יהדות פולינזיה הצרפתית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יהדות פולינזיה הצרפתית היא התיישבות יהודית בקבוצת האיים שהתחילה במאה ה-19 לערך[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היהודי הראשון שהתיישב בפולינזיה הצרפתית היה אלכסנדר סלמון, סוחר אנגלי, שהגיע בערך בתחילת המאה ה-19. הוא התחתן עם הנסיכה אריוהאו, בת למשפחת המלוכה של טהיטי ובת לשבט הטווי. למרות שהחוק בטהיטי אז אסר על נישואים לזרים, המלכה פומארה הרביעית השעתה את החוק למשך שלושה ימים כדי לאפשר את הנישואים. בתם, המלכה מאראו, הייתה המלכה האחרונה של טהיטי.

אט אט הגיעו עוד מתיישבים יהודים מעטים, אך כשהגיעו מאוחר יותר כמרים קתולים, רוב האוכלוסייה היהודית במקום התבוללה והמירה את דתה לקתוליות.

רוב היהודים בפולינזיה הצרפתית הם בעלי מורשת ספרדית צפון אפריקאית. הקהילה היהודית המאורגנת הראשונה הוקמה על ידי פליטים יהודים-אלג'יריים בשנות ה-60.

כיום, מיוצגת הקהילה על ידי "האגודה לתרבות ישראלית וסימפאטה דה פולינזיה" (ACISPO), שהוקמה בשנת 1982. בית כנסת ומרכז קהילתי יהודי הוקמו בשנת 1993 בפפאטה בשם “אהבה ואהבה – אהבה וידידות”. במקום מקווה וסטודיו לרבנים מבקרים. בבית הכנסת ישנם כ־60 מקומות.

נכון לשנת 2013 מונה האוכלוסייה היהודית בסביבות 120–200 איש.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]