יהושע דור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ניסוחים מהללים ולא אנציקלופדיים.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
יהושע דור
אין תמונה חופשית
לידה 10 באוקטובר 1945 (בן 74)
תל־אביב–יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גינקולוגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהושע (שוקי) דור (נולד ב-10 באוקטובר 1945) הוא פרופסור מן המניין (אמריטוס) לגינקולוגיה בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר בתל אביב, חלוץ טיפולי ההפריה בישראל.

הקים את המעבדה הראשונה בישראל לביצוע הפריה חוץ-גופית בבית החולים שיבא, לשעבר מנהל יחידת הפריון וההפריה החוץ-גופית במרכז הרפואי ע"ש שיבא (19932013), מייסד ומנהל לשעבר של היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא, יילד את ילדת המבחנה הראשונה בישראל בשנת 1982, ממייסדי פורום ניירות העמדה בתחום הפריון, שימש כיו"ר האגודה הישראלית לחקר הפוריות (איל"ה), כיום משמש כיו"ר הוועדה האתית של האגודה. מפתח הטכניקה להשתלת קטעי שחלה בשחלותיהן של מטופלות אונקולגיות -שיטה שאומצה על ידי מרבית הרופאים ברחבי העולם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דור נולד בתל אביב לישעיהו ודרורה, ילידי פולין שהיגרו לארץ טרם פרוץ המלחמה. למד בתיכון עירוני ה'. התגייס לצה"ל בשנת 1963 ושירת בתפקיד חובש קרבי. סיים את השירות כרב-סרן (מי"ל) כמפקד פלוגה רפואית בחטיבת חי"ר לוחמת, כולל השתתפות במלחמת לבנון הראשונה. לאחר שירותו הסדיר בצה"ל נסע בשנת 1966 ללמוד רפואה באוניברסיטת ברן, שווייץ, וסיים את לימודיו בבית הספר לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל אביב בתואר דוקטור בשנת 1974. כבר במהלך ההתמחות עסק בחקר תחום הפוריות יחד עם פרופ' ברונו לוננפלד (ממציא תרופת הפרגונל / גונל F) במכון האנדוקריני בשיבא, ופרסם מחקרים רבים שפורסמו במיטב העיתונות המקצועית בחו"ל.

בשנת 1976 שמע על ניסיונות הפריה שמתבצעים באוניברסיטת קיימברידג', אנגליה. אלו עוררו בו עניין רב, ומשנולדה ילדת המבחנה הראשונה בשנת 1978, נסע לאנגליה ללמוד את השיטה. אותם ניסיונות ראשוניים נחשבו מהפכניים ופורצי דרך בתחום רביית האדם באותה תקופה, ודור היה שותף למחקרים שבוצעו בתהליכי הפריה חוץ-גופית וזרע אנוש. מחקרים אלו נועדו לבסס ובעיקר לבחון את בטיחות השיטה להפריה חוץ גופית, ולשלול אפשרויות של פגיעה בילודים שיוולדו בעקבות הטיפולים. משחזר לארץ ב-1980, לאחר קבלת האישור מהוועדה העליונה לענייני ניסויים בבני אדם במשרד הבריאות לבצע טיפולי הפריה חוץ-גופית, הקים את המעבדה הראשונה בישראל לביצוע הפריה חוץ-גופית בביה"ח שיבא בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת תל אביב, החל בטיפולי הפריה חוץ-גופית, והיה הראשון להשיג הריון בטיפולי הפריה שבעקבותם יילד את ילדת המבחנה הראשונה בישראל והחמישית בעולם, רומי נוימרק, בשנת 1982.

ב-1987 היה ממייסדי ומקימי היחידה להפריה חוץ-גופית בבית החולים אסותא.

פרופ' דור שימש כחבר ועד האגודה הישראלית לחקר הפוריות, וכיהן כיושב-ראש האגודה משנת 1999 ועד 2002.

בשנת 1998 זכה בתעודת הוקרה מהאגודה האמריקאית על תרומתו בהבנת המבנה הגנטי של תאי זרע במצב של אי-פריון בגברים.

בשנת 2000 ארגן כנס בינלאומי, בו השתתף והרצה מי שהמציא שיטת ההפריה החוץ-גופית, פרופ' בוב אדוארדס, שהוזמן אישית על ידי פרופ' דור. בשנת 2012 קיבל פרופ' אדוארדס את פרס נובל לרפואה על פיתוח השיטה.

במסגרת היותו יועץ לוועדת סל הבריאות, הכניס פרופ' דור את טיפולי ההפריה לסל, כדי לאפשר לזוגות שסובלים מליקויי פוריות ללדת את ילדיהם, וזאת כמעט ללא הגבלה במספר הטיפולים ועד ללידת שני ילדים.

גם מול המגזר הדתי-חרדי, פעיל עד היום בהסברה על-אודות מהות התהליך לרבנים ואישי ציבור, כדוגמת הרב ווזנר, הרב גרינרמן, והרב לאו שיבדל לחיים ארוכים, וזאת מאחר שבתחילת הדרך חלקם הגדול של הרבנים חשש מהתהליך ורצה להיות בטוח שאין בטיפולים ניגוד להלכה. קבלת התהליך על ידי הרבנים אפשרה לזוגות דתיים וחרדים לקבל היתר מפוסקי הלכה לעבור טיפולי הפריה חוץ-גופית ללא חשש.

ב-1993 מונה פרופ' דור למנהל יחידת הפריון וההפריה החוץ-גופית במרכז הרפואי ע"ש שיבא, וב-2013 פרש לגמלאות משרות המדינה לאחר למעלה מ-40 שנות פעילות בביה"ח. עם זאת, ממשיך לעבוד בהתנדבות בביה"ח, ממשיך לתרום מניסיונו לטובת המטופלות וקידום המחקר הרפואי, ומקבל זוגות רבים במרפאתו הפרטית בתל אביב ובבתי-החולים אסותא והרצליה מדיקל סנטר.

פרופ' דור קיבל מאוניברסיטת תל אביב את התואר פרופ' חבר ב-1992, ותואר פרופ' מן המניין ב-2002.

בשנת 2005 זכה פרופ' דור להישג ראשוני בעולם בנושא שימור פוריות, בלידת ילדה בריאה לאחר השתלת קטעי שחלה מוקפאים באישה, שחלתה בסרטן, שהטיפולים הכימותרפיים הרסו את שחלותיה. קטעי השחלה נלקחו במהלך הטיפולים אותם עברה, והוקפאו ל-3 שנים. לאחר החלמתה הופשרו קטעי השחלה והוחזרו לגופה, בניתוח חדשני וראשוני, באמצעות טכניקה שאותה פיתח. כעבור תשעה חודשים ממועד ההשתלה, השחלה המושתלת חזרה לפעילות והאישה הרתה וילדה בת בריאה. שיטתו הפכה לשיטה המועדפת ואומצה על ידי מרבית הרופאים ברחבי העולם.

בשנת 2008 מונה לראש הקתדרה לחקר הפוריות בבית-הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת תפקיד זה הדריך סטודנטים ורופאים במחקרים קליניים ובסיסיים, ותלמידי מחקר לתואר שני ודוקטורט במדעים.

פרופ' דור מרצה קבוע בכינוסים בינלאומיים בתחום הפריון, טיפולי פוריות והפריה חוץ-גופית וטיפולי שימור פוריות, ושמו ידוע ומוכר ברמה הבינלאומית בתחומו. רשימת פרסומיו המדעיים כוללת למעלה מ-200 פרסומים של עבודות מחקר שפורסמו במיטב כתבי-העת הרפואיים הבינלאומיים.

פרופ' דור פעיל בתחום החברתי, ומשמש כנשיא כבוד לאגודת רחשי לב, המאמצת את מחלקות הילדים החולים בסרטן, ותומכת בייזום פעילויות חברתיות על ידי צוותים של מתנדבים לסיוע בהחלמתם של הילדים ובתמיכה נפשית במשפחותיהם.

במקביל לפעילותו הקלינית בתחום רפואת הפריון וההפריה החוץ-גופית, הכשיר בבית החולים שיבא רופאים רבים מבתי חולים שונים בארץ לעסוק בנושא, כך שהידע הפך לנחלת רבים שעסקו בתחום, וביחד תרמו משמעותית להגברת הילודה במדינת ישראל. כיום, למעלה מ-4% מכלל הלידות בישראל הם תוצר של טיפולי הפריה חוץ-גופית.

בשנת 2016 מונה פרופסור דור על ידי האגודה הישראלית לפוריות (איל"ה) לשמש כיושב-ראש הוועדה האתית של האגודה. לתפקיד חשיבות רבה היות שהוועדה משמשת כשומר-הסף של האתיקה הרפואית בתחום טיפולי הפוריות, שחלקם מעוררים מחלקות חברתיות מורכבות.

פעילותו הציבורית של פרופ' דור מגוונת ומורכבת ממתן הרצאות רבות בארץ ובעולם, השתתפות בכינוסים בינלאומיים והצגת נתונים מחקריים חדשניים שאומצו על ידי רופאים רבים.

פרופ' דור הוא ממייסדי פורום ניירות-העמדה בתחום הפריון, ניירות שביססו את הדיסציפלינה הקלינית של טיפולי הפריון, וביניהם טיפולי ההפריה החוץ-גופית. ניירות העמדה אומצו על ידי ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות.

פעילותו הובילה את ישראל להיות בין המדינות הראשונות בעולם שהגיעו להישגים רבים בתחום, וכך זכתה המדינה להכרה בינלאומית והערכה מרובה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]