טיסה 311 של תאי איירווייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טיסה 311 של תאי איירווייז
מזער
המטוס המעורב בתאונה כפי שנצפה באפריל 1992
תאריך 31 ביולי 1992
שעה 07:00
מיקום שמורת לנגטאנג,
נפאלנפאל  נפאל
גורם controlled flight into terrain עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 28°03′09″N 85°27′03″E / 28.0525°N 85.4508°E / 28.0525; 85.4508
הרוגים 113
פצועים 0 עריכת הנתון בוויקינתונים
ניצולים 0
המעורבים באסון
כלי טיס איירבוס A310-304
מספר זנב HS-TID
מוצא נמל התעופה הבינלאומי דון מואנג, בנגקוק, תאילנד
יעד נמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן, קטמנדו, נפאל
מפעיל תאי אירווייז
נוסעים 99
אנשי צוות 14
הרוגים 113
ניצולים 0
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טיסה 311 של תאי איירווייז הייתה טיסה מנמל התעופה דון מואנג בבנגקוק במטוס האיירבוס A310, שהתרסק בצלע הר, במרחק של 37 קילומטרים צפונית מקטמנדו, עת שניסה לנחות בנמל התעופה הבינלאומי טריבהוואן בקטמנדו, בבוקר יום שישי ה-31 ביולי 1992. כל 99 הנוסעים ו-14 אנשי הצוות שהיו על סיפון המטוס נהרגו. זו הייתה התאונה הקטלנית הראשונה במטוס האיירבוס A310.

אנדרטה לזכר הנספים בכפר קקני, נפאל

המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסת הבכורה של המטוס התרחשה ב-2 באוקטובר 1987, ונכנס לשירות בחברת התעופה וורדאייר הקנדית תחת הרישום C-FGWD. בשנת 1989 נרכשה וורדאייר על ידי חברת התעופה קנדיאן איירליינס, והחל מ-15 בינואר 1990 נכנס לשירות בחברה (תחת אותו רישום טיס). זמן מה לאחר מכן נמכר המטוס לחברת תאי איירווייז וקודד מחדש תחת רישום הטיס HS-TID.

התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיסה 311 המריאה מבנגקוק בשעה 10:30 בבוקר לפי השעון המקומי, וצפויה הייתה לנחות בקטמנדו ב-12:55 (שעון מקומי). לאחר שנכנסו למרחב האווירי הנפאלי יצרו הטייסים קשר עם מגדל הפיקוח בקטמנדו, ואלה אישרו להם לבצע נחיתה מכשירית (ILS) בתמרון של "נחיתה סיבובית" מכיוון דרום על מסלול 20. מגדל הפיקוח טרם צויד אז במכ"ם.

זמן קצר לאחר (שהורו על) ביצוע התמרון ביקשו הטייסים ניתוב מחדש לנמל התעופה בכלכותה, שבהודו, עקב "בעיות טכניות", אך טרם הספיקו להגיב ממגדל הפיקוח חזרו בהם הטייסים מבקשתם האחרונה. הטייסים קיבלו את אישור הנחיתה על מסלול 02 ונמסר להם להנמיך גובה. מספר פעמים ביקש הטייס לדעת על תנאי הרוחות ומזג האוויר, אך לשאלתו לא קיבל מענה ונאמר לו רק שמסלול 02 פנוי. בשל שפה לקויה ובעיות תקשורת בין הטייסים למגדל הפיקוח ואי ניסיון מצד הפקחים להתמודד עם מצבים כאלה נדמה היה לטייס כי במקום להנמיך הם אמורים להמשיך, לעשות עיקוף ולנחות על גבי המסלול מצדו השני. אך כאשר הרחיק המטוס לכת מאזור מסלול הנחיתה, נכנס לשטח הררי מסוכן.[1]

רגעים ספורים לפני ההתרסקות בעודם מתקרבים להרים הופעל אות האזהרה. משהבחין בכך, הזהיר טייס המשנה את הטייס והפציר בו לסגת מהמסלול ולחזור חזרה לקטמנדו, אך הטייס טען כי אלה התרעות שווא. המטוס התרסק בצלע הר בשמורת הלנגטאנג בצפון נפאל בגובה של 3,505 מטרים.

חקירת התאונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים מטעם רשות שדות התעופה של נפאל, מטעם איירבוס ומטעם המועצה לבטיחות התעבורה של קנדה, קבעו כי המטוס חווה תקלה מזערית במדפיו זמן קצר לאחר הגעתו לנקודת התמרון הסיבובית. עוד קבעו כי בשל חששו לבצע תמרון נחיתה מכשירית (תמרון ניווט המסתמך על מכשירי המטוס) כה מורכב עם מדפים תקולים, תסכולו מתקשורת לקויה עם מגדל הפיקוח ועם טייס המשנה, החליט הקברניט לנתב את מסלול הטיסה לנמל התעופה בכולכתה. או אז החלו המדפים לעבוד, אך בשל חוסר יוזמה הדדית בין הטייסים, נאלץ הטייס להתגבר על הבעיות בעצמו. רק לאחר מספר ניסיונות עלה בידי הקברניט לקבל מידע על מזג האוויר ממגדל הפיקוח בקטמנדו, אך היה זה כשהמטוס כבר חלף מעל קטמנדו והתקדם לעבר הרי ההימלאיה.

מרשויות נפאל נמסר שהסיבות האפשריות שהובילו לתאונה כוללות: חוסר מודעות הקברניט למצב, בעיות שפה ותקשורת ובעיות טכניות שגרמו לתסכולו של הטייס, אי ניסיון פקחי התעופה במצבים כאלה ובכלל, תקשורת לקויה ואנגלית קלוקלת, שימוש לא הולם במערכת ניהול הטיסה וחוסר הכשרת טייסים מטעם חברת התעופה בסימולטור טיסה כדי לאמן טייסים תמרון בתנאים הרריים מאתגרים.[1]

על מנת להגיע לזירת התאונה, היה צורך בהליכה מפרכת של כמה ימים. בגלל הגובה הרב אליו נאלצו להגיע במהלך מסע החיפושים, סבל אחד מאנשי צוות החקירה מטעם איירבוס מהיפוקסיה, וכעבור זמן מה נפטר.

אסון תעופה זה סוקר בעונה 17 של סדרת הדוקו הקנדית תעופה בחקירה.

הרוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדינה הרוגים הערות
תאילנדתאילנד  תאילנד 35 מתוכם 14 אנשי צוות
נפאלנפאל  נפאל 23
יפןיפן  יפן 17
ארצות הבריתארצות הברית  ארצות הברית 11
בלגיהבלגיה  בלגיה 4
פינלנדפינלנד  פינלנד 4
גרמניהגרמניה  גרמניה 3
ספרדספרד  ספרד 3
בריטניהבריטניה  בריטניה 2
ישראלישראל  ישראל 2
קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית  קוריאה הדרומית 2
קנדהקנדה  קנדה 2
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה 1
ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד 1
סך הכול 113[2]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]