יויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסיכת המוות של יויה
Yuya בכתב חרטומים
iiwiAA1

יויה (לפעמים Iouiya, הידוע גם בשם יאא, יא, Yiya, Yayi, יו, Yuyu, יאיא, Yiay, Yia, ו-Yuy)[1] היה פקיד מצרי בחצר פרעה בתקופת השושלת השמונה-עשרה במצרים (שנת 1390 לפנה"ס). הוא היה נשוי לטויה, בת למשפחת אצולה מצרית, הקשורים למשפחת המלוכה, חלקם פקידים מלכותיים ובכירי דת מצריים. בתם של יוה וטויה, תיה, נהפכה לאשתו הראשית של אמנחותפ השלישי.[2] אם כך אכן היה הרי שיויה הוא סביו של אחנתון וסבא-רבא של תות ענח' אמון, יורשו.

הם גם עשויים להיות ההורים של איי[3] המסתורי שפעל בחצר המלך בתקופת שלטונו של פרעה אחנתון. אין ראיות חותכות לגבי הקרבה של יויה ואיי, אם כי ברור כי שניהם באו מהעיר אחמים.[4] יויה וטויה הולידו גם בן בשם אנן, אשר נשא את התארים: "היועץ של מצרים התחתונה" "נביאו השני של אמון", "כהן-סם הליופוליס" ו"האב האלוהי".

קברם של יויה וטויה היה, עד הגילוי של תות ענח' אמון, מהמרהיבים ביותר שהתגלו בעמק המלכים, למרות שיויה לא היה אפילו פרעה. למרות שאתר הקבורה שלהם נשדד בימי קדם, חפצים רבים לא נחשבו כשווים ביזה על ידי שודדי ונשארו במקום. שתי המומיות היו במידה רבה ללא פגע, והעידו על שימור יוצא דופן. הפנים שלהם בפרט היו יחסית מעוותים על ידי תהליך של חניטה, וסיפקו תובנה יוצאת דופן למראם של המנוחים בזמן חייהם.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יויה נולד במצרים העליונה בעיר אחמים, הוא כנראה היה עשיר בעל אחוזה וחבר באצילות המקומית. שורשיו נותרים לא ברורים. המחקר על המומיה שלו מציעים כי היה איש גבוה יותר מקומתו של המצרי הממוצע, ולדעת חוקר האנטומיה גרפטון אליוט סמית' המראה שלו (אף ארוך ושיער חלק) לא זהה ל"מצרי הטיפוסי" (המצרים הקדומים היו שייכים ל"טיפוס הנילוטי" אליו משתייכים גם עמי אתיופיה וסומליה).

בהתחשב בתכונות אלה, מספר אגיפטולוגים מאמינים שיויה היה ממוצא זר, למרות זאת אין סימוכין להשערות אלה ממקורות העת העתיקה.[5] שמו של יויה שנכתב במספר דרכים שונות ולא בצורה מצרית אחידה מציע גם הוא מוצא זר.

בהתחשב בידע הרב שהיה ליויה, שכונה "אדון הסוסים", על סוסים ייתכן כי היה ממוצא מיתני או חורי[6] שנודעו בידע שלהם על מרכבות. ייתכן כי יויה היה אחיה של המלכה המיתנית Mutemwiya, שהייתה אמו של פרעה אמנחותפ השלישי, מה שמציע כי הגיע מרקע מלכותי עוד טרם קיבל תפקיד בממשל המצרי.[7] עם זאת, השערה זו לא יכולה להיות מבוססת, מאחר ששום דבר לא ידוע על רקעה של Mutemwiya כמו האם היו לה אחים נוספים שהיגרו למצרים. בזמן שיויה חי במצרים העליונה, אזור זה היה בעיקר מאוכלס בילידים מצריים, אך יכול להיות שמוצאו הזר היה דרך מהגרים או עבדים לבנטינים שנטמעו/התבוללו בקהילה המקומית באחמים ועלו בה למעמד גבוה. המחקר מציע כי יויה מת בסביבות 1374 לפנה"ס באמצע שנות ה-50 שלו.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יויה שימש יועץ בכיר לאמנחותפ השלישי, והחזיק תארים כגון: "סגן המלך" ו "אדון הסוסים"; התואר "אבי האל" שנשא יויה כנראה התייחס באופן ספציפי להיותו חמו של אמנחותפ. בעיר מולדתו, אחמים, יויה היה נביא של מין, האל הראשי של האזור, וכן שימש בתור "המפקח על הבקר" לישות זו.[8]

קבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

פניו החנוטות של יויה

יויה ואשתו היו קבורים בקבר KV46 ב"עמק המלכים" בתבאי, שבו קברם הפרטי התגלה ב-1905[9] על ידי ג'יימס קוויבל (אנ'), מי שעבד מטעם תיאודור מ' דייוויס. למרות שהקבר נחדר בעבר על ידי שודדי קברים, אולי מעשה חדירה הופרע כי קוויבל מדווח שמצא את רוב הסחורות בקבר ואת שתי המומיות כמעט ללא פגע. המומחה סיריל אלדרד ציין:

"למרות שהקבר נפרץ בימי קדם, [הקבר הכיל] קבורה מפוארת עם רוב הריהוט שהונח שם במקור, לא היה ספק באשר לזהותו של זוג, שמצאו מנוחה בעטיפות בדי פשתן, בתוך ארונות הקבורה שלהם שהיו קני מנוחתם."[10]

הסחורה שנקברה עם יויה וטויה היוו כנראה את שיאי הטובין (רהיטים וכו')[11][12] מהרמה הגבוהה ביותר בימי הממלכה החדשה שהיו מוכרים לפני גילוי קברו של נינם, תות ענח' אמון, 17 שנים מאוחר יותר.

הצעת הזיהוי עם יוסף המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתונאי אחמד אוסמן בספרו "זר בעמק המלכים", הציע זיהוי בין יוסף המקראי שהביא את שבטי ישראל למצרים בזמן הרעב לבין יויה.[13] תאוריה זו לא התקבלה בזרם המרכזי של האגיפטולוגיה, כמו גם סותרת את התיעוד לגבי העלאת שלדו של יוסף וקבורתו בשכם ביהושע (כ"ד, ל"ב). דונלד ב' רדפורד, כתב ביקורת חריפה על הצעת זר בעמק המלכים למגזין האמריקאי Biblical Archaeology Review.[14] באופן דומה, דבורה סוויני הביעה ספק להצעת הזיהוי הזו. סוויני קובעת כי התואר "אביו של האל אדון שתי הארצות" הוא הרחבה של התואר "אבי האל", אשר נשאו אישים נוספים ולא רק יויה בהיסטוריה של מצרים העתיקה. התנ"ך קובע בבירור כי גופתו החנוטה של יוסף הוצאה מהקבר והועברה לכנען על ידי שבטי ישראל בעת יציאת מצרים, ואילו גופתו של יויה נשארה ללא הפרעה בעמק המלכים במצרים, היכן שהמומיה שלו התגלתה בשנת 1906.[15]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יויה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ (Osman p. 113)
  2. ^ Rice, Michael (1999). Who's Who in Ancient Egypt. Routledge. p. 207.
  3. ^ Rice, p.222
  4. ^ David, Anthony & Rosalie, A Biographical Dictionary of Ancient Egypt, London: Seaby, 1992. p.167
  5. ^ David O'Connor & Eric Cline, Amenhotep: Perspectives on his Reign, University of Michigan, 1998, p.5
  6. ^ [www.touregypt.net/who/yuia.htm "יויה" באתר התיירות המצרי]
  7. ^ Anthony David & Rosalie David, A Biographical Dictionary of Ancient Egypt, London: Seaby, 1992, p.167 ISBN 1-85264-032-4
  8. ^ David & David, p.167
  9. ^ Cyril Aldred: Akhenaten, King of Egypt Thames and Hudson, 1989. p.96 ISBN 0-500-27621-8
  10. ^ Aldred, p.96
  11. ^ [1]
  12. ^ [2]
  13. ^ Osman, Ahmed Stranger in the Valley of the Kings, San Francisco: Harper & Row, (1987) ISBN 0-06-250674-9
  14. ^ Redford, Donald B. Review of Stranger in the Valley of the Kings by Ahmed Osman.
  15. ^ Deborah Sweeney, Review: Osman, "Stranger in the Valley of the Kings", The Jewish Quarterly Review, New Series, Vol. 82, No. 3/4 (Jan.