יהודה לנדא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יהודה ליב לנדא (רֶבּ לייביש; כ"ט באלול ה'תקפ"ג, 5 בספטמבר 1823 - כ"ב בשבט ה'תר"ס, 22 בינואר 1900) היה רב ופוסק הלכה באימפריה האוסטרית. רבה של סדיגורה ומחבר ספר ההלכה "יד יהודה".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בגרובוביץ' לרב יונה לנדא, אב-בית-הדין המקומי (נפטר בכ"א באב תרמ"ג). נישא לבתו של הגביר ישראל איסר ברוינשטיין, שפירנס את בני הזוג בשנות נישואיהם הראשונות. שנים ספורות לאחר נישואיו נשרפו נכסיו של חותנו ובהם גם הדירה שהקצה לבתו וחתנו, בשריפה זו נשרפה גם טיוטה מוקדמת של חיבורו ההלכתי. הוא איבד את משענתו הכלכלית ונאלץ לחפש משרה רבנית. בתחילה כיהן כרב בעיירה קאליס שברוסיה, ומאוחר יותר במוהילב שבפודוליה הרוסית. בתקופה זו כתב את חיבורו הגדול על הלכות איסור והיתר. עיקר פרסומו בא לו עם מינויו בין 1865 ל-1867 כרבה של העיר סדיגורה שבבוקובינה, על שמה כונה, גם לאחר פטירתו, "רֶבּ לֵייבִּיש דֶער סַאדיגעֶרעֶר רב" (ר' לייביש, הרב מסדיגורה).

אף שהיה "מתנגד" נבחר לתפקידו זה למרות השפעתו המוחלטת של הרבי הראשון מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן, על מינויי אישי הציבור היהודי בעיר. לפי האגדה, כאשר הוצע שמו של הרב לנדא כמועמד למשרת רבנות העיר בפני הרביומאן דהו מבאי ביתו העיר כי הוא "מתנגד", הרבי הגיב: "סדיגורה צריכה רב, ור' לייביש הוא רב טוב. כל שאר הדברים אינם נוגעים"[1]. הוא החזיק במשרתו זו קרוב ל-35 שנה, עד פטירתו בכ"ב בשבט ה'תר"ס, 22 בינואר 1900.

הוא היה נחשב אחד מגדולי פוסקי ההלכה בזמנו, אך לא נהג להשיב לשאלות הפונים אליו ולכן לא נדפסו שאלות ותשובות שלו. ספרו על שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הוא מספרי היסוד בתחום זה, וספר הליקוט המקיף "דרכי תשובה" של הרב צבי הירש שפירא, מצטט את כל פסקיו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תולדות רבינו, בראש ספרו "יד יהודה", הלכות תערובות סי' צח-קיא, מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספריו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מיידיש. לשונו במקור: סאדיגער דארף האבען א רב, אונד ר' לייביש איז א גיטער רב.