יואל מוקיר

יואל מוקיר
	מוקיר במאי 2014
	מוקיר במאי 2014
לידה	26 ביולי 1946 (בן 79); ליידן, הולנד
מדינה	הולנד; ישראל; ארצות הברית
ענף מדעי	היסטוריה כלכלית
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים; אוניברסיטת ייל ;
מנחה לדוקטורט	John C.H. Fei, ויליאם נ. פארקר
תלמידי דוקטורט	אבנר גרייף, Laura Lynne Kiesling, רן אברמיצקי, Tuan-Hwee Sng, Nicolas L. Ziebarth, Christopher Zachary Vickers, Marianne H. Wanamaker, Gergely Baics, Lyndon C. Moore, Fabio Braggion, ג'ייסון לונג, Jose-Antonio Espin-Sanchez, Thomas Michael Geraghty, Mauricio Drelichman, Yannay Spitzer, Ludovico Zaraga, Anthony Sekita Wray, ג'יימס אירלנד סטוארט, Benjamin Remy Chabot, Kripa Freitas, Hilarie H. Lieb, Peter Benjamin Meyer, Carolyn Marie Moehling, Heyu Xiong, Ariell Elan Zimran, Luca Bittarello, Marlous van Waijenburg, Natalya Naumenko, Maristella Botticini
פרסים והוקרה	מלגת גוגנהיים (1980); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; Clarivate Citation Laureates (2021); עמית החברה האקונומטרית (2011); פרס בלצן (2015); פרס היינקן להיסטוריה (2006); פרס נובל לכלכלה (2025) ;

יואל מיכאל מוקיר (נולד ב-26 ביולי 1946 בליידן, הולנד) הוא היסטוריון כלכלי, יהודי אמריקאי-ישראלי. מלמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן באילינוי ועמית מחקר בבית הספר לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.

חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2025.

ביוגרפיה

מוקיר נולד בהולנד בשם יואל מיכאל מוֹק, בנם של גונדה (לבית יעקבס) וסלומון מוק,^[1] יהודים הולנדים ניצולי השואה. כשהיה בן שנה, נפטר אביו מסרטן והוא עלה עם אמו לישראל וגדל בחיפה.^[2] הוא בוגר תיכון "חוגים" בעיר.^[3]

בשנת 1968 סיים בהצטיינות תואר בהיסטוריה וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים. אחר כך, סיים תואר שני (1972) ודוקטורט (1974) באוניברסיטת ייל שבארצות הברית.

בשנת 1974 החל ללמד באוניברסיטת נורת'ווסטרן, בשנת 1978 מונה לפרופסור חבר ובשנת 1980 לפרופסור מן המניין. הוא שימש כעורך "The Oxford Encyclopedia of Economic History" בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.

ב-1996 נבחר כחבר האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים.^[4] בנוסף שימש כנשיא של האגודה להיסטוריה כלכלית (Economic History Association). ב-2025 הוענק לו פרס נובל לכלכלה.

הוא נשוי לפרופ' מרגלית מוקיר (לבית בירנבאום), ביוכימאית וביולוגית מולקולרית באוניברסיטת שיקגו. הם מתגוררים באוונסטון, אילינוי, והורים לשתי בנות.^[1]

מחקריו

המהפכה התעשייתית

בשנת 2002 טבע מוקיר את המושג הנאורות התעשייתית - שמציין את ההיבטים מתוך הנאורות שהובילו למהפכה התעשייתית. הנאורות הייתה תופעה נרחבת עם היבטים רבים, לא כל ההיבטים והאידואלוגיות של הנאורות קידמו בהכרח את המהפכה התעשייתית, והנאורות כללה היבטים רבים כמו כתיבה על זכויות אדם, על דת על מוסר ועוד. המושג נועד להתבונן בחלקים של הנאורות שקידמו את המהפכה התעשייתית, במקום לראות בה תופעה יחידה ומגובשת.^[5] מוקיר טוען כי אין זה מקרי שהן הנאורות והן המהפכה התעשייתית התפתחו באירופה ומצביע על הקשרים בין שתי המהפכות.

מוקיר טוען כי המהפכה התעשייתית הייתה תוצאה של תרבות ומוסדות.^[6] הוא טוען כי שורש המודרניות טמון ב"הופעתה של אמונה בתועלת של הקידמה", וכי "זו הייתה נקודת מפנה כאשר אינטלקטואלים החלו לתפוס ידע כמצטבר".^[7]

מוקיר טוען בנוסף כי פיצול פוליטי (נוכחותן של מספר רב של מדינות אירופיות) אפשר לרעיונות לשגשג, שכן יזמים, חדשנים, אידאולוגים ו"כופרים" יכלו לברוח בקלות למדינה שכנה במקרה שהמדינה האחת תנסה לדכא את רעיונותיהם ופעילותם, וכי דבר זה היה ידוע גם לשלטונות. זה היה אחד הדברים שהבדיל את אירופה מהאימפריות המאוחדות הגדולות והמתקדמות מבחינה טכנולוגית כמו סין והודו. לסין היו מכונת דפוס וגופנים ניידים, ולהודו היו רמות הישגים מדעיים וטכנולוגיים דומות לאלו של אירופה בשנת 1700, אך המהפכה התעשייתית התרחשה באירופה, לא בסין או בהודו. היבט אירופאי ייחודי נוסף היה רפובליקת המכתבים ששימה כ"שוק משולב לרעיונות" שבו האינטלקטואלים של אירופה השתמשו בלטינית כלינגואה פרנקה, היה להם בסיס אינטלקטואלי משותף במורשת הקלאסית של אירופה.^[8]

היבט אירופאי ייחודי נוסף היה הנכונות של האינטלקטואלים האירופאים מזמן הרנסנאס והלאה להטיל ספק בידע הקלאסי, ולנסות לאמת או לשלול אותו באמצעות תצפית או ניסוי. כדוגמה לכך מוקיר מזכיר את משנתו של אריסטו שקבע כי קיימים רק מספר כוכבים קבוע מזמן הבריאה, וקביעתו של טיכו ברהה שבעקבות תצפית בסופר-נובה הכריז כי אריסטו טעה. דבר זה היה שונה לעומת תרבויות אחרות לרבות סין, הודו, הערבים והיהודים של אותה תקופה, שסברו כי המלומדים מימי קדם צדקו בכל ואף הניחו כי הולך ופוחת הדור.

מוקיר מציג את הסבריו למהפכה התעשייתית בספרו A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy ("תרבות של צמיחה: מקורות הכלכלה המודרנית") שיצא לאור בשנת 2016.

התנגדות לטכנולוגיות חדשות

מוקיר תיאר שלוש סיבות מדוע חברות מתנגדות לטכנולוגיות חדשות:

בעלי תפקידים מכהנים החוששים מאיום על כוחם ועל הרווח הכלכלי שלהם.
דאגה מהשלכות חברתיות ופוליטיות רחבות יותר ("השפעות אדוות בלתי מכוונות").
שנאת סיכון ושנאת הפסד: לטכנולוגיות חדשות יש לעיתים קרובות "השלכות בלתי צפויות ובלתי ידועות".

"שלושת המניעים הללו מתמזגים לעיתים קרובות ויוצרים כוחות רבי עוצמה המשתמשים בכוח פוליטי ובשכנוע כדי לסכל חידושים. כתוצאה מכך, התקדמות טכנולוגית אינה עוקבת אחר מסלול ליניארי ומסודר. זהו, כפי שמנסים קונסטרוקטיביסטים חברתיים לומר לנו במשך עשרות שנים, תהליך פוליטי עמוק."^[9]

פרסים

בשנת 2025 זכה מוקיר במחצית פרס נובל לכלכלה, בזכות "שזיהה את התנאים המוקדמים לצמיחה מתמשכת באמצעות התקדמות טכנולוגית", כאשר מחצית הפרס השני ניתן לפיליפ אגיון ופיטר האוויט (כלכלן) "על כך שהסבירו צמיחה כלכלית המונעת על ידי חדשנות".^[10] הכלכלנים הסבירו מדוע הצמיחה הכלכלית ב-200 השנים האחרונות נמשכה במשך זמן רב.

ספריו

1976: Industrialization in the Low Countries, 1795–1850
1983: Why Ireland Starved: An Analytical and Quantitative Study of Irish Poverty, 1800–1851
1985: The Economics of the Industrial Revolution (ed.)
1990: Twenty Five Centuries of Technological Change: An Historical Survey
1990: The Lever of Riches: Technological Creativity and Economic Progress
- Review article: "The Great Conundrum", The Journal of Modern History Vol 62, No. 1, March 1990
1991: The Vital One: Essays in Honor of Jonathan Hughes (ed.)
1993: The British Industrial Revolution: an Economic Perspective (ed.)
2002: The Gifts of Athena: Historical Origins of the Knowledge Economy
2003: The Oxford University Press Encyclopedia of Economic History (editor in chief)
2009: The Invention of Enterprise: Entrepreneurship from Ancient Mesopotamia to Modern Times (co-editor)
2009: The Enlightened Economy: An Economic History of Britain 1700–1850
2010: The Birth of Modern Europe: Culture and Economy, 1400–1800: Essay in Honor of Jan de Vries (co-editor with Laura Cruz)
2016: A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy
2017: Economics in the Test of Time: Issues in Economic History (with Amira Ofer), in Hebrew, 2 volumes.

כלכלה במבחן הזמן: סוגיות בהיסטוריה כלכלית, בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה עם אמירה עופר (2018)

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יואל מוקיר בוויקישיתוף

יואל מוקיר, ברשת החברתית Goodreads
יואל מוקיר, באתר פרס נובל (באנגלית)
יואל מוקיר, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יואל מוקיר, באתר גוגל סקולר
יואל מוקיר, באתר SSRN
דף אישי באתר האוניברסיטה
בחירה טכנולוגית, מידע ושינוי בהתנהגות משקי הבית, 1850 - 1914, רבעון לכלכלה,
דייוויד ברוקס, The Genteel Nation, הניו יורק טיימס, 9 בספטמבר 2010
אורי פסובסקי, "החיים היום טובים, והעולם רק ילך וישתפר", באתר כלכליסט, 13 במרץ 2014
אורי פסובסקי, ‏אם הכל כל כך טוב, אז איך עלול להיות כל כך רע? קבלו 5 תובנות מהיסטוריון כלכלי, באתר גלובס, 10 באוגוסט 2019
ענת ג'ורג'י וגיא רולניק, פרופ' יואל מוקיר מזהיר: זו הסכנה האמיתית שעומדת בפני העולם, באתר TheMarker‏, 14 במאי 2021
שלמה טייטלבאום, "נשק גרעיני פלסטיני הוא בלתי נמנע", באתר כלכליסט, 4 בינואר 2020
צבי בר-נר, "מצא את הגביע הקדוש של הכלכלה": דרכו של יואל מוקיר ממשפחה חד־הורית בחיפה לפרס נובל, באתר TheMarker‏, 14 באוקטובר 2025
שלמה טייטלבאום, פרופ' מוקיר אחרי הזכייה בנובל: "אני עדיין ישראלי. הפרס אומר גם משהו על המדינה", באתר כלכליסט, 15 באוקטובר 2025
גיא רולניק, יואל מוקיר, זוכה פרס נובל שחקר במשך עשורים את ההיסטוריה של הכלכלה, מודאג מתמיד, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2025
יואל מוקיר, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

^ ¹ ² Joel Michael Mokyr, www.dutchjewry.org
^ Economists Debate: Has All the Important Stuff Already Been Invented?, וול סטריט ג'ורנל, 15 ביוני 2014
^ דורון סולומון, חתן פרס נובל רביעי מחיפה: פרופ' יואל מוקיר, באתר mynet‏ חיפה, 15 באוקטובר 2025
^ Joel Mokyr, American Academy of Arts and Sciences
^ יואל מוקיר, ראשית המשק המודרני: המהפכה התעשייתית והנאורות, הרצאת בוגן, אוניברסיטת תל אביב, 2024
^ Mokyr, Joel (1 ביוני 2005). "The Intellectual Origins of Modern Economic Growth". The Journal of Economic History. 65 (2): 285–351. doi:10.1017/S0022050705000112. ISSN 1471-6372. S2CID 54225284. {{cite journal}}: (עזרה)
^ Mokyr, Joel. "Progress Isn't Natural". The Atlantic. {{cite news}}: (עזרה)
^ Mokyr, Joel (2018). Mokyr, J.: A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy. Princeton University Press. ISBN 9780691180960. {{cite book}}: (עזרה)
^ "Innovation and Its Enemies: Why People Resist New Technologies". eh.net. {{cite web}}: (עזרה)
^ The Prize in Economic Sciences 2025, באתר פרס נובל לכלכלה

[:0-1] ¹ ² Joel Michael Mokyr, www.dutchjewry.org

[2] Economists Debate: Has All the Important Stuff Already Been Invented?, וול סטריט ג'ורנל, 15 ביוני 2014

[3] דורון סולומון, חתן פרס נובל רביעי מחיפה: פרופ' יואל מוקיר, באתר mynet‏ חיפה, 15 באוקטובר 2025

[4] Joel Mokyr, American Academy of Arts and Sciences

[מוקיר1-5] יואל מוקיר, ראשית המשק המודרני: המהפכה התעשייתית והנאורות, הרצאת בוגן, אוניברסיטת תל אביב, 2024

[6] Mokyr, Joel (1 ביוני 2005). "The Intellectual Origins of Modern Economic Growth". The Journal of Economic History. 65 (2): 285–351. doi:10.1017/S0022050705000112. ISSN 1471-6372. S2CID 54225284. {{cite journal}}: (עזרה)

[7] Mokyr, Joel. "Progress Isn't Natural". The Atlantic. {{cite news}}: (עזרה)

[8] Mokyr, Joel (2018). Mokyr, J.: A Culture of Growth: The Origins of the Modern Economy. Princeton University Press. ISBN 9780691180960. {{cite book}}: (עזרה)

[9] "Innovation and Its Enemies: Why People Resist New Technologies". eh.net. {{cite web}}: (עזרה)

[10] The Prize in Economic Sciences 2025, באתר פרס נובל לכלכלה

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]