טלי חתוקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טלי חתוקה
TALIHATUKA.jpg
טלי חתוקה, ינואר 2012
לידה 1969 (בת 49 בערך)
רמת גן
שנות הפעילות 2005 ואילך
פרסים פרס רכטר
אתר אינטרנט http://www.hatuka.tau.ac.il עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

טלי חתוקה היא אדריכלית ומעצבת עירונית, מלמדת בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב ומנהלת בה את המעבדה לעיצוב עירוני. זוכת פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2012. כותבת בנושאי הקשרים בין עיצוב המרחב ואדריכלות לנושאים חברתיים ואלימות.

אודות[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה ב-1969 ברמת גן ולמדה בתיכון לאמנויות תלמה ילין. בין השנים 1990 ל-1995 השלימה תואר בארכיטקטורה בהצטיינות יתרה בטכניון, סיימה תואר שני בתכנון עירוני מאוניברסיטת Heriot-Watt בבריטניה בשנת 1997. עבודת המאסטר שלה הייתה בנושא "תפקידה של שדרות רוטשילד בתל אביב בשנות התשעים". בשנת 2005 סיימה את הדוקטורט בארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. בשנים 2004 ל-2008 עשתה לימודי פוסט-דוקטורט בפקולטה לארכיטקטורה באוניברסיטת MIT בה הייתה כעמיתת תוכנית פולברייט ובשנים 2006 עד 2009 הייתה עמיתת מארי קארי של הקהילה האירופאית.

חתוקה ייסדה את המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב וכיום עומדת בראשה. המעבדה היא פרויקט שמטרתו סיקור ופיתוח העיצוב העירוני ויצירת כלים ואיסוף מידע למטרות מחקר בנושא.

בשנת 2008 יצא ספרה "רגעי תיקון" בהוצאת רסלינג. הספר, אשר מבוסס על עבודת הדוקטורט שלה בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון, בהנחיית פרופסור רחל קלוש, מתעסק בחיבורים שבין אלימות פוליטית לבין המרחב הארכיטקטוני שבה היא מתרחשת. היועץ המדעי לספר הוא פרופסור יוברט לו יון. הספר תורגם לאנגלית בהוצאת אוניברסיטת טקסס באוסטין.

חתוקה פרסמה מאמרים בכתבי עת בולטים, כמוthe Journal of Architecture and Planning Research ,Journal of Urban Design International, the Journal of Architecture and Planning Perspectives.

בשנת 2008 הוצגה תערוכה מעבודותיה בגלריית קומפטון במוזיאון MIT. ב-2011 אצרה את התערוכה "המפעל" בגלריית בית עמותת האדריכלים, שהוצגה במקביל להוצאת הספר "המפעל - על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה". בשנת 2012 זכתה חתוקה בפרס רכטר לאדריכל צעיר. מתוך נימוקי השופטים ניטען כי הפרס ניתן "עבור מגוון פעילויותיה בשנים האחרונות לפיתוח כיווני מחשבה וכלים לשילוב של היבטים חברתיים בתכנון עירוני. ד"ר חתוקה מנסה לקדם תחום בעל חשיבות העוסק בהקשרים חברתיים בתכנון עם דגש על הפריפריה תוך כדי נקיטת מסקנות חשיבה תכנוניות כתוצאה מהבדיקה".

בשנת 2013 יצא הספר "המתכננים - השיח התכנוני בישראל לאן?" אותו ערכה בשיתוף פרופ' טובי פנסטר. הספר מציג תריסר מאמרים המתייחסים כל אחד למושג אחר מתחום התכנון, כמו: בנה ביתך, ייצור נוף, התחדשות עירונית ומדיניות תכנון. במקביל, החלה חתוקה (בשיתוף חברי המעבדה) לפרסם רשימות בבלוג אורבנולוגיה.

נשואה לאדריכל יואב מאירי ומתגוררת בשכונת קריית שלום, בתל אביב.

תרומתה המחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

העבודה המחקרית של חתוקה מתמקדת בשני תחומים מרכזיים: (1) הזיקה בין החברה והזירה העירונית - תחום המבוסס על מחקרים אמפיריים, עוסק בתאוריה ודן בדינמיקה בין המרחב הציבורי, חברה וטכנולוגיה בעידן הנוכחי. (2) פיתוח ועיצוב עירוני - תחום הכולל פרויקטים מחקריים יישומיים בתמיכה של רשויות ומשרדי ממשלה.

הזיקה בין החברה והזירה העירונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ניכר מכתיבתה עוסק בסוגיות של ההתנגדות במרחב הציבורי והמופע שלהם במרחב. במיוחד מתמקד המחקר בכוריאוגרפיה של המחאה. כל מחאה היא מופע הכולל התייחסות מוקפדת לכוריאוגרפיה של הגוף, זה האישי, היוצר את המסה של ההמון. הכוריאוגרפיה היא מסר אידאולוגי, אמצעי ללכידות חברתית, דרך לעורר תשומת לב, משאב אסתטי, כלי בייצור של סדר חדש. לטענתה של חתוקה, "הכוריאוגרפיה של המחאה, ככלי המעצים את השפעתה, בולטת בחלק ניכר מההפגנות העכשוויות ברחבי העולם ומצביעה על ההכרה של האזרחים בכך שהמרחב והגוף הם כלים משמעותיים שיש לעשות בהם שימוש קפדני. הכרה זו חוצה מדינות ומאפיינת אזרחים במשטרים דמוקרטיים ולא-דמוקרטיים כאחד, שנעשו מודעים יותר לכוחם ולכוריאוגרפיה הסוציו-מרחבית כאמצעי אשר עשוי להעצים את התמיכה בטענותיהם". מחקר אמפירי איכותני שנעשה בעשר מדינות (בעזרת צוות של מתורגמנים ועוזרי מחקר), במימון האיחוד האירופי, שמנתח את הממדים הפיזיים של מחאות והזיקה בין המרחב הפיזי ותהליך תכנון המחאה. הספר עיצוב המחאה (The Design of Protest) הוצאת אוניברסיטת טקסט, אוסטין, 2018, מרכז את התובנות של המחקר עם ראייה ומחשבה על האתגרים של עיצוב המחאה בעתיד. בשנים האחרונות הורחב המחקר של המחאה ומתמקד במושג אגוניזם (בהשפעת שנטל מוף). מחקרה מעורבות אגוניסטית בחברות פוסט-הגירה יחד עם פרופ' טניה תומאס ופביאן וירצ'ו מציג רעיונות בחזית המדע החברתי ועוסק במושג האגוניזם בחברה של ימינו ומקום הפעולה הפוליטית בכלל והמחאה הפוליטית בפרט.

מיפוי טיפולוגי של הנוף הבנוי בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשותפות עם חברי המעבדה לעיצוב עירוני, פרסמה שלושה ספרים שמטרתם לבחון את תבניות התכנון של המרחב והנוף בישראל. הספר הראשון, "שכונה-מדינה" (רסלינג, 2012), מתמקד ביחסים התלויים בין המדינה והאזרחים בסביבות המגורים. בספר השני, "עיר-תעשייה" (רסלינג, 2014), נבחנו סביבות העבודה של תושבי העיר ונחשפו היחסים הגלויים והסמויים בין העיר והתעשייה בסביבות העבודה. "ארץ-גנים" (רסלינג, 2017), מתמקד ביחסים שבין תושב העיר למרחב הציבורי והאופן שבו מתוכננות סביבות הפנאי בעיר. שלושת הספרים, מתחקים ומתעדים את המתחים ואורחות החיים בסביבות העירוניות בישראל של תחילת המאה ה-21. הקולות שעולים מן הספרים מגוונים. חלקם צורמים, קולניים, מסוכסכים, בוּרים וגזעניים, אחרים הרמוניים ומפויסים. בנוסף למיפוי הטיפולוגי ועיגונו בהקשר חברתי-פוליטי, כל ספר מסתיים במתווה רעיוני, סל של כלים וכיווני מחשבה אשר מבקש להציע רציונל אחר, איכותני, כבסיס לארגון המרחב והמשאבים בתכנון הסביבה הבנויה בעיר.

עירוניות תעשייתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא התעשייה הופיע לראשונה בכתיבתה של חתוקה בספר "המפעל" (רסלינג, 2011). ספר זה עוסק במפעל ארגמן, מפעל טקסטיל עבד אביה כ-40 שנה. ספר העוסק בקשר בין קפיטליזם, תעשייה וסביבות עבודה. חתוקה טוענת בספר שנושא אזורי התעשייה אינו מקבל תשומת לב ראויה בזירה האדריכלית למרות "שסביבות העבודה המעוצבות על ידי אדריכלים משפיעות על חיי היום-יום של כולנו, שהרי הן המרחב שבו מבלים רבים מאתנו את מרב שעות היום. אמנם הרציונל של סביבת העבודה העכשווית השתנה, ועמו גם שיטת התכנון וארגון מרחב העבודה, אולם אין בכך כדי להמעיט את הקשר ההדוק בין אופיו של תהליך הייצור לסביבת פועלו של העובד, אלא רק לחזקו. זוהי סביבה פיזית המייצגת את ההיגיון הכלכלי-חברתי של המפעל או המיזם, המעוגן בתורו בתוך מערך כלכלי רחב יותר של המדינה והכוחות הגלובליים". הספר עוקב אחר בניית הבית לתהליך הייצור ולעובדים במפעל ארגמן, בתוך קונטקסט של בניית הבית הלאומי ובזיקה לתהליכים הכלכליים-חברתיים שהביאו לפירוקו - תהליכים שלא הותירו חלל ריק אלא מקום אחר, מדינה אחרת. בשנים האחרונות נושא התעשייה הורחב אל מעבר ההקשר הביוגרפי וההיסטורי לפרויקט משותף עם פרופ' ערן בן יוסף (MIT), שבוחן טיפולוגיות שונות של יחסי עיר-תעשייה, בארץ ובעולם. המטרה המרכזית של הפרויקט היא להעמיק את ההבנה של הדינמיקה בין עיר-תעשייה ולקדם את הייצור כמרכיב מפתח בפיתוח ותכנון ערי העתיד. נקודת המוצא של המחקר והיוזמות במסגרת פרויקט זה, היא שהסביבה התעשייתית היא חלק מרכזי בעיצוב סביבת החיים העירונית.

ערים וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום מחקר נוסף של חתוקה מתמקד בדיגיטציה והשפעתה על המרחב הציבורי. במספר מאמרים שהתפרסמו בכתב העת Urban Studies, מצביעה חתוקה על השינויים הנורמטיביים והחברתיים שחלו בהשפעת הטכנולוגיה בעיר בכלל ובמרחב הציבורי בכלל. תהליכים אלו מייצרים הזדמנויות אך גם פגיעות רבה. האתגר המרכזי כיום הוא פיתוח ערים שנהנות מדיגיטציה ומהיתרונות של איסוף הנתונים (big data) אך מוכנות להתמודדות עם כשלים ואתגרים, כמו למשל, שינויים התנהגותיים במרחב הציבורי, פגיעה בפרטיות ופגיעות סייבר.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • The Design of Protest - Choreographing Political Demonstrations in Public Space, הוצאת אוניברסיטת טקסס, 2018.
  • ארץ-גנים, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2017.
  • הכוריאוגרפיה של המחאה (קטלוג), תל אביב: הגלריה בבית האדריכל, 2015.
  • עיר-תעשייה, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2014.
  • המתכננים - השיח התכנוני בישראל לאן?, עורכות טלי חתוקה וטובי פנסטר, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2013.
  • שכונה-מדינה, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2012.
  • המפעל - על ארכיטקטורה ותעשייה בארגמן, יבנה, תל אביב: הוצאת רסלינג, 2011.
  • Violent Acts and Urban Space in Contemporary Tel Aviv: Revisioning Moments, הוצאת אוניברסיטת טקסס, 2010.
  • רגעי תיקון: אלימות פוליטית, ארכיטקטורה והמרחב העירוני בתל אביב, הוצאת רסלינג, 2008.
  • עורכת-אורחת בכתב העת בלוק גיליון 3: ?Y-UTOPIA, הוצאת כתר, 2006.
  • תרבות אדריכלית: מקום, ייצוג, גוף, עורכות רחל קלוש וטלי חתוקה, הוצאת רסלינג, 2005.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]