ידיעת כול
הגדרות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנה הפרדה בין:
- ידיעת־כול טבועה - היכולת לדעת כל דבר שאותו מישהו בוחר לדעת וניתן לדעת אותו.
- ידיעת־כול מוחלטת - לדעת הלכה למעשה כל דבר אפשרי שניתן לדעת.
חלק מהתאולוגים הנוצרים המודרניים טוענים שהידיעת־כול שיש לאלוהים היא טבועה ולא מוחלטת, ושאלוהים בוחר להגביל את ידיעת־הכול שלו על מנת לשמור על הרצונות החופשיים והכבוד של ברואיו.[1] גישה דומה מופיעה בפרשן התורה הרב חיים בן עטר, בפירושו אור החיים לספר בראשית, פרק ו, פסוק ו. ז'אן קלווין, יחד עם תאולוגים אחרים מהמאה ה־16, הרגישו בנוח עם הרעיון של אלוהים שברשותו ידיעת־כל במובן המוחלט ואף קידשו את גישת הפרדסטינציה. קדם להם התאולוג היהודי המומר אבנר מבורגוס.
גישת הג'ייניזם[עריכת קוד מקור | עריכה]
בג'ייניזם, ידיעת־כול נחשבת כסוג הגבוה ביותר של תפיסה. ג'ייניזם רואים בידע בלתי־סופי כיכולת הטבועה בכל נפש. בג'ייניזם מכבדים מאוד את מי שהצליח לכבוש את כל התשוקות הפנימיות (כמו הצמדות, בצע, גאווה וכעס) ומחזיקים בידע אין־סופי. ישנם שני סוגים כאלו:
- אנשים יודעי־כול שמתעסקים בשחרור האישי שלהם.
- אנשים שהגיעו להיות יודעי־כול ואז עזרו לאחרים להגיע לאותה נקודה.[2]
מחלוקות[עריכת קוד מקור | עריכה]
אומניפוטנטיות (יכולת־כול) לעיתים נתפסת כמכילה במרומז את היכולת לדעת כל דבר שניתן לדעת.
נונתאיסטים טוענים לעיתים שהרעיון הבסיסי של ידיעת־כול סותר מטבעו.
ויכוחים רבים בין תאיסטים לבין פילוסופים נעשו על האם ידיעת־כול, במיוחד בהקשר לבחירות שהאדם יעשה, תואמת את גישת הרצון החופשי. הטענה שידיעה מוקדמת של ישות אלוהית אינה תואמת את הרצון החופשי ידועה גם כפטליזם תאולוגי. באופן כללי, אם בני אנוש באמת חופשיים לבחור בין אפשרויות שונות, נוצר קושי בלהבין כיצד אלוהים יכול לדעת איזו אפשרות זו תהיה מלכתחילה.[3]
ידיעת־כול נגד רצון חופשי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שאלה נפוצה שעולה בהקשרים של ישות בעלת ידיעת־כול אודות ההחלטות שלה בעתיד, היא האם עצם ידיעה זו חוסמת לה את הרצון החופשי? ויליאם ליין קרייג טוען ששאלה זו מתחלקת לשתיים:
- אם אלוהים יודע מראש על אירוע מסוים, האם אותו אירוע בהכרח יקרה?[4]
- אם התרחשותו של המאורע מותנה בסעיף הראשון, כיצד אלוהים יכול לחזות את ההתרחשות שלו?[5]
שימושים לא תאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחום ביקורת הספרות בדרך כלל סוקר את הידיעת־כול מנקודת הראות של המחבר. מספר כל־יודע הוא כמעט תמיד מספר במעמד חיצוני להתרחשות העלילה. הוא יכול לחשוף תובנות על דמויות או על הסביבה שלא היה ניתן להבין אותן מההתרחשויות בסיפור, ולעיתים קרובות גם תובנות שאף דמות לא מודעת אליהן.
מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Sangave, Vilas Adinath (2001), Aspects of Jaina religion (3 ed.), Bharatiya Jnanpith, ISBN 81-263-0626-2
- Mehta, Mohan Lal (1954), Outlines of Jaina Philosophy, Jain Mission Society (Original- the University of Michigan)(הקישור אינו פעיל)
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אדוארד וירנגה, ידיעת כול, באנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד (באנגלית)
- ידיעת-כל וידיעה-מוקדמת אלוהית, באנציקלופדיה האינטרנטית לפילוסופיה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ John Polkinghorne, Science and Theology SPCK/Fortress Press, 1998.
- ^ Sangave 2001, p. 16.
- ^ "Ron Barnette, a Bright-OMNISCIENCE AND FREEDOM". Valdosta.edu. 1999-09-16. אורכב מ-המקור ב-2012-04-22. נבדק ב-2013-04-25.
- ^ "Purtill on Fatalism and Truth". Faith and Philosophy: 229–234. 1990.
- ^ Viney, Donald Wayne (Spring 1989). "Does Omniscience Imply Foreknowledge? Craig on Hartshorneby". Process Studies. Center for Process Studies. 18 (1): 30–37. אורכב מ-המקור ב-2011-11-02. נבדק ב-5 באוקטובר 2011.
{{cite journal}}: (עזרה)
