טינה צ'ארלס (זמרת)

**טינה צ'ארלס**
**Tina Charles**
	אין תמונה חופשית
לידה	10 במרץ 1954 (בת 70); לונדון, הממלכה המאוחדת
מוקד פעילות	הממלכה המאוחדת
תקופת הפעילות	מ-1969
מקום לימודים	בית הספר לתיאטרון קורונה
סוגה	מוזיקת פופ, בוגי, דיסקו, פולק רוק
שפה מועדפת	אנגלית
חברת תקליטים	סוני מיוזיק, קולומביה רקורדס
מספר צאצאים	1
	www.tinacharles.com
	פרופיל ב-IMDb

טינה צ'ארלס (באנגלית: Tina Charles;‏ נולדה ב-10 במרץ 1954) היא זמרת בריטית בסגנון הפופ והדיסקו. התפרסמה בעיקר בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 בבריטניה ומחוצה לה.

ראשית חייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה כטינה הוסקינס (Hoskins) בוייטצ'אפל, לונדון, לצ'ארלס הוסקינס, שעבד בבית חרושת לייצור קופסאות ואשתו הילדה. יש לה אח, וורן, שהיה מנהל ההופעות שלה בעיצומה של הקריירה שלה.

לאחר שהחלה את קריירת המוזיקה שלה, היא לא השתמשה בשם המשפחה האמיתי שלה, הוסקינס, מכיוון שהדבר עשוי היה לגרום לבלבול עם שם הזמרת מרי הופקין, שהייתה ידועה יותר באותה תקופה. היא בחרה ב"צ'ארלס", כשם אביה.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

צ'ארלס החלה את הקריירה שלה כזמרת גיבוי וכמוזיקאית הפעלות, והקליטה את סינגל הסולו הראשון שלה בשנת 1969 עם אלטון ג'ון שהיה אז זמר אלמוני יחסית. בתחילת שנות השבעים היא סיפקה שירים לסדרת האלבומים Top of the Pops של גרסאות כיסוי ללהיטים עכשוויים.

הפריצה הגדולה של צ'ארלס הגיעה בשנת 1975, אז המלחין והמפיק ההודי-בריטי בידו (Biddu), שבדיוק נהנה מהצלחה מסיבית ברחבי העולם עם להיט הדיסקו "לחימת קונג פו" עבור קארל דאגלס, הפיק את הסינגלים "You Set My Heart on Fire" (אתה מצית אש בליבי) ו-"I Love to Love (But My Baby Loves to Dance)" ("אני אוהבת לאהוב (אבל האהוב שלי אוהב לרקוד)) עבורה. הסינגל האחרון צעד שלושה שבועות במקום הראשון במצעד הבריטי במרץ 1976, והיה להיט גדול ברחבי העולם. היא זכתה בפרס ג'ונו (Juno) בשנת 1977.

שיתוף הפעולה עם בידו המשיך באלבום עתידי ושיר נוסף שלה הפך ללהיט: "Dance Little Lady Dance Dance". בסך הכל הייתה צ'ארלס 42 שבועות בגרף הסינגלים של בריטניה בשנת 1976 בלבד, בעיקר בשל שני התקליטים הללו. במהלך תקופה זו, להקת הליווי שלה כללה את טרבור הורן (זמן מה החבר שלה), ג'וף דאונס וברוס וואלי.

להיטים נוספים כמו "Love Me Like a Lover", "Dr. Love", "Rendezvous" ו- "Love Bug" הפכו אותה לכוכבת פופ באירופה, אסיה, אוסטרליה וניו זילנד, אך היא מעולם לא הצליחה להשיג הצלחה בארצות הברית. הקלטת הסולו היחידה שלה שהצליחה באופן משמעותי בארצות הברית הייתה "אתה מצית אש בליבי", שהגיעה למקום השלישי בתרשים הקובץ '20 של דיסקוטק עולם' בסתיו 1975.

בשנת 1978 צ'ארלס זכתה בפסטיבל הזמר הפופולרי שנערך בטוקיו, כשבצעה את הלחן "Love Rocks". צ'ארלס ייצגה את בריטניה וחלקה את הפרס הראשון עם יפן עצמה.

מכאן ועד 1980 הקריירה שלה הייתה בירידה, וגם מוזיקת הדיסקו איבדה בדרך כלל את הפופולריות שהייתה לה. היא ניסתה לשנות את סגנון הדיסקו שלה באלבום שלה, Just One Smile, משנת 1980, לסגנון רוק כבד במידה מסוימת אך האלבום נחל כישלון. באותו זמן הייתה נשואה עם ילדה היא התמסרה במשך כמה שנים לחיי המשפחה שלה.

באמצע שנות השמונים עשתה קאמבק מחדש עם רמיקס של "אני אוהב לאהוב".

מאז שנת 2000 צ'ארלס הופיעה ברחבי אירופה שם העריכו מחדש את מוזיקת הדיסקו ואת הלהיטים שלה, והיא הפכה לזמרת פופולרית בהופעותיה. צ'ארלס הופיעה בחמישייה המובילה בשנת 2006 במצעד שירי הדאנס קלאב האמריקני עם השיר "Higher".