יואב לויטס הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יואב לויטס הלוי
אין תמונה חופשית
לידה 31 בדצמבר 1939
בית זרע, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 15 באוקטובר 2019 (בגיל 79) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת ז'נבה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית, ספרדית, אנגלית, צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 15 באוקטובר 2019 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יואב לויטס הלוי (31 בדצמבר 1939 - 15 באוקטובר 2019) היה סופר ומתרגם ישראלי[1].

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יואב לויטס הלוי נולד בקיבוץ בית זרע להוריו חנה ובנימין הלוי, ממייסדי הקיבוץ. אביו היה סופר ומשורר. לויטס הלוי למד ספרות עברית ואנגלית באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן נסע לשווייץ ללמוד תרגום. הוא סיים שלוש שנים בבית הספר לתרגום של אוניברסיטת ז'נבה, קיבל תואר מתרגם מקצועי, ובזכות מלגה שקיבל למד עוד חצי שנה במכון סרוואנטס בספרד. לאחר מכן חזר לקיבוצו, בית זרע, בו חי עד יום מותו. פרסם שישה ספרים פרי עטו. עסק בתרגום מאנגלית, ספרדית וצרפתית. תרגם לעברית בחייו כ-70 ספרים, רובם מהשפה האנגלית.

הובא למנוחות בקיבוצו בית זרע.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אחר צהרים בהיר. סיפורים. 1972. הוצאת אגודת הסופרים העברים בישראל.
  • פיטקרן. תשל"ז. הוצאת שוקן.
  • מכתבים מבית הכלא. 1980. הוצאת ספרית פועלים.
  • הסיפור של להבה. 1991. הוצאת הקיבוץ המאוחד.
  • כופר נפש. 1995. הוצאת ספרית מעריב.
  • החתול שלי מופיע בפעם השמינית: אוטוביוגרפיה חלקית. 2011. הוצאת ספרית פועלים.

מתרגומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על המין - מה תספר לילדיך? מאת אדי סוויסדורף. תשכ"ז. הוצאת ספרית פועלים.
  • הסיפור העצוב שלא ייאמן על ארנדירה התמה וסבתה האכזרית. מאת גבריאל גארסיה מארקס. 1980. הוצאת שוקן.
  • הג'ונגל. מאת אפטון סינקלר. 1987. זמורה ביתן.
  • מעשים של אמונה. מאת אריך סגל. 1992. ספרית מעריב.
  • הצדיקים בסתר: ספר חסידי אומות העולם. מאת אריק סילבר. 1992. הוצאת עידנים.
  • נוף מצויר בתה. מאת מילוראד פאביץ'. 1993. ספרית מעריב.
  • פרסים. מאת אריך סגל. 1995. ספרית מעריב.
  • המרדף אחר סזאן. מאת פיטר מייל. 1997. הוצאת א. ניר.
  • אקס ליבריס - וידויים של קוראת מצויה. מאת אן פדימן. 2006. בשיתוף רוני אמיר. הוצאת אחוזת בית.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כפרי, יהודית. מותחן רב קולי, עיתון 77, גל' 185, יוני 1995. (על "כופר נפש").
  • אבינור, גיטה. בצל הזכרונות, חיפה: מפעל סופרי חיפה, 1975. (על הסיפור "לא לה").

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]