יהודה נדיבי
 | |
| יהודה נדיבי | |
| לידה |
29 ביוני 1899 הומל, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
23 בספטמבר 1981 (בגיל 82) תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
 ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות נחלת יצחק |
| תאריך עלייה | 1913 |
| מקום מגורים | תל אביב |
| מעסיק | עיריית תל אביב-יפו |
| תפקיד | מזכיר עיריית תל אביב |
| תקופת כהונה | 1924-1964 |
| פרסים והוקרה | יקיר העיר תל אביב-יפו (1977) |
| חתימה |
 |
  | |
יהודה נדיבי (פרנקל) (26 ביוני 1899 - 23 בספטמבר 1981) מאנשי העלייה השנייה. יד ימינו של מאיר דיזנגוף בטיפול במגורשי תל אביב בתקופת מלחמת העולם הראשונה. היה מזכיר עיריית תל אביב במשך 40 שנה ויקיר העיר תל אביב-יפו.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יהודה נדיבי נולד ב-1899 בהומל, רוסיה בשם יהודה פרנקל לשלמה פרנקל וחנה בת יונה בבובניק. בבית שררה רוח ציונית ואביו, שהיה פעיל בארגון צעירי ציון, שאף שהעברית תהייה השפה המדוברת בבית. ב-1903, במהלך פרעות קישינב גלשו המהומות להומל ואביו של נדיבי השתתף באופן פעיל בהגנה על יהודי העיר ונאלץ בסיומם לעזוב את העיר לאחר שהמשטרה החלה לרדוף אחרי המגינים. האב ברח ללונדון שם הפך למורה ובהמשך הזמין את משפחתו להצטרף אליו.
לאחר הגיעו ללונדון החל נדיבי ללמוד בבית ספר יסודי ובהמשך למד בבית ספר תיכון בעיר. אביו היה פעיל ציוני וב-1913 השתתף בקונגרס הציוני העולמי ה-11 שנערך בווינה, אוסטריה. לאחר הקונגרס נפגש עם משפחתו בטריאסטה ועלה ארצה.
בהגיעם ארצה התקבל נדיבי לגימנסיה הרצליה. במהלך מלחמת העולם הראשונה סירבה המשפחה להתעת'מן לכן ב-1917, במהלך גירוש תל אביב, נדדה המשפחה ליבנאל ונדיבי השלים ב-1918 את חוק לימודיו בבית ספר בחיפה. בתקופת המלחמה ניצל נדיבי את ידיעת האנגלית ושימש כמקשר בין הפיקוד הבריטי ובין מאיר דיזנגוף שעסק בטיפול במגורשים.
לאחר המלחמה החל לעבוד בשירות הממשל הבריטי ובארגונים יהודים כמו ועד הצירים כשבין השאר עסק בשיקום מושבות יהודה וכן בסיוע לעליית יהודים ארצה. ב-1922 ויתר על אזרחותו הבריטית בתמורה לאזרחות ארץ ישראלית כשבנוסף שינה שמו מפרנקל לנדיבי.
ביוני 1924 עזב את תפקידו בממשל הבריטי והחל לעבוד כממלא מקום מזכיר מועצת תל אביב כשב-1934, עם הגדרת תל אביב כעירייה, מונה למזכיר העיר. במסגרת תפקידו זה יצא בשליחות מועצת העיר לרחבי העולם ללמוד דרכים לניהול העיר ולשיפור הקשרים עם ערים בחו"ל. בין השאר נשלח, בתמיכתו של פנחס רוטנברג, ללונדון לשכנע את הבריטים להקים את שדה התעופה המתוכנן בקרבת תל אביב[1].
בתקופת מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא הבריטי ושירת כקצין קישור, בדרגת קפטן, בין המפקדה הבריטית למתנדבים לצבא הבריטי[2]. ב-1946 השתחרר וחזר לתפקידו בעיריית תל אביב[3][4].
בנוסף לתפקידו בעירייה היה חבר בהנהלת חברת אווירון.
ב-1936 יסד את "אגוד מזכירי הרשויות המקומיות העבריות" בארץ ושימש כיושב הראש הראשון של הארגון.
ב-1964 פרש מתפקידו כמזכיר עיריית תל אביב[5]. לאחר פרישתו מונה למנהל היכל התרבות אולם פרש לאחר 8 חודשים[6].
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בינואר 1922 נישא לרחל בת דוד לבני ממייסדי תל אביב. לזוג נולדו בן ובת (עוזי וכרמלה). נפטר ב-1981 והובא למנוחות בבית הקברות נחלת יצחק[7].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד תדהר (עורך), "יהודה נדיבי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ג (1949), עמ' 1371
- יהודה נדיבי, באתר "מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם ה-2"
- יהודה נדיבי, ב"אלבום משפחות זכרון יעקב"
- הפרופיל של יהודה נדיבי, באתר ג'ני
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אכן הוקם בסופו של דבר שדה תעופה לוד
- ^ י. נדיבי, מזכיר העיר תל-אביב, התגייס, הארץ, 24 ביולי 1942
- ^ קצרות מן הארץ, לחייל, 18 בדצמבר 1945
- ^ י. נדיבי שוב מזכיר עיריית תל אביב, הארץ, 10 בספטמבר 1945
- ^ יהודה נדיבי יוצא לפנסיה, הַבֹּקֶר, 15 בינואר 1964
- ^ י. נדיבי פורש מעבודתו כמנהל "היכל התרבות", מעריב, 26 במאי 1965
- ^ מת יהודה נדיבי שהיה מזכיר תל אביב, דבר, 23 בספטמבר 1091