יהושע שטיינברג

יהושע שטיינברג
Осий (Иошуа) Штейнберг

לידה	1839 וילנה, האימפריה הרוסית
פטירה	21 במרץ 1908 (בגיל 69 בערך) כ"ב באדר ב' תרס"ח וילנה, האימפריה הרוסית
ענף מדעי	בלשנות, ספרות
מקום מגורים	האימפריה הרוסית
צאצאים	מקסימיליאן שטיינברג, Nadine Stchoupak
תרומות עיקריות
חקר לשון־המקרא

יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг;‏ 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה. מחבר המילון הרוסי-עברי הראשון.

קורות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו.

עסק, בין היתר בחקר הלשון העברית ובמיוחד בחקר לשון המקרא. חיבורו החשוב בתחום זה היה המילון המקראי: "משפט האורים".

בנוסף, חיבר מילון עברי-רוסי-גרמני גדול, וכן מילון כיס שזכה למהדורות רבות. למד באוניברסיטת וילנה בלשנות וספרות סלאבית. מאמריו ומחקריו על הספרות הסלאבית העתיקה ועל הפולקלור הרוסי נדפסו בירחונים הרוסים כמו רוסקויא בוגאטסטוו, ויאסטניק יאברופי ועוד. מילונו העברי-ארמי-רוסי זכה לפרס מטעם הסינוד הקדוש כפי שהוא מספר בהקדמתו למשפט האורים.

ספרו על דקדוק הלשון העברית, "מערכי לשון עבר" (1884), עשה רושם ניכר בקרב היהודים, בשל סגנונו הבהיר ודרכי הסברתו הפשוטים וההגיוניים. בספרו סתר שטיינברג בין היתר את הדעה המקובלת מימות יהודה חיוג' על השורש התלת־עיצורי; כמו כן, טען כי המבטא האשכנזי, ולא המבטא הספרדי, הוא הנכון.

שטיינברג שלח ידו בתרגום, והוציא לאור תרגומים לרוסית של חמשת חומשי התורה, ספר יהושע, ספר שופטים, ספר שמואל ספר ישעיהו. בנוסף, הוציא לאור ספר משלים ממקורות היהדות בשם "משלי יהושע".

בשנת 1863 נתמנה על ידי ממשלת האימפריה הרוסית לצנזור על כל הפרסומים היהודיים – משרה שבה החזיק עד קרוב למותו.

שטיינברג נפטר בווילנה בחודש מרץ 1908, כ"ב באדר ב' תרס"ח. הותיר אישה (בתו של המשורר אד"ם הכהן ואחות המשורר מיכ"ל) ושלושה בנים.

הערכת פועלו

לשיטה השטיינברגית בלשון היו מעריצים רבים, וספרי דקדוק רבים יצאו לאור בעקבותיו. כתב עליו אברהם בר גוטלובר: "אמנם ראה ראיתי את חתנו החכם הנכבד הר”ר יהושע שטיינברג נ“י איש אשר הראה כוחו וגבורתו בשפת עבר בספרו היקר ‘אור לישרים’ (ווילנה תרכ"ו), וידיעתו הגדולה והרחבה ביסודי הלשון ההיא הראה לדעת בספר ‘דקדוק’ שחיבר בלשון רוסיה, אשר לפניו לא היה כמוהו בלשון מדינתנו ואחריו כל מושך בשבט סופרים ימשוך והוא יהיה לעיניים לכל הבא אחריו לדבר דבר בעניין זה". וכתב יוסף קלוזנר: "אם היו בתוכנו אנשים "בעלי מלאכה אחת" בשנות המאה שעברה, היה האחד והמיוחד שביניהם יהושע שטיינברג. כל עניין שכתב עליו ידע עד תכליתו, כל דבר שעסק בו היה רק מן הדברים שהיה מומחה להם. ובספרותנו שהכל אוהבים לדבר בה דווקא על מה שאינם מבינים, קשה להעריך את על ערכה הגדול של מידה טובה זו, שהייתה מצויה בשטיינברג."

מכתביו

• אור לישרים: כולל משלי חכמה ומוסר ממיטב דברי חכמי הקדם וחכמי זמננו [משלי יהושע] / חברו בלשון כתבי הקדש עם הערות מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: דפוס פין וראזענקראנץ, תרכ"ו-1865.
• מערכי לשון עבר / ערוכה בשטה חדשה מאת יהושע שטיינבערג, וילנה: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ה.
• משפט האורים / מילון התנ"ך עברית וארמית עם תרגום לרוסית וגרמנית, תרנ"ה.

שלשת הספרים נדפסו בהמשך במספר רב של מהדורות.

• תרגום: מָעתק לשפת עבר מאת יהושׁע בן מנחם שטיינבערג, משגיח על האינסטיטוט למורי ישראל בווילנא, 'מַשַּׂא גֵּיא חִזָיוֹן - סֵפֶר חֲזוֹן הַסִבִּלּוֹת למשׁוררי היהודים ההֶלֶנים', ורשה: דפוס רבי יצחק גאלדמאן, 1887;
  • הספר, באתר OCLC (באנגלית), (הספר בקטלוג ULI)

ראו גם

• מידות טובות

לקריאה נוספת

• המשקיף (=יוסף קלוזנר), השקפה עברית- יהושע שטיינברג, השלח יח, תרס"ח, עמ' 384
• על שטיינברג, בתוך: יהושע שטיינברג, מלון התנ"ך עברית וארמית (משפט האורים), מהדורה ד, תל אביב: יזרעאל, תשכ"ד.
• אריה ליב גורדון, מערכי לשון עבר, ב-"כנסת ישראל" שנה שנייה, ורשה, תרמ"ח.
• מ. ב. שניידר, תורת הדקדוק של יהושע שטיינברג, בתוך התקופה, ספר ששי, ע' 422-443, ורשה תר"ף.
• ק. פ., אנציקלופדיה תנכי"ת, ב"הבוקר", 13 בינואר 1956.
• אברהם בר יוסף, מבוא לתולדות הלשון העברית, תשמ"ב/ 1981.

קישורים חיצוניים

• כתבי יהושע שטיינברג בפרויקט בן-יהודה
• בן-ציון אייזנשטט, הרב ר' יהושע שטיינבערג, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ד, עמודים 36–37, באתר היברובוקס
• רשימת הפרסומים של יהושע שטיינברג, בקטלוג הספרייה הלאומית
• "יהושע שטיינברג", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• יהושע שטיינברג, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
• הלוית יהושע שטיינברג, הזמן, 29 במרץ 1908
• חדשות בישראל: יהושע שטיינברג, השקפה, 13 באפריל 1908
• מ. ל., יהודה שטיינברג, הזמן, 26 באפריל 1908
• יהושע שטינברג (1839-1908), דף שער בספרייה הלאומית
• יהושע שטיינברג, בלקסיקון הספרות העברית החדשה