טנטרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציור הודי המתאר ארוחה על פי יסודות הטנטרה, סוף המאה ה-18

טנטרה היא השקפת עולם ודרך חיים שהתפתחה בהודו. בסנסקריט פירושה הוא "הרחבה". משמעות המונח הזה הוא: "אוסף של טכניקות משדות שונים המביאות להארה". המושג הזה מתייחס גם לתפיסת העולם הטנטרית, לפיה "הכול קשור בהכול". ריבוי הקשרים בין התופעות הסובבות אותנו ומערכת יחסי הגומלין ביניהם, יוצרים קשר מורכב בהרבה מהנראה לעין. ומתוך כך, "מרחיב" את גבולות האינדיבידואל אל מעבר לסביבתו המיידית. הטנטרה שמה דגש על הקשר בין הגוף לבין הנפש.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטנטרה צמחה בתת-היבשת ההודית. קיים קשר הדוק בין הטנטרה, היוגה והאירוודה אשר עושות שימוש בכלים וטכניקות משותפות. קיימת סברה הטוענת ששלושתן צמחו ממקור קדום ראשוני אחד.

הטנטרה השפיעה רבות על ההינדואיזם, והבודהיזם שצמח בצפון הודו, אך עם הזמן התפשטה ונפוצה בדרום מזרח אסיה, הודו וטיבט וקיבלה פיתוחים מקומיים אשר לעיתים נושאים השפעות זן, טאואיזם ובודהיזם טיבטי.

החל מהמאה ה-6 התפתחה הטנטרה במסגרת ההינדואיזם, בתחילה הוא היה זרם סודי הידוע למתי מעט אך עם הזמן הלך ונודע לציבור רחב יותר ויותר.

במקורה היא כוונה לשחרר את היכולות הכלואות בתוך האדם ולהביא אותו לכלל הארה דרך החשיפה לכוחות האלוהיים שביקום, כוחות שמסומלים במסורת ההינדית באלים של הפנתיאון ההינדי. הטנטרה ייחודית במסגרת ההינדואיזם בנקודות הבאות:

  1. המיקום שהיא נותנת לעיסוק במיניות ככח התפתחותי רוחני חיובי. רעיון שמגיע בִּמקום המגמה השולטת כיום, מגמה הנוהגת לראות את המיניות כגורם מפריע העומד בין האדם לבין ההתעלות הרוחנית.
  2. ההתמקדות שלה בשיתוף ובזרימת האנרגיה בין הקטבים ביקום: האנרגיה הקוסמית הניקבית שאקטי, והאנרגיה הקוסמית הזיכרית שיווה. ובניגוד לזרמים הינדים המתמקדים בדמות של אל זיכרי עיקרי.

המימוש של הטנטרה עושה לעיתים שימוש ביוגה, ובמדיטציה. נוהגים לחלקה לשלושה חלקים: אדומה, לבנה, ושחורה, כאשר הטנטרה האדומה עוסקת במיניות, השחורה בטקסים שמטרתם לשנות את המציאות, והלבנה עוסקת במדיטציה, יוגה ובכל השאר. יש גם חלוקה פנימית שלה לטנטרה של צד ימין ושל צד שמאל. המקור ההודי דורש תהליכים איטיים וארוכים של הקדשה, התרחקות ממגבלות ארציות דרך ההתקרבות אל האלוהויות ושינוי פנימי.

הטנטרה האדומה מתייחסת למיניות כדרך נוספת להגיע להארה הן כאינדיבידואל והן תוך החפצה של בן/בת זוג, הטכניקות המיניות שבה, מאפשרות מיניות שונה מהמיניות המקובלת במערב. על פי תפיסת הטנטרים, קיימת באדם "אנרגיה מינית" (קונדליני) היכולה להשתנות בעוצמתה ולנוע דרך נתיבים שונים בגוף, אשר משמשים בדרך כלל לזרימת אנרגיית החיים.

היחשפות הטנטרה למערב, זכתה להתעניינות רבה ולהצלחה, אך עם זאת, עוררה התנגדות עקב חשיפה של התנהגות לא אתיות של מורים שונים ולעיתים עקב המסחור שלה והתאמתה לטעם המערבי. למרות זאת חלקים ממנה, כמו המדיטציה, והיוגה חדרו למערב, וכיום נפוצים ביותר בקרב אנשים הנוטים לזרם הרוחני.

עם חדירתה של הטנטרה למערב נוצר זרם חדש בטנטרה, ובו חלו מספר שינויים והתפתחויות אשר נועדו לאפשר למתרגל המערבי לחוות את הדרך העתיקה. אחד מהאישים הבולטים שהביאו את הטנטרה אל המערב היה בגואן רג'ניש (אושו), אשר הכניס ללקסיקון את המושג נאו טנטרה כדרך המשלבת את הידע העתיק של הטנטרה יחד עם הידע והפתיחות אשר התפתחו במערב, אישים מוכרים נוספים הם בארי לונג, דייוויד דיידה ועוד.

נאו-טנטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נאו-טנטרה, המבוססת חלקית על מקורות טנטריים מסורתיים ונפוצה כיום במערב כולל בישראל, מתיימרת לעשות שימוש בכלים מודרניים (אשר חלקם לקוח מתוך מדע הפסיכולוגיה, תרפיה, פסיכודרמה ועוד) לצד התרגול המסורתי של הטנטרה: מדיטציה, טנטרה-יוגה ויוגה. לצד טכניקות המדיטציה העתיקות, אפשר למצוא מדיטציות מודרניות אשר עושות שימוש בתנועה, מוזיקה, ריקוד ועוד. ובנוסף, שימוש בתורות מודרניות יחסית כדוגמת תורת ה'פעימות' (pulsation) של וילהלם רייך, וה'ביו-אנרגיה' (Bio-Energy) ואף מחקרים מערביים מודרניים על מיניות האדם.

השימוש בטנטרה ככלי לתרפיה,טוען כי יש קשר בלתי ניתק בין הגוף לנפש, תוך שימת דגש על החסימות הרגשיות ומקבילותיהן הפיזיות, מציאת המקור לחסימות אלו וכיצד ניתן לרפא אותן.

העוסקים בטנטרה כתרפיה טוענים ליכולות שלה להתמודדות עם טראומות רגשיות ומיניות אשר פוגעות בתפקוד המיני, מערכות יחסים ואף בבריאות הפיזית. באוגוסט 2022 פורסמה העמדה הרשמית של ארגון המטפלים המיניים בישראל אשר קובע כי "טיפול המערב מגע או עירום של המטופל (וקל וחומר של המטפל) - חושף את המטופל/ת לסכנה לפגיעה במזיד או שלא במזיד..."[1] ובכך מזהיר מפני התרגול המפורט ומפני מטפלים המציעים אותו.

דוגמה לתרגול טנטרי זוגי: טקס "שיווה שאקטי" אחד מנקודות השיא של מפגש טנטרי בין גבר לאישה. במפגש עושים שימוש באנרגיות הקוטביות של הזכרי והנקבי, על מנת ליצור מעגל אנרגטי משותף, עירור האנרגיה המינית (קונדליני) והתמרתה לאנרגיית אהבה ("פתיחת הלב").

  • פגישה: פגישה מודעת עם בן הזוג במקום מקודש (חדר או מקום בו בני הזוג יכולים לקדש את אהבתם).
  • התמקדות: התמקדות באהבה, בקיום, בצד האלוהי, בקיום הנוכחי בתוך גוף מקודש.
  • קידוש הגוף: מגע מודע בגוף כדרך להראות את אהבה והערצה הדדיים.
  • מודעות: העלאת רמת המודעות בגוף, בנפש וברוח על ידי נשימות עמוקות ומלאות, תוך הוצאת קול, תשומת לב מלאה למגע והנאה מרבית ממנו.
  • התעוררות: הערת המיניות והגעה למצב התעוררות מינית, כאשר המודעות נשארת עליונה.
  • העלאה: העלאת האנרגיה המינית דרך צינורות אנרגטיים כלפי מעלה אל הלב, על ידי שימוש במודעות, בנשימה ובשרירים טבעתיים.
  • התאהבות: ריגוש גבוה ותחושת התאהבות בבן זוג מסמלות את הגעת האנרגיה ללב.
  • הארה: העלאת האנרגיה המינית אל הראש מאפשרת חוויה מיסטית.
  • מדיטציה: היפרדות בני הזוג לצורך מדיטציה אישית.

ביקורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת נמתחה על חלק מסדנאות הנאו-טנטרה המתקיימות בישראל. נטען כי בסדנאות אלה לא תמיד מתקיימת השגחה מספיקה מצד המורים על התנהגות המשתתפים, מה שהופך את הסדנה המערבת עירום ומיניות למרחב פרוץ בו יכולות להתקיים פגיעות מיניות. כמו כן, דווח על על לחץ חברתי להשתתף בפעילויות מיניות שונות אשר הביאו משתתפים לקחת חלק בסיטואציות מיניות מבלי שרצו בכך[1].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]