יונתן אבישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יונתן אבישי
לידה 29 במרץ 1977 (בן 47)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה בי בופ, ג'אז עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
www.yonathanavishai.net
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יונתן אבישי (נולד ב־29 במרץ 1977) הוא מוזיקאי ג'אז, מלחין ופסנתרן ישראלי. בעל קריירה בינלאומית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבישי נולד בתל אביב וגדל בישראל וביפן. הוא החל לקחת שיעורי פסנתר בגיל צעיר ועד מהרה גילה את סגנון מוזיקת הג'אז. כבר בגיל 14 הקים הרכבים מוזיקליים משלו והופיע במועדונים ובפסטיבלים. הוא ליווה לעיתים קרובות מוזיקאים אמריקאים שהגיעו להופיע בישראל, כמו Walter Blanding Jr, Marcus Printup ו-Allan Harris, והפך לחלק מההרכב של הסקסופוניסט ארני לורנס (שהתגורר בירושלים בעשור האחרון לחייו)(אנ').

אבישי היה חבר ב"גדה השמאלית", קואופרטיב של מוזיקאים שהוקם לקידום מוזיקה מקורית בתל אביב. דבר זה הוביל לעיסוקו בהיבטים החברתיים והמקומיים של התפתחות תרבותית. הוא לקח גם חלק בארגון אירועים מוזיקליים במוסדות עירוניים שונים, וכתוצאה מפעילויות אלו, הגיע למרכז חברתי-תרבותי ליד שטרסבורג בשנת 2001.

בשנת 2002 עבר אבישי להתגורר בדורדון, מחוז בדרום צרפת, שם השתלב בסצנת המוזיקה המקומית. פגישה מקרית באותו שנה בברצלונה עם אבישי כהן, חבר ילדות, הובילה להקמת ההרכב Third World Love יחד עם עומר אביטל (קונטרבס) ודניאל פרידמן (תופים). הרביעייה, שהייתה פעילה כעשור, הקליטה חמישה אלבומים והופיעה ברחבי העולם.[1][2] הוא גם למד תרפיה במוזיקה בבורדו, ולאחר מכן, הנחה סדנאות במוסדות לבתי ספר מיוחדים, בתי ספר יסודיים ובתי ספר למוזיקה. בשנת 2006 הקליט אבישי אלבום בשם Soledad יחד עם נגן כלי ההקשה Bachir Mouhali, שיצא בחברת התקליטים "Fresh Sound Records".[3]

משנת 2008 החל אבישי ללמוד ולחקור את הקשר שבין עולמות המוזיקה לתיאטרון בשיתוף עם הבמאית שרון מוהר (בתו של עלי מוהר, המתגוררת בצרפת).[4] עבודתם המשותפת הראשונה הייתה בישראל, כשהעלו לבמה עיבוד לאלבום "הרחק הרחק בארץ כוש... פנטזיה מוזיקלית" (אותה כתבו יחד האב אהוד אבישי ובנו יונתן).[5] בצרפת, במסגרת עבודתם המשותפת, הקימו קבוצת אמנים, Compannie L'air du jeu, ובשנת 2010 העלו את הצגת הילדים Il était une fois un gribouille (תרגום לצרפתית של "הרחק הרחק בארץ כוש.."). באותה שנה הקליט אבישי יחד עם המתופף Bertrand Noël את האלבום Lost Boys, שיצא בחברת התקליטים "Cristal Records".[6]

בשנת 2012 עבר אבישי להתגורר במחוז יון. בנוסף, הצטרף לחמישייה של הבסיסט עומר אביטל, איתה הוציא שני אלבומים (New Song ו-Abutbul Music). זמן קצר לאחר מכן הקים הרכב בהובלתו, Modern Times, עם נגן הקונטרבס יוני זלניק והמתופף דונלד קונטומנו (בנה של הזמרת אליזבת קונטומנו(אנ')). ב-2015 יצא אלבום הבכורה שלהם בשם Trio.[7] ב-2016, שנה לאחר מכן, יצא אלבומם השני של הטריו, The Parade, אליהם הצטרפו המוזיקאים César Poirier (סקסופון, קלרינט) ו-Inor Sotolongo (תופים).[8][9] שני האלבומים יצאו בלייבל התקליטים הצרפתי "Jazz&People" וזכו לשבחי המבקרים בצרפת. הוא עבד גם עם Christophe Panzani, Sandro Zerafa, Joel Hierrezuelo ו-Michael Olivera.

הוא זכה להצלחה ולהכרה בינלאומית כפסנתרן, חבר ברביעייה של החצוצרן אבישי כהן, איתה יצא גם לסיבוב הופעות, והוציא, כמוביל הרכב וכחבר בהרכב של אבישי כהן, חמישה אלבומים בחברת ECM. בשנת 2019 יצא בפעם הראשונה, אחרי חברות משותפת של שנים רבות, אלבום דואט שלו עם אבישי כהן, Playing the Room, שהוקלט ב-Auditorio Stelio Molo RSI, בלוגאנו.[10][11] גם אלבומם השלישי של הרכב הטריו שלו, Joys and Solitudes, יצא ב-ECM באותה השנה, וזכה לביקורות טובות גם בגרמניה. עליו נכתב שהוא מסתמך על "איכויות פיוטיות עם רגעי הפתעה רודפים. למעשה, השלישייה לא מנגנת ג'אז, אלא מוזיקה קאמרית ברמה הגבוהה ביותר".

במהלך שנת 2020, בתקופת סגרי הקורונה, החל אבישי לעבוד יחד שרון מוהר על מופע יחיד בשם "פסנתרן - פורטרט תיאטרלי מוזיקלי" (Pianiste – A musical and theatrical portrait), במהלכו אבישי גם מדבר אל הקהל, שר ואפילו רוקד. המופע החדש, שנכתב במקור בצרפתית, הועלה בהצלחה על הבמות בצרפת, ולאחר מכן נוצרו לו גרסאות גם בשפות נוספות באנגלית ובעברית. את מופע הבכורה של המופע בשפה העברית ערך אבישי באולם צוותא שבתל אביב.[12][13]

ביוני 2023, הוציא אבישי את אלבום הסולו הראשון שלו, "Retrouvailles".

פעילות מוזיקלית נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 הוצג הסרט עבודה, במסגרת פסטיבל טרוולינג בעיר רן שבצרפת, בליווי חי בנגינה של אבישי. שנה מאוחר יותר, ב-2010, הוצג הסרט במתכונת דומה גם בסינמטק תל אביב ובסינמטק ירושלים.[14]

דיסקוגרפיה (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סולו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Retrouvailles‏ (Paradis- Improvisé, 2023)

עם ההרכב Modern Times[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Trio‏ (Jazz&People, 2015)
  • The Parade‏ (Jazz&People, 2016)
  • Joys And Solitudes‏ (ECM, 2019)

עם רביעיית אבישי כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Into the Silence‏ (ECM, 2016)[15]
  • Cross My Palm with Silver‏ (ECM, 2017)
  • Naked Truth‏ (ECM, 2022)

עם אבישי כהן[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Playing the Room - אלבום דואט‏ (ECM, 2019)

עם Third World Love[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Third World Love Songs‏ (Fresh Sound, 2002)
  • Avanim‏ (Self, 2004)
  • Sketch of Tel Aviv‏ (Self+Small's, 2006)
  • New Blues‏ (Anzic, 2008)
  • Songs and Portraits‏ (Anzic, 2012)

עם עומר אביטל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • New Song‏ (2013)
  • Abutbul Music‏ (2016 ,Jazz Village)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יואב קוטנר, ‏אנחנו העולם (השלישי), באתר גלובס, 5 באוגוסט 2004
  2. ^ בעז פוליטי, ‏Third world love - אהבה ממבט ראשון, באתר מסע אחר
  3. ^ דף האלבום Soledad, באתר חברת התקליטים Fresh Sound Records
  4. ^ דינה חלוץ, שרון, בתו של הפזמונאי עלי מוהר: "מבחינתי העולם נעצר כשהוא מת", באתר Xnet‏, 2 בפברואר 2020
  5. ^ יוסי מר חיים, הרחק הרחק בארץ כוש, באתר הבמה, 20 ביולי 2008
  6. ^ דף האלבום Lost Boys, באתר חברת התקליטים Cristal Records
  7. ^ דף האלבום Trio, באתר bandcamp
  8. ^ דף האלבום The Parade, באתר bandcamp
  9. ^ דף האלבום The Parade, באתר חברת התקליטים Jazz&People
  10. ^ יותם זיו, ‏אחרי שכבשו את פסגת הג'אז העולמית: אבישי כהן ויונתן אבישי חוזרים להופיע בישראל, באתר מעריב אונליין, 3 בדצמבר 2020
  11. ^ דף האלבום Playing the Room, באתר חברת התקליטים ECM
  12. ^ יותם זיו, "אני לא רגיל לעלות לבמה עם פיק ברכיים. זו תחושה מעניינת", באתר הארץ, 28 בדצמבר 2022
  13. ^ דף המופע פסנתרן, באתר צוותא
  14. ^ בן שלו, יונתן אבישי: "צליל ותמונה ביחד זה חומר נפץ", באתר הארץ, 13 בינואר 2010
  15. ^ ביקורת: אתר למנויים בלבד בן שלו, החצוצרן אבישי כהן כובש עוד פסגה, באתר הארץ, 17 בפברואר 2016