יאקופו סנסובינו
| לידה |
2 ביולי 1486 פירנצה, רפובליקת פירנצה |
|---|---|
| פטירה |
27 בנובמבר 1570 (בגיל 84) ונציה, הרפובליקה של ונציה |
| מדינה |
הרפובליקה של ונציה |
| יצירות ידועות |
סן ג'ובאני דיי פיורנטיני, Loggetta del Sansovino, Madonna and Child, Bacchus, Palazzo Corner, Piazza della Loggia, Medici Tabernacle with the Resurrection of Christ |
| הושפע על ידי |
Andrea Sansovino |
| תקופת פעילות |
1502–1570 (כ־68 שנים) |
יאקופו סנסובינו (באיטלקית: Jacopo Sansovino; 1486, פירנצה – 1570, וונציה) היה פסל ואדריכל איטלקי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יאקופו נולד בפירנצה בשם יאקופו טאטי, התמחה אצל אנדריאה סנסובינו והחליט לאמץ את שמו של המורה שלו.
סנסובינו משך את תשומת ליבם של דונטו ברמנטה ושל רפאל ברומא ויצר מודל שעווה של הורדת ישו מהצלב לשימושו של פייטרו פרוג'ינו.
בשנת 1511 חזר סנסובינו לפירנצה, שם קיבל הזמנה ליצור פסלי שיש של יעקב בן זבדי עבור סנטה מריה דל פיורה ופסל של בכחוס אשר נמצא היום במוזיאון במוזיאון הלאומי ברג'לו. הצעתו ליצירת חזית בזיליקת סן לורנצו נדחתה על ידי מיכלאנג'לו שהיה אחראי על התכנון, וסנסובינו כתב לו מכתב מחאה ממורמר בשנת 1518.
בשנים 17–1510 היה שותף באותו סטודיו עם אנדריאה דל סרטו והם שיתפו מודלים. כמו אדריכלי המאה ה-16 עסק סנסובינו ביצירת חללים זמניים לחגיגות וטקסים. כניסתו המלכותית של לאו העשירי לפירנצה בשנת 1515 הייתה מבין הטקסים הבולטים, בהמשך חזר סנסובינו לרומא, שם שהה תשע שנים, ועזב לוונציה בזמן ביזת רומא.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1529 הפך סנסובינו לאדריכל הראשי והאוצר של הפרוקורטור של סן מרקו.
סנסובינו נפטר בוונציה ונקבר בבזיליקת סן מרקו.
ג'ורג'ו וזארי מקדיש לו מקום נפרד בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.
גלריית אדריכלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
ביבליוטקה מרצ'יאנה בכיכר סן מרקו
-
לוג'טה סנסובינו בכיכר סן מרקו
-
ארמון דולפיו מאנין בתעלה הגדולה בוונציה
-
ארמון קורנר בתעלה הגדולה בוונציה
גלריית פיסול
[עריכת קוד מקור | עריכה]-
יוחנן כותב הבשורה במוזיאון בודה
-
המדונה והילד וקדושים במוזיאון בודה
-
קדוש צעיר במוזיאון הלאומי ברג'לו
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יאקופו סנסובינו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)