טלי בן בסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלי בן בסט
אין תמונה חופשית
לידה 1959 (בת 60 בערך)
ראשון לציון, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכון אבני (1982)
המדרשה לאמנות (1983)
שנקר - בית ספר גבוה להנדסה ולעיצוב (1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טלי בן בסט  (נולדה ב-1959) היא ציירת ישראלית. חיה ויוצרת בתל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טלי בן בסט נולדה בשנת 1959 בראשון לציון. ב-1983 היא סיימה לימודי אמנות במכון אבני. היא בוגרת המדרשה לאמנות במכללת בית ברל (1986) ולימודי המשך בשנקר. בציוריה בן בסט "חוקרת את המתחים וההשפעות ההדדיות בין הטכנולוגיות החדשות והציור הידני המסורתי, כמו גם את שפת הציור עצמה כשהיא מתווכת באמצעות תוכנות מחשב."[1]

עבודתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא המגדר ומעמד האישה בתרבות ובחברה הם הנושאים המרכזיים ביצירתה של בן בסט כאשר "ההתחקות אחריהם נעה בין המרחב הפרטי אל הציבורי, מן הביתי אל החברתי, מן הפיזי אל הנפשי."[1]

בשנת 1996 הציגה בן בסט את תערוכת היחיד הראשונה שלה בגלריה לימבוס בשם "בגדים", עליה כתבה תמר אלאור כי "ייצוגי אפנה הם נגיעה בבטן הרכה שפירושה ללכת על גבול מסוכן. עבודותיה של בן בסט בתערוכה חומקות  מהמגבלות הסוציולוגיות של הצגת האפנה כסוכנת של דיכוי האישה וכסרסורית הענק של הבורגנות. עבודותיה ש בן בסט חורצות לעצמן דרך של אהבה מפוקחת בחזרה אל הבגדים עצמם. נדמה כי בן בסט הייתה רוצה לקפוץ אל תוך הבגדים שלה ולהתלבש בהם אך בו בעת היא אינה מרשה זאת לעצמה או אולי כבר אינה יכולה. היא מסלקת עצמם מתוכם למרות העקבות המלאים שהותירה בהם. היא תולה אותם, מעמידה אותם, מניחה אותם ומתבוננת בהם מהחוץ. היא מפרקת אותם לגורמים המדמים שורה של ברבורים המשייטת לרוחבו של הגוף שנעלם. פירוק הגוף למרכיבים בלתי מענגים סוגר חשבון עם העין הפורנוגרפית ונותן לה את מה שהיא לא מבקשת. אולם הפירוק של בן בסט את ייצוגי הגוף מצליח לענג ולהטריד בו זמנית. הבד לעולם אינו שלם והאישה נמצאת או לא נראית כך ניצלים שניהם מעמדת האובייקט והאהבה לשניהם - לאישה ולבגד, שורדת".[2]

ב-1998 אצרה והציגה בגלריה לימבוס תערוכה בשם "מלכודת פנינים". בתערוכה צילום אחד בשחר לבן וצילומים המוצגים בקופסאות תאורה. הדימויים לקוחים מחומרים אישיים: צעיפי נוצות, שערות ושרשראות פנינים שעוברות תהליכים של שכפול, מניפולציה וארגון מחדש. בכל הסיטואציות מושם דגש על הפיזיות של הדימויים. אותם דימויים הנראים עתה ארוטיים יותר, סבוכים יותר, ממלכדים את העין ומובילים את הלב לזיכרון של איבר מין נשי או זיכרון אינטימי אחר, רחוק ומעומעם שמקורו בהיר וממוקד בחומר – פקעת סבוכה ומפתה, בוהק כפנינה, מגע של נוצה. בתערוכה מתקיים דיאלוג בין החומרים לאסוציאציות העולות מהם והאינטרפרטציה שהם מקבלים בעבודות.[3]

ב-2003 הציגה בן בסט תערוכת יחיד במוזיאון הרצליה "מרחב מודולרי" באוצרות של דליה לוין. התערוכה תוארה כ"כוללת עבודות צילום גדולות ממדים המסתפקות במינימום הכרחי כדי לתאר מקומות ואתרים בהם שוכנת ריקנות. המרחבים עטופים בסגנון אחיד בו  מתקיימים הבדלים מינוריים בלבד החושפים תהליכי התרוקנות פיזי המשליך על תחושות ומצבים נפשיים עמוקים. התרחשות בתוך מרחב נייטרלי המבטאים שפה מנטלית הממחישה ריק עיצובי, נתק רגשי ובדידות. הפער העמוק בין העיצוב המוקפד והנקי של החללים לריקנות, מצביע על הפרעה מנטלית המפעפעת מתחת לפני שטח מושלמים כביכול. ראשיתה של העבודה בצילום של חדרים ומשרדים ממשיים בבתי מגורים ומשרדים של חברים ומכרים בהם מצאה בן סט גודש של פרטים שהפריעו לה ולכן בחרה להוציא חלק מהם מה שהביא לדלדול הדחיסות הסביבתית. אולם בכך לא היה די והיא שאפה להשאיר חלל ריק אותו יצרה בעצמה עד כדי שקשה לאפיין בבירור את השימוש של החדרים. המרחבים ריקים מאדם ואינם מעוגנים לסביבה ספציפית: אין נקודת מבט אל החוץ או אל הנוף וכן לא נמצאים אובייקטים מגדירי תקופה. כך נוצר חלל הזוי חסר הווה, עבר ועתיד. אך מבט סקרני חושף ניואנסינים המיצגים רבדים נסתרים של חוסר שלמות ואף סכנה: בלימה של חיים תוססים ונטישה. החללים הבלתי מציאותים וחסרי הממשות משרים מצב של הלם המותרים את הצופה במצב של דיסאוריינטציה גאוגרפית, רגשית ומנטלית. ככל שהצפייה מתארכת, מתעצמת תחושת ההלם הבקשה להיאחז בסממן מסוים, באירוע מסוים או באתר מסוים היא צורך אנושי שלא מוצא לו מזור".[4]

"אחרי שהשמש שוקעת" – תערוכת יחיד שהתקיימה בגלריה ג'ולי מ. ב-2012 – הציגה סדרת ציורים של בן בסט הכוללת דיוקנאות איקונים של גברים ונשים המישירים מבט חצוף ומתגרה אל הצופה.[5]

ב-2009 בן בסט יצרה יצירת אמנות במסדרון בקומה השנייה של מלון ארטפלוס בתל אביב: שני צידי המסדרון חושפים עולם מיתולוגי המשולב בנופים, בעלי חיים ודמויות אנושיות בהשראת המסורת הרומנטית של סוף המאה ה -19. היצירה  אפופה באווירת מסתורין. בצד אחד של המסדרון יש נופים פתוחים דרמטיים בשחור ואדום, חיות פצועות שוכבות ליד גזעי עצים צרובים. הציפורים השחורות ברקע, שנדמה כי הוצאו מסרטי אימה, חלפו על פני הנופים, רומזים על אסון קרוב. בצד השני של המסדרון, הצבע הוא עדין יותר מחדש. באמצעות שקפים מוארים, עבודות שבוצעו בצבעי מים מגלות את סיפורה של נערה צעירה, שמתמזגת עם הנוף או אולי מתעמתת עם חיות פרא. המסדרון כולו אפוף תחושה אפוקליפטית של שתיקה רועמת, תוך שמירה על האסתטיקה והניקיון הקפדניים האופייניים לעבודתה של בן בסט.[6]

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

1987-1989 מכלת שנקר להנדסה ועיצוב רמת גן

1982-1986 מכון אבני לאמות ועיצוב תל אביב

1983-1986 המדרשה בית ספר לאמנות מכללת בית ברל

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2003 פרס עידוד משרד המדע, התרבות והספורט
  • 2002 פרס רכישה משרד המדע, התרבות והספורט

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2015 פורטרט קבוצתי גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2012 אחרי שהשמש שוקעת גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2012 להסתכל באווה רוטשילד גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2011 ממבה שחורה גלריה ג'ולי מ. תל אביב
  • 2009 מרחבים אפורים מוזאון תל אביב לאמנות
  • 2009 נוף עם ציפורים אינסטלציה קבועה במלון ART תל אביב
  • 2007 בועות מוסררה ירושלים
  • 2005 פריכות גלריה הדר אמנות עכשווית תל אביב
  • 2004 FUSCHIA תיאטרון תמונה תל אביב
  • 2003 מרחב מודולרי מוזאון הרצליה לאמנות
  • 2001  שרד מס' 6 בית קנר ראשון לציון
  • 2000 עבודות מרחב לאמנות המיצג תל אביב
  • 1998 מלכודת פנינים לימבוס תל אביב
  • 36-24-36 מוסררה ירושלים
  • 1996 בגדים לימבוס תל אביב

מבחר תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

2016                 

  • Popup, Julie M. Gallery, Tel Aviv

2015                 

  • Beuys, Beuys, Beuys, Contemporary Gallery, Tel Aviv                     
  • Fluid Color: Contemporary Israeli Watercolor, Kfar Saba Municipal Gallery

2014                 

  • To the Water, Hanina Gallery, Tel Aviv                       
  •  Light Box in the Dark Room, part of the Musrara Mix Festival #14, Jerusalem               
  • Rise Against, Jerusalem Print Workshop, Jerusalem

2013                 

  • One... One..., Julie M. Gallery, Tel Aviv                       
  • Growing Object, Julie M. Gallery, Tel Aviv

2012                 

  • Aspects of Black, Jerusalem Print Workshop, Jerusalem                         
  • Closing Party, The Heder Contemporary Art Gallery, Tel Aviv
  • End of the World 2012, Meyuhas Gallery, Tel Aviv                         
  • Not for Sale, Memorial Center Art Gallery, Tivon                         
  • Random, BAAD Gallery, Tel Aviv

2011                 

  • Site Specific, The Open Gallery, Open University Campus, Raanana                           
  • Up and Down You're Turning Me, Gallery 121, Tel Aviv

2010                 

  • Fresh Paint Art Fair, Jaffa Port, Tel Aviv

2009                 

  • History of Violence, Haifa Museum of Art

2008                 

  • Depletion: Works from the Doron Sebbag Art Collection, Tel Aviv Museum of Art
  • Sunset, The Heder Contemporary Art Gallery, Tel Aviv
  • Preview Berlin Art Fair, Berlin

2007                 

  • Sweet 16, Bat Yam Museum for Contemporary Art
  • The Beauty of the Void, Gallery 39, Tel Aviv
  • Traces III, Biennial of Drawing, Artists’ House, Jerusalem

2006                 

  • Changing Situations, Bait Banamal, Comme il Faut, Tel Aviv                         
  • Paperwork, The Heder Contemporary Art Gallery, Tel Aviv
  • Disruptions, Petach Tikva Museum of Art                         
  • Tracing Shadows, The Israel Museum, Jerusalem
  • Partners, Beit Hagefen, Haifa

2005                 

  • In-Out, Ashdod Art Museum, Monart Center                           
  • On the Banks of the Yarkon: The Yarkon River in Israeli Art, Tel Aviv Museum of Art                         
  • Drawing Sketches, P.K. Hoenich Gallery for Experimental Art and Architecture at the Technion, Haifa

2004                 

  • Winners of the Ministry of Science, Culture and Sports Prizes, Haifa Museum of Art                         
  • In Your Dreams, Greendag Gallery, Herzliya                           
  • To Pull a Rabbit Out of the Hat, Municipal Gallery, Rehovot; Memorial Center Art Gallery, Tivon                         
  • A City Seen Through the Eye of the Camera, Haifa City Museum

2002                 

  • Home Sweet Home, Museum of Israeli Art, Ramat Gan

2001                 

  • Four x Four, Ashdod Art Museum Monart Center; Arad Museum                           
  • Office Artists in a T-Shirt, Office in Tel Aviv Gallery, Tel Aviv                           
  • Traces: Contemporary Drawing in Israel, Biennial of Drawing, Anna

2000                 

  • Life in Tandem, Rishon LeZion Auditorium                       
  • Works following Intimadance: Tali Ben Bassat & Reut Firster, Tmuna Theater Gallery, Tel Aviv

1999                 

  • 1+1=3: A More or Less Complete Part, Hamumche Gallery, Tel Aviv                         
  • Tight-Fitting, University of Haifa Art Gallery

1998                 

  • The Photographer's Child, New Art Workshop, Ramat Eliyahu                       
  • Speechless Body?, Camera Obscura Gallery, Tel Aviv                         
  • Women in the Reality World, Limbus Gallery, Tel Aviv
  • 1996                 
  • Station Transformation: Project #3, Tel Aviv Mall, New Central Bus Station, Tel Aviv

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 טלי בן בסט באתר IsraeliArtists
  2. ^ תמר אלאור, בגדים: טלי בן בסט, גלריה לימבוס 1996
  3. ^ טלי בן בסט, מלכודת פנינים: טלי בן בסט, גלריה לימבוס 1998
  4. ^ חגי שגב, המשכן המרוקן מרחב מודולרי: טלי בן בסט, מוזאון הרצליה לאמנות 2003
  5. ^ קטלוג התערוכה: אחרי שהשמש שוקעת: טלי בן בסט, גלריה ג'ולי מ. 2012, באתר האוצרת סאלי הפטל נוה.
  6. ^ The Art+ Hotel | Tali Benbassat, Artist's Website | Israel | Tali Benbassat (באנגלית)