פרדסטינציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
תאולוגיה נוצרית
תומאס מאקווינס, מחשובי התאולוגים הנוצריים
פורטל נצרות
מושגים בנצרות
האלוהות

השילוש הקדוש · האל האב · ישו · רוח הקודש
קרדו · פסוקית "ומהבן" · אריאניות
הסבליאניות · המקדוניות

כריסטולוגיה

לוגוס · אינקרנציה
דיופיזיטיות · מונופיזיטיזם/מיאפיזיטיות
דונאטיזם · מונותליטיזם · נסטוריאניזם
הלידה הבתולית · עליית ישו · הביאה השנייה

האדם והאל

החטא הקדמון · כפרה · פלגיאניזם
חטא · שבעת החטאים · חסד · גאולה
פרדסטינציה · יוסטיפיקציה · קדוש
הסקרמנטים · טרנסובסטנציאציה

תאולוגים חשובים

טרטוליאנוס · אוריגנס · פוליקרפוס
אתנסיוס · בזיליוס הגדול · גרגוריוס מנזיאנזוס
הירונימוס · אמברוזיוס · אוגוסטינוס
יוחנן כריסוסטומוס · קירילוס האלכסנדרוני
ברנאר מקלרבו · תומאס אקווינס · אנסלם
לותר · צווינגלי · קלווין · וסלי

פרדסטינציה (תורת הגזירה הקדומה) היא מונח בתאולוגיה הנוצרית שפירושו חריצת גורלה של הנפש לגיהנום או לגן עדן, לפי החלטה מראש של האל ללא תלות במעשיו של האדם. הפרדסטינציה מהווה פרדיגמה מרכזית בתורתו של מרטין לותר, וזכתה לפרשנויות שונות בנצרות הקלוויניסטית והלותרנית. האמונה בפרדסטינציה מערערת למעשה את אחד היסודות המרכזיים בכנסייה הרומית-קתולית, משום שהיא שוללת ביסודה את האמונה שמעשיו של האדם בעולם הזה הם אשר יקבעו את חריצת דינו של האדם בידי האל ביום הדין.

מול הפרהדסטינציה ניצבת הבחירה החופשית.

יש סתירה בין האמונה בגזירה הקדומה לבין הצורך לחזור בתשובה או הצורך ברכישת שטר מחילה.

הסוציולוג מקס ובר ואחרים טענו כי הבניית יסוד רעיוני זה בתוך הפרוטסטנטיזם, כללה יסוד רעיוני משלים, על פיו ניתן לדעת מה מידת אהבתו של האל לאדם עוד בחייו על פי מצבו החומרי. על כן, ובר מייחס לפרדסטינציה את אחת המוטיבציות המרכזיות לעלייה והתבססות של הסדר הקפיטליסטי בקרב נוצרים פרוטסטנטים וקלוויניסטים במערב אירופה החל מהמאה ה-16 ואילך. צבירת הון ונכסים, שהם אחד מסימניה של התקופה המודרנית, נתפסו על ידי תושבי האזורים המפותחים כלכלית באירופה שקיבלו את הנצרות הקלוויניסטית והפרוטסטנטית כעדות לבחירתו של האל. דהיינו, הצלחתו של האדם מבחינה חומרית היא סימן ואות לכך כי הוא נמנה עם "הנבחרים" של האל. כך נוצרה מוטיבציה להצלחה חומרית מתמשכת וצבירת הון בקרב מאמינים נוצריים שהשתייכו לזרמים אלו[1].

ביהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הפרשנויות לפסוק "הַכּל צָפוּי, וְהָרְשׁוּת נְתוּנָה" (אבות ג:טו) אומרת שאלוהים יודע את כל העתיד לקרות ולמרות זאת הבחירה כיצד לפעול נמצאת בידי האדם.

מצדו השני של המתרס נמצא כתוב "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים"(ברכות ל"ג, ב'), אולם הרמב"ם שולל את עקרון הפרדסטינציה[2] ומסביר את המשפט בצורה אחרת.

לפי יוסף בן מתתיהו, האיסיים האמינו בפרהדסטינציה (הגזירה היא אדם הכול, ואין דבר שלא יקרה את בני-האדם לפי גורלם) הצדוקים כפרו לחלוטין בפרהדסטינציה והפרושים אמרו שהטוב בידי אלוהים והרע בידי אדם. חיזוק לדבריו בנוגע לאיסיים נמצא בסרך היחד במגילות ים המלח: "מגילת שתי הרוחות" בדפים 3-4 מלמדת על תפיסה בה החזיקו אנשי כת הקומראן (המזוהים עם האיסיים) לפיה גורלו של האדם ללכת ב"דרך האמת" או ב"דרך העול" נקבע מראש[3]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ובר, מקס, האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם, (מורן ברוך (מתרגם)). תל אביב: הוצאת "עם עובד", 1904-5\1984.
  2. ^ להרחבה ראו במאמרו של ד"ר שאול סולברג.
  3. ^ יעקב ליכט, מגילת הסרכים: ממגילות מדבר יהודה, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 88-105
ChristianitySymbol.PNG ערך זה הוא קצרמר בנושא נצרות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.