טרה נובה (ספינה)
![]() | |
הספינה טרה נובה בתצלום משנת 1911 | |
תיאור כללי | |
---|---|
סוג אונייה | אוניית מפרשים מדגם בארק |
ציוני דרך עיקריים | |
מספנה | אלכסנדר סטפן ובניו, דנדי שבסקוטלנד |
הושקה | 1884 |
גורלה | טבעה ליד גרינלנד ב-13 בספטמבר 1943 |
מיקום | 60°15′15″N 45°55′45″W / 60.254167°N 45.929167°W |
נתונים כלליים | |
תפוסה | 764 טון |
אורך | 57 מטר |
רוחב | 9.6 מטר |
שוקע | 5.8 מטר |
גודל הצוות | 65 |
מספר תרנים | 3 |
הנעה |
מפרש ![]() |
צורת הנעה | מפרשים, מנוע קיטור 140 כ"ס |
![]() ![]() |
טרה נובה (Terra Nova) הייתה אוניית מפרשים לציד לווייתנאים שהתפרסמה כששימשה להובלת משלחת טרה נובה (הקרויה על שמה).
טרה נובה נבנתה ב-1884, במספנות של דנדי, בסקוטלנד. היא הותאמה להפלגה באזור הארקטי ושימשה במשך עשר שנים לציד כלבי ים בים לברדור, שבצפון האוקיינוס האטלנטי. בשנת 1903 נשלחה יחד עם ספינה נוספת לאנטארקטיקה, כדי לסייע בחילוץ משלחת דיסקברי. בשובה מהפלגה זו נרכשה הספינה על ידי התעשיין האמריקאי ויליאם זיגלר ונשלחה לחלץ משלחת אחרת, בקוטב הצפוני, את משלחת הקוטב של זיגלר.
ב-1909 נרכשה הספינה על ידי רוברט פלקון סקוט תמורת 12,500 לירות שטרלינג, כדי לשמש משלחת חקר אנטארקטית, שנקראה על שם הספינה, משלחת טרה נובה. לאחר שובה מהמשלחת, בשנת 1913, שימשה הספינה לדיג וציד ולמטרות שונות עד ספטמבר 1943, אז טבעה בחוף גרינלנד. הצוות חולץ בשלום.