טיסה 1380 של סאות'ווסט איירליינס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

טיסה 1380 של סאות'ווסט איירליינס הייתה טיסה במטוס בואינג 737 שחוותה כשל במנוע אחרי שהמריאה מנמל התעופה לה גוארדיה ב-17 באפריל 2018. הריסות מהמנוע התקול פגעו בגוף המטוס וגרמו לירידה מהירה בלחץ האוויר בתוך המטוס, לאחר שפגעו באחד החלונות. צוות המטוס ביצע נחיתת חירום בנמל התעופה הבינלאומי פילדלפיה. נוסעת אחת נהרגה ושמונה נוסעים סבלו מפציעות קלות. המטוס נפגע קשות בתאונה.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 1380 הייתה טיסה קבועה מנמל התעופה לה גוארדיה לשדה התעופה דאלאס לאב פילד. המטוס היה בואינג 737 הדור הבא בעל הרישום N772SW, והיה בשירות משנת 2000. המטוס הופעל על ידי מנועי CFM56-7B.

תמי ג'ו שולץ, טייסת צי ארצות הברית לשעבר הייתה הקפטן בטיסה, ודארן אליסור, טייס חיל האוויר של ארצות הברית לשעבר היה טייס המשנה. על המטוס היו 144 נוסעים ו-5 אנשי צוות.

תאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשעה 11:03 המטוס חווה כשל במנוע השמאלי ואיבד את הטורבינה ומכסה המנוע שלו בזמן שטיפס לגובה 32,000 רגל (9800 מטרים). חלקים מהטורבינה ומהמכסה פגעו בגוף המטוס וגרמו לאובדן לחץ אוויר בתוך המטוס. צוות המטוס ביצע נחיתת חירום בנמל התעופה הבינלאומי פילדלפיה. מתוך 149 האנשים שהיו על המטוס נוסעת אחת סבלה מפציעות אנושות ו-8 נוסעים סבלו מפציעות קלות.

צוות המטוס ציין שההמראה והעלייה לגובה שיוט היו נורמליים, בלי סימנים לבעיות כלשהן. הם ציינו שהם חוו אובדן לחץ מהיר, סבסוב, אזהרות בתא הטייס ועשן אפור. הקברניט וטייס המשנה עטו את מסכות החמצן והקברניט החל בהנמכת המטוס. נתונים מהקופסה שחורה מראים שכל הנתונים של המנוע השמאלי צנחו בבת אחת ושבתוך חמש שניות החלו האזעקות והאזהרות בתא הטייס. הקופסה השחורה מראה כי המטוס הסתובב על צירו ב-40 מעלות לפני שצוות המטוס הצליח לייצבו. הטייסים ציינו כי המטוס היה קשה לשליטה מרגע זה ועד הנחיתה. קפטן המטוס לקחה לידיה את מטלות ההטסה, בעוד הקצין הראשון החל בהליך בדיקות החירום. הקפטן ביקשה לנחות בשדה התעופה בפילדלפיה. בקר מגדל הפיקוח נתן לקפטן את הווקטורים לשדה התעופה. צוות המטוס ציין כי היו בעיות בתקשורת בגלל הרעשים החזקים, הסחת דעת וחבישת המסכות, אך עם הנמכת המטוס הקשיים האלה נהיו פחות מורגשים. הקפטן תכננה בהתחלה גישה ארוכה בנחיתה, אך אחרי ששמעה על הפציעות של הנוסעים החליטה לדלג על חלק מהבדיקות ולזרז את הנחיתה.

שלושה דיילי אוויר נמצאו על המטוס ועובד נוסף של חברת סאוות'ווסט נמצא בתא הטייס. ארבעתם ציינו כי הם שמעו רעש חזק וכי הם חוו רטט במטוס. מסכות החמצן נפתחו בצורה אוטומטית. הדיילים השתמשו בבקבוקי חמצן ניידים בזמן שהם הרגיעו את הנוסעים ועזרו להם ללבוש את מסכות החמצן שלהם. כאשר הגיעו לשורה מספר 14 הם הבחינו בנוסעת שמחצית גופה היה מחוץ לחלון המטוס. הדיילים ושני נוסעים הצליחו להכניס את הנוסעת פנימה ונוסעים אחרים ביצעו בה החייאה. הנוסעת, ג'ניפר ריורדן, 43, נפטרה מאוחר יותר בבית החולים.

חקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים של הNTSB מסתכלים על החלק החסר בטורבינה של המטוס

חוקרי האירוע כוללים ביניהם אנשים מהNTSB, רשות התעופה הפדרלית, סאות'ווסט איירליינס, בואינג ועוד. בגלל שהמנוע היה מתוצרת CFM שהיא חברה צרפתית-אמריקאית נשלחו גם חוקרים מהמשרד לחקר וניתוח ביטחון התעופה האזרחית (צרפת). צוותים טכניים מ-CFM עוזרים לחקירה גם הם. החקירה המלאה צפויה להיערך בין 12 ל-15 חודשים.

אנשי מטאורולוגיה של הNTSB ובקרי טיסה הצליחו לחזות את מיקום הנפילה של השברים מהמנוע בעזרת סימני ראדאר. חלקים מהמנוע נמצאו במוקדים שבהם ניבאו שהם יפלו.

חלקים מהמנוע שנמצאו בשדה

תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנשיא טראמפ מברך את אנשי הצוות ומספר נוסעים בבית הלבן, 1 במאי 2018

ב-17 באפריל 2018, איליין צ'או, מזכירת התחבורה של ארצות הברית הצהירה כי "יש לשבח את הטייסים שהנחיתו את המטוס, ואת אנשי הצוות והנוסעים שתמכו ועזרו לפצועים, ובכך מנעו את מה שהיה יכול להיות הרבה יותר גרוע".

ב-19 באפריל 2018, מרתה מקסאלי, חברת בית הנבחרים של ארצות הברית מאריזונה, הציגה בקונגרס החלטה להעניק ציון לשבח לשולץ.

ב-1 במאי 2018, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ קיבל את פניהם של הצוות ונוסעים נבחרים בחדר הסגלגל בבית הלבן והודה לכולם על גבורתם. בטקס נכחו קפטן שולץ, קצין ראשון אליסור, שלושה דיילים ושלושה נוסעים.

סאוות'ווסט נתנה לכל נוסע 5000 דולר, ושובר של 1000 דולר לרכישת כרטיסים בחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]