל 4". הטיל מבוסס על גבריאל 3, אך גדול ממנו ובעל מנוע טורבו-סילון. לגרסה זו 3 אפשרויות הנחיה: שגר ושכח, שגר ועדכן ושגר ושלוט בעזרת עדכוני מכ"ם.

גבריאל 5[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי פרסומים לא רשמיים פותחה במאה ה-21 גרסה מתקדמת של הטיל, בשם "גבריאל 5"[8] (בפרסומי התעשייה האווירית הוא קרוי Advanced Naval Attack Missile[9]).

ביולי 2018 נחתם חוזה בין התעשייה האווירית לפינלנד למכירת מערכות הטיל בשווי של כ-162 מיליון יורו. במסגרת החוזה יסופקו משגרים, טילים, סימולטור, ציוד בדיקה וחלקי חילוף. הטילים הראשונים יימסרו ב-2019 והאספקה תימשך עד שנת 2025.[10]

חיל הים הפיני חשף את הטיל גבריאל-5 לטווח של 200 ק"מ, שכולל מערכות ניווט GPS ו-INS ומסוגל לפגוע גם במטרות בחוף. בטיל ראש ביות מכ"מי ויכולת ל"א. משקלו של הטיל 1,250 ק"ג ואורכו 5.5 מטרים. יש הסוברים שפעולה זו הביאה לידי חשיפת יכולות של חיל הים הישראלי.[11]

בספטמבר 2020, הודיע צה"ל על ניסוי מוצלח, לקראת שילובו בספינות סער 5 וסער 6[12].

באוקטובר 2021 פורסם כי בעקבות פינלנד, גם אסטוניה תרכוש טילי גבריאל בסכום של 30 מיליון דולר.

גרסאות מוצעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גבריאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ברגמן, ואשינגטון, "אתם זקוקים לטיל קרקע-קרקע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2005
  2. ^ מת המהנדס אורי אבן טוב, חתן פרס ביטחון ישראל, באתר הארץ, 8 במרץ 2003
  3. ^ ראיון של דר מילשטיין, ראיון עם פיני דגן - חלק א (עמ' דקה 35), יוטיוב, ‏23 באוקטובר 2021
  4. ^ שאול צדקה, האם יופעל נשק ישראלי במלחמה נגד בריטניה ?, דבר, 21 באפריל 1982
  5. ^ עידו דיסנצ'יק, " התעשייה האווירית תתחיל בקרוב בייצור מסוקים", מעריב, 10 באוגוסט 1976
  6. ^ Gabriel III, GlobalSecurity
  7. ^ Gabriel III, GlobalSecurity
  8. ^ Gabriel 5 Anti-Ship Missile System, Defense-Update, April 26, 2008
  9. ^ Advanced Naval Attack Missile, Israel Aerospace Industries
  10. ^ אמיתי גזית, התעשייה האווירית תמכור לפינלנד טיל ים-ים ב-162 מיליון יורו, באתר כלכליסט, 6 ביולי 2018
    יובל אזולאי, ‏תע"א תספק טילי גבריאל לפינלנד ב-162 מיליון אירו, באתר גלובס, 6 ביולי 2018
  11. ^ עמי רוחקס דומבה, נחשף: טיל ים-ים של התעשייה האווירית, ISRAELDEFENSE, דצמבר 2019
  12. ^ טל שניידר, ‏צה"ל הודיע על ניסוי מוצלח במערכת טילי ים-ים, באתר גלובס, 25 בספטמבר 2020
  13. ^ Israel and Singapore Team up to Market Advanced Anti-Ship Missiles, Defense-Update, July 16, 2020
  14. ^ תעשייה אווירית: צבא אסטוניה ירכוש טילי תקיפה חוף-ים תוצרת החברה, ISRAELDEFENSE, אוקטובר 2021
  15. ^ IAI, Thales Offer Sea Serpent Missiles to Replace the Harpoon on the Royal Navy Frigates, Defense-Update, April 13, 2021