ידיעת כול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ידיעת־כולאנגליתOmniscience), בעיקר במסגרת דתות, היא היכולת לדעת כל דבר שניתן לדעת. ההינדואיזם והדתות האברהמיות (יהדות, נצרות ואסלאם) מאמינים שישנו אל שניחן בידיעת־כול. בספרות, נקודת התצפית של מּסַפֵּר יודע־כול, היא היכולת לדעת כל מה שניתן לדעת על הדמות, כולל ההיסטוריה שלה, הרגשות והמחשבות שלה. בלטינית omnis משמעו "הכול", ו־sciens משמעו "ידיעה".

הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנה הפרדה בין:

  • ידיעת־כול טבועה - היכולת לדעת כל דבר שאותו מישהו בוחר לדעת וניתן לדעת אותו.
  • ידיעת־כול מוחלטת - לדעת הלכה למעשה כל דבר אפשרי שניתן לדעת.

חלק מהתאולוגים הנוצרים המודרניים טוענים שהידיעת־כול שיש לאלוהים היא טבועה ולא מוחלטת, ושאלוהים בוחר להגביל את ידיעת־הכול שלו על מנת לשמור על הרצונות החופשיים והכבוד של ברואיו.[1] ז'אן קלווין, יחד עם תאולוגים אחרים מהמאה ה־16, הרגישו בנוח עם הרעיון של אלוהים שברשותו ידיעת־כל במובן המוחלט ואף קידשו את גישת הפרדסטינציה.

גישת הג'ייניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בג'ייניזם, ידיעת־כול נחשבת כסוג הגבוה ביותר של תפיסה. ג'ייניזם רואים בידע בלתי־סופי כיכולת הטבועה בכל נפש. בג'ייניזם מכבדים מאוד את מי שהצליח לכבוש את כל התשוקות הפנימיות (כמו הצמדות, בצע, גאווה וכעס) ומחזיקים בידע אין־סופי. ישנם שני סוגים כאלו:

  1. אנשים יודעי־כול שמתעסקים בשחרור האישי שלהם.
  2. אנשים שהגיעו להיות יודעי־כול ואז עזרו לאחרים להגיע לאותה נקודה.[2]

מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Omniciencia, ציור קיר של חוסה קלמנטה אורוסקו

אומניפוטנטיות (יכולת־כול) לעתים נתפסת כמכילה במרומז את היכולת לדעת כל דבר שניתן לדעת.

נונתאיסטים טוענים לעתים שהרעיון הבסיסי של ידיעת־כול סותר מטבעו.

ויכוחים רבים בין תאיסטים לבין פילוסופים נעשו על האם ידיעת־כול, במיוחד בהקשר לבחירות שהאדם יעשה, תואמת את גישת הרצון החופשי. הטענה שידיעה מוקדמת של ישות אלוהית אינה תואמת את הרצון החופשי ידועה גם כפטליזם תאולוגי. באופן כללי, אם בני אנוש באמת חופשיים לבחור בין אפשרויות שונות, נוצר קושי בלהבין כיצד אלוהים יכול לדעת איזו אפשרות זו תהיה מלכתחילה.[3]

ידיעת־כול נגד רצון חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]

שאלה נפוצה שעולה בהקשרים של ישות בעלת ידיעת־כול אודות ההחלטות שלה בעתיד, היא האם עצם ידיעה זו חוסמת לה את הרצון החופשי? ויליאם ליין קרייג טוען ששאלה זו מתחלקת לשתיים:

  1. אם אלוהים יודע מראש על אירוע מסוים, האם אותו אירוע בהכרח יקרה?[4] 
  2. אם התרחשותו של המאורע מותנה בסעיף הראשון, כיצד אלוהים יכול לחזות את ההתרחשות שלו?[5]

שימושים לא תאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום ביקורת הספרות בדרך כלל סוקר את הידיעת־כול מנקודת הראות של המחבר. מספר כל־יודע הוא כמעט תמיד מספר במעמד חיצוני להתרחשות העלילה. הוא יכול לחשוף תובנות על דמויות או על הסביבה שלא היה ניתן להבין אותן מההתרחשויות בסיפור, ולעתים קרובות גם תובנות שאף דמות לא מודעת אליהן.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ John Polkinghorne, Science and Theology SPCK/Fortress Press, 1998.
  2. ^ Sangave 2001, p. 16.
  3. ^ "Ron Barnette, a Bright-OMNISCIENCE AND FREEDOM". Valdosta.edu. 16 בספטמבר 1999. בדיקה אחרונה ב-25 באפריל 2013. 
  4. ^ "Purtill on Fatalism and Truth". Faith and Philosophy: 229–234. 1990. 
  5. ^ Viney, Donald Wayne (Spring 1989). "Does Omniscience Imply Foreknowledge? Craig on Hartshorneby". Process Studies (Center for Process Studies) 18 (1): 30–37. בדיקה אחרונה ב-5 באוקטובר 2011.