מזכיר התחבורה של ארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מזכיר התחבורה של ארצות הברית
איוש נוכחי פיט בוטיג'ג'
תאריך כניסה לתפקיד 2 בפברואר 2021
דרכי מינוי ממונה על ידי נשיא ארצות הברית באישור סנאט ארצות הברית
תחום שיפוט ארצות הברית
כפוף נשיא ארצות הברית
מעון וושינגטון די. סי. עריכת הנתון בוויקינתונים
מושב המשרה וושינגטון די. סי.
משך כהונה קצוב לא מוגדר
ייסוד המשרה 15 באוקטובר 1966
איוש ראשון אלן בויד
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מזכיר התחבורה של ארצות הבריתאנגלית: United States Secretary of Transportation) הוא ראש מחלקת התחבורה של ארצות הברית, חבר בקבינט הנשיאותי וה-14 בסדר הירושה של נשיא ארצות הברית. המשרה נוצרה עם הקמתה של מחלקת התחבורה ב-15 באוקטובר 1966 עם חתימתו של נשיא ארצות הברית, לינדון ג'ונסון, על חוק מחלקת התחבורה (Department of Transportation Act).[1] משימתה של המחלקה היא "לפתח ולתאם את צעדי המדיניות שיספקו מערכת תחבורה לאומית יעילה וכלכלית, בהתייחס לצורך, לסביבה ולצורכי ההגנה הלאומיים".[1] מזכיר התחבורה אחראי על 11 סוכנויות, כולל: רשות התעופה הפדרלית, מנהל הכבישים הפדרלי (Federal Highway Administration) והמנהל הלאומי לבטיחות התנועה בכבישים (National Highway Traffic Safety Administration).

מזכיר התחבורה הראשון היה אלן בויד שמונה לתפקיד על ידי הנשיא לינדון ג'ונסון. השנייה בתפקיד בתקופת כהונתו של רונלד רייגן, אליזבת דול, הייתה האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד והשנייה הייתה מרי פיטרס. מזכיר התחבורה שמונה על ידי הנשיא ג'רלד פורד, ויליאם תדיאוס קולמן, היה האפרו-אמריקאי הראשון בתפקיד ופדריקו פנה, שכיהן בממשלו של הנשיא ביל קלינטון, היה ההיספני הראשון בתפקיד ולאחר מכן כיהן כמזכיר האנרגיה. המזכיר ממוצא יפני, נורמן מינטה, שכיהן בתפקיד בתקופת ממשלו של ג'ורג' ווקר בוש וקודם לכן כיהן כמזכיר המסחר, בממשלו של ביל קלינטון, היה מזכיר התחבורה שכיהן בתפקיד במשך התקופה הארוכה ביותר, חמש שנים וחצי. לעומתו, אנדרו קארד כיהן במשך התקופה הקצרה ביותר בתפקיד, 11 חודשים. הצעיר מבין אלו שכיהנו בתפקיד היה ניל גולדשמידט שמונה לתפקיד בגיל 39, בעוד שנורמן מינטה היה המבוגר ביותר מבין כל מזכירי התחבורה כאשר היה בן 74 עם סיום תפקידו.[2]

החל מ-2 בפברואר 2021 מכהן בתפקיד פיט בוטיג'ג', אשר מונה לתפקיד בידי ג'ו ביידן[3].

רשימת מזכירי התחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר דיוקן שם מדינת מגורים תחילת כהונה סיום כהונה תחת נשיא
1
אלן בויד פלורידהפלורידה פלורידה 16 בינואר 1967 20 בינואר 1969 לינדון ג'ונסון
2
ג'ון וולפי מסצ'וסטסמסצ'וסטס מסצ'וסטס 22 בינואר 1969 2 בפברואר 1973 ריצ'רד ניקסון
3
קלוד בריניגר קליפורניהקליפורניה קליפורניה 2 בפברואר 1973 1 בפברואר 1975 ריצ'רד ניקסון
ג'רלד פורד
4
ויליאם תדיאוס קולמן פנסילבניהפנסילבניה פנסילבניה 7 במרץ 1975 20 בינואר 1977 ג'רלד פורד
5
ברוק אדמס וושינגטון (מדינה)וושינגטון (מדינה) וושינגטון 23 בינואר 1977 20 ביולי 1979 ג'ימי קרטר
6
ניל גולדשמידט אורגוןאורגון אורגון 15 באוגוסט 1979 20 בינואר 1981
7
אנדרו לואיס פנסילבניהפנסילבניה פנסילבניה 23 בינואר 1981 1 בפברואר 1983 רונלד רייגן
8
אליזבת דול קנזסקנזס קנזס 7 בפברואר 1983 30 בספטמבר 1987
9
ג'יימס ברנלי קרוליינה הצפוניתקרוליינה הצפונית קרוליינה הצפונית 3 בדצמבר 1987 20 בינואר 1989
10
סמואל סקינר אילינויאילינוי אילינוי 6 בפברואר 1989 13 בדצמבר 1991 ג'ורג' הרברט ווקר בוש
11
אנדרו קארד מסצ'וסטסמסצ'וסטס מסצ'וסטס 24 בפברואר 1992 20 בינואר 1993
12
פדריקו פנה קולורדוקולורדו קולורדו 21 בינואר 1993 14 בפברואר 1997 ביל קלינטון
13
רודני סלייטר ארקנסוארקנסו ארקנסו 14 בפברואר 1997 20 בינואר 2001
14
נורמן מינטה קליפורניהקליפורניה קליפורניה 25 בינואר 2001 7 באוגוסט 2006 ג'ורג' ווקר בוש
15
מרי פיטרס אריזונהאריזונה אריזונה 17 באוקטובר 2006 20 בינואר 2009
16
ריי להוד אילינויאילינוי אילינוי 23 בינואר 2009 2 ביולי 2013 ברק אובמה
17
אנתוני פוקס קרוליינה הצפוניתקרוליינה הצפונית קרוליינה הצפונית 2 ביולי 2013 20 בינואר 2017
זמני
מייקל הוארטה קליפורניהקליפורניה קליפורניה 20 בינואר 2017 31 בינואר 2017 דונלד טראמפ
18
איליין צ'או קנטקיקנטקי קנטקי 31 בינואר 2017 11 בינואר 2021
זמני
סטיבן ברדברי אורגוןאורגון אורגון 11 בינואר 2021 2 בפברואר 2021
19
פיט בוטיג'ג' אינדיאנהאינדיאנה אינדיאנה 2 בפברואר 2021 מכהן ג'ו ביידן

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]