יאקופו סנסובינו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יאקופו סנסובינו
Jacopo Sansovino
לידה 2 ביולי 1486
פירנצה, רפובליקת פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בנובמבר 1570 (בגיל 84)
ונציה, הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1502–1570 (כ־68 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Andrea Sansovino עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות ידועות Basilica of San Giovanni dei Fiorentini, Bacchus, Piazza della Loggia, Palazzo Corner, Loggetta of Sansovino עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Francesco Sansovino עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יאקופו סנסובינואיטלקית: Jacopo Sansovino;‏ 1486, פירנצה1570, וונציה) היה פסל ואדריכל איטלקי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יאקופו נולד בפירנצה בשם יאקופו טאטי, התמחה אצל אנדריאה סנסובינו והחליט לאמץ את שמו של המורה שלו.

סנסובינו משך ברומא את תשומת ליבם של דונטו ברמנטה ושל רפאל ויצר מודל שעווה של הורדת ישו מהצלב לשימושו של פייטרו פרוג'ינו.

סנסובינו חזר לפירנצה בשנת 1511 שם קיבל הזמנה ליצור פסלי שיש של יעקב בן זבדי עבור סנטה מריה דל פיורה ופסל של בכחוס אשר נמצא היום במוזיאון במוזיאון הלאומי ברג'לו. הצעתו ליצירת חזית בזיליקת סן לורנצו נדחתה על ידי מיכלאנג'לו שהיה אחראי על התכנון, סנסובינו כתב לו מכתב מחאה ממורמר בשנת 1518.

בשנים 17–1510 היה שותף באותו סטודיו עם אנדריאה דל סרטו והם שיתפו מודלים. כמו אדריכלי המאה ה-16 עסק ביצירת חללים זמניים לחגיגות וטקסים. כניסתו המלכותית של לאו העשירי לפירנצה בשנת 1515 הייתה מבין הטקסים הבולטים, בהמשך סנסובינו חזר לרומא שם שהה תשע שנים, ועזב לוונציה בזמן ביזת רומא.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1529 הפך סנסובינו לאדריכל הראשי והאוצר של הפרוקורטור של סן מרקו.

סנסובינו נפטר בוונציה ונקבר בבזיליקת סן מרקו.

ג'ורג'ו וזארי מקדיש לו מקום נפרד בספרו חיי הציירים, הפסלים והאדריכלים הדגולים ביותר.

גלריית אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלריית פיסול[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאקופו סנסובינו בוויקישיתוף