יוזף הפנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוזף הפנר
Joseph Höffner
לידה 24 בדצמבר 1906
הורהאוזן, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 1987 (בגיל 80)
קלן, גרמניה המערבית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה קתדרלת קלן עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
דת הכנסייה הרומית-קתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
חשמן
28 באפריל 1969 – 14 בספטמבר 1987
(18 שנים)
בישופ מינסטר
1962–מכהן
(כ־61 שנים)
Michael Keller
Heinrich Tenhumberg
הארכיבישוף של קלן
1969–מכהן
(כ־54 שנים)
יוזף פרינגס
יואכים מייזנר
פרסים והוקרה
  • טבעת הכבוד של חברת גורס (1986)
  • הצלב הגדול דרגה ראשונה של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1982)
  • חסיד אומות העולם (25 באוגוסט 2003)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר הקבר הקדוש
  • הצלב הגדול של מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
בול שהונפק לרגל מאה שנה להולדתו של הפנר, עם הכיתוב "צדק ואהבה" בלטינית

יוזף קרדינל הפנרגרמנית: Joseph Kardinal Höffner;‏ 1906, הורהאוזן (אנ')‏ שבחבל ריינלנד-פפאלץ בגרמניה1987, קלן) היה קרדינל, הארכיבישוף של קלן, מתנגד המשטר הנאצי וחסיד אומות העולם מגרמניה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בדצמבר 1906 לפאול הפנר, איכר, ולאשתו הלנה לבית שוג, הבכור מבין שבעה אחים ואחיות במשפחתו. הוא היה תלמיד מחונן, ולאחר שסיים את לימודיו בבית הספר בטריר בשנת 1926, למד באוניברסיטה האפיפיורית הגרגוריאנית ברומא. בשנת 1929 קיבל תואר דוקטור - אחד מבין ארבעה תוארי "דוקטור" שקיבל במהלך חייו. בשנת 1932 קיבל את ההסמכה לתואר כומר ברומא, ובשנת 1934 סיים עבודה נוספת לתואר דוקטור, בנושא "צדק חברתי ואהבה חברתית" (Soziale Gerechtigkeit und soziale Liebe).

הפנר שב לגרמניה והתמנה לכומר בזארבריקן. בשנת 1937 המשיך את לימודי התאולוגיה באוניברסיטת פרייבורג, ובשנת 1938 סיים אותם עם תואר דוקטור נוסף. במבוא לדוקטורט שכתב הביע התנגדות לתורת הגזע של הנציונל-סוציאליזם.

בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 1939 ועד 1943 היה הפנר כומר קהילתי בקייל שבריינלנד-פפאלץ במערב גרמניה. בשנת 1942, במסגרת פינוי ילדים מהערים הגדולות בגרמניה עקב המלחמה (גר'), הגיעה להפנר קבוצת ילדים. בין הילדים הייתה ילדה יהודייה בת שמונה, אסתר מאיירוביץ, שזהותה הוסתרה במסווה של זהות נוצרית ושם נוצרי: כריסטה קוך. הפנר טיפל בה ולא הסגיר את זהותה האמיתית, גם לא לאחותו, שטיפלה בה אף היא.

באפריל 1943 הוצב הפנר בטריר. הוא לא יכול היה לקחת את מאיירוביץ איתו בלי לעורר חשד, ולכן שיכן אותה בביתם של איכרים בקייל. מאיירוביץ שרדה את השואה בלא שזהותה התגלתה. במקרה אחר ביקש הפנר מאחותו, הלנה הפנר-הסלר, לשכן בביתה שבהורהאוזן יהודייה מברלין, וכן את בעלה הנוצרי של אותה יהודייה. כך הצליחו בני הזוג להתחמק מהגסטפו בשנת 1943 למשך שישה חודשים. האישה שרדה בשואה.

אחרי המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוקטובר 1945 פנה הפנר לשלטונות הכיבוש האמריקאיים בטריר וביקש אישור להעברתה של אסתר מאיירוביץ לברלין, בליווי אדם מבוגר. כך התאפשר לאסתר להתאחד עם אמה, ששרדה אף היא בשואה.

משנת 1962 היה הפנר הבישוף של מינסטר. משנת 1969 היה הארכיבישוף של קלן. משנת 1976 היה יושב ראש ועידת הבישופים הגרמניים (אנ'). הוא התפטר ממשרת הארכיבישופות ב-14 בספטמבר 1987, חודש לפני מותו.

הכרה והנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפנר נקבר בקתדרלת קלן.

בשנת 2003 הכיר יד ושם ביוזף הפנר בתור חסיד אומות העולם. בשנת 2006, לרגל מאה שנה להולדתו של הפנר, הונפק בול גרמני לזכרו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוזף הפנר בוויקישיתוף