יהונתן בריק
 | |
| לידה |
30 באוגוסט 1968  |
|---|---|
| פטירה |
31 באוקטובר 2020 (בגיל 52) |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מוקד פעילות |
ארצות הברית |
| כלי נגינה |
ויולה, כינור |
  | |
יהונתן בריק (באנגלית: Yehonatan Berick; 30 באוגוסט 1968 – 31 באוקטובר 2020) היה כנר, ויולן ומורה לכינור וויולה ישראלי שפעל בצפון אמריקה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בריק נולד בישראל והחל את לימודי המוזיקה בגיל שש. מוריו העיקריים לכינור היו אילונה פהר, הנרי מאייר ודורותי דיליי. בריק למד תאוריה של המוזיקה אצל סרג'יו נטרא והשתתף בכיתות אמן בהדרכת אייזק שטרן, הנריק שרינג, מקס רוסטאל וג'וזף גינגולד. בשנת 1993 זכה בפרס בתחרות הכינור הבינלאומית על שם וולטר ו. נאומבורג, ובשנת 1997 זכה ב"פרס אופוס" של קוויבק שבקנדה.
בריק הופיע כסולן בקונצרטים, ניגן ברסיטלים רבים והשתתף בהופעות מוזיקה קאמרית עם אמנים בעלי פרסום בינלאומי. כן השתתף בפסטיבלי מוזיקה מן המובילים בעולם, ביניהם פסטיבל מרלבורו ופסטיבל רוויניה, והופיע בסיורי קונצרטים במרכזי המוזיקה החשובים בעולם. הוא הקליט מוזיקה לחברות סאמיט, גספארו, אקומה, JMC והליקון.
בריק היה פרופסור לכינור בבית הספר למוזיקה, לתיאטרון ולמחול באוניברסיטת מישיגן באן ארבור ולימד גם באוניברסיטת מקגיל במונטריאול ובבית הספר איסטמן למוזיקה ברוצ'סטר שבניו יורק.
נפטר מסרטן ב-31 באוקטובר 2020.[1]