לדלג לתוכן

יוסף הכהן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יוסף הכהן הרופא)
יוסף הכהן
Joseph ha-Kohen
לידה 20 בדצמבר 1496
מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור אביניון, מדינת האפיפיור עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1577 לערך (בגיל 80 בערך)
הרפובליקה של ג'נובה ג'נובה, הרפובליקה של ג'נובה
תפקידים היסטוריון, פילולוג, רופא, רב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יוסף בן יהושע הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ולמלכי בית אוטומאן התוגר, מהדורת אמשטרדם תצ״ג (1773)

יוסף בן יהושע בן מאיר הכהן (1496~1577/8) היה רופא, מלומד והיסטוריון יהודי.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכהן נולד בשנת 1496 באביניון שבצרפת להורים ממגורשי ספרד. בהיותו בן חמש היגר עם משפחתו לג'נובה שבאיטליה בשל גירוש יהודי פרובאנס[1] בשנת 1516 נאלצה משפחתו לעבור לנובי (אנ')[2], וכשנתיים לאחר מכן נשא שם לאשה את פאלומה, בתו של רבה של בולוניה, אברהם בן משה הכהן. בשנת 1538 חזר הכהן עם משפחתו לג'נובה שם שימש כרופא, בדומה לאביו. לזוג נולדו שלושה בנים ושתי בנות, אך שניים מבניו נפטרו תוך פרק זמן קצר בנסיבות טרגיות ולאחר מספר שנים נפטר הבן הנוסף.

כאשר נאלצו הרופאים היהודים לעזוב את ג'נובה בשנת 1550, התיישב הכהן עם משפחתו בוולטאגיו שם המשיך לשמש כרופא. כאשר גורשו היהודים מנפת ג'נובה עברה המשפחה לקוסטלאטו (מונטפראט (אנ')), אך בשנת 1971 חזר הכהן לג'נובה וישב בה עד מותו, ככל הנראה במהלך 1577/8.[3] הכהן היה מעורב בשחרור יהודים שבויים בעקבות המלחמות ברחבי הים התיכון (באזור טורקיה, יוון, איטליה ותוניס) במהלך שנות השלושים והארבעים של המאה השש-עשרה.

יוסף הכהן רכש השכלה רחבה הן בלימודים מסורתיים יהודיים הן בתחומים רוח ומדע שונים. במהלך חייו כתב מספר חיבורים עבריים בנושאים שונים, כמו גם אגרות ושירים שנשתמרו ברובם בכתבי יד.

יוסף הכהן התעניין בתחומים רבים, ביניהם רפואה, היסטוריה ופוליטיקה, מדע, לשון וספרות.

אחד מחיבוריו המוכרים בתחום ההיסטורי-פוליטי הוא: "דברי הימים למלכי צרפת ולמלכי בית אוטומאן התוגר", אשר הושלם בשנת 1553 ונדפס בהמשך אותה שנה בסביונטה.[4] בהקדמה לספרו כתב כי ניתן למצוא בו: "רוב התלאות אשר מצאונו בארצות הגוים מיום גְלוֹת יהודה מעל אדמתו עד היום הזה", "את מלחמות מלכי הגוים אשר נלחמו בארץ יהודה וירושלם" "ואת גירושי צרפת וספרד", אך למעשה אין זה חיבור המתאר רק אירועים בהיסטוריה היהודית, אלא אירועים רבים אחרים מההיסטוריה של זמנו, הן מרחבי אירופה הן מהאימפריה העות'מאנית. האירועים בספר כתובים לפי סדר כרונולוגי, וכתובים בעברית עשירה בעלת סגנון מקראי.[5]

חיבור היסטורי נוסף פרי עטו הוא ספר עמק הבכא, המתאר את קורות עם ישראל מחורבן בית המקדש השני, ומתמקד בתלאות ובצרות שחוו היהודים במהלך ההיסטוריה. הכהן השלים חיבור זה בשנת 1557, אך הוא הועתק בכתבי יד, ונדפס לראשונה בווינה בשנת 1852. הספר נעשה מוכר בעולם היהודי במהלך העת החדשה, והיו קהילות באיטליה שאף נהגו לקרוא בו בתשעה באב.[6]

למעשה, מלבד שני חיבורים אלו, כתביו של הכהן נותרו בכתבי יד ולא נדפסו (מלבד אלו שהתפרסמו במהדורות אקדמיות במחצית השנייה של המאה העשרים). חיבורים אלו התבססו על ידע נרחב בתחומי העניין השונים של הכהן, ואף על ספרים שקרא בעברית, ספרדית, איטלקית, לטינית וייתכן שאף בלשונות נוספות.

כתביו הנוספים של הכהן הם:

  • מקיץ נרדמים, אשר נכתב סביב שנת 1546 – זהו חיבור רפואי, שעיקרו רשימת מרשמים של תרופות לבעיות שונות.[7] חלקו הראשון מבוסס על חיבורו של הרופא היהודי-ספרדי מאיר אלגואדיש,[8] אך הכהן הוסיף רשימות בלטינית להכנת התרופות ומרשמים רבים נוספים, כדוגמת תרופות לעגבת (שכונה בחיבורו: ״החולי הצרפתי״).
  • מציב גבולות עמים, שהושלם בשנת 1555 – זהו תרגום ועיבוד לספר הגאוגרפיה של יוהנס בואמוס על העולם, שכלל את שלוש היבשות: אפריקה, אסיה ואירופה.[9][10]
  • ספר האינדיאה החדשה וספר פירנאנדו קורטיש – תרגום ועיבוד לשני החלקים של ספרו של הספרדי פרנסיסקו לופס דה גומארה המתאר בהרחבה את הכיבוש הספרדי של אמריקה. החיבור הושלם בשנת 1557.[10]
  • ביאור מלות לא נודעו אצלינו – גלוסאר קצר למלים ומונחים, שמקורן בלשונות ילידיות של מקסיקו.[11]
  • פלס השמות, שנשלם ככל הנראה בשנת 1561 – גלוסאר אלפא-ביתי לשמות ומושגים עבריים מן המקרא.[1]
  • אגרת לימוד, חיבור אשר נשלם בשנת 1567 וכולל רשימת נוסחאות שונות של דברי ברכה ופנייה, המיועדים לכותבי אגרות.[1]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Isidore Loeb, Josef Hacohen et les chroniquers Juifs, Revue des Études Juives 16, 1888: 28-56
  2. ^ כלשונו ב"דברי הימים", א, פיסקא תקכו (להלן "קישורים חיצוניים"): בשנה ההיא בראש חודש אלול בשנת שמנה ושבעים ומאתים וחמשת אלפים, לקחתי את פאלומה בת הרב ר' אברהם הכהן ז"ל לאשה, בהיותם בבולוניא, ונשוב אל נובי, אשר בגבולי גינובה, כי שם בית אבי זכרו לברכה, בעת ההיא".
  3. ^ Eduard Neumann, Richard Gottheil, JOSEPH BEN JOSHUA BEN MEÏR HA-KOHEN, The Jewish Encyclopedia
  4. ^ יוסף בן יהושע הכהן, דברי הימים למלכי צרפת ואוטומאן התוגר, סביונטה שי״ד (1554), באתר היברובוקס
  5. ^ הכהן יוסף, ספר דברי הימים למלכי צרפת ומלכי בית אוטומאן - שלושה כרכים, ערך, ההדיר ופירש: ראובן בונפיל, באתר הוצאת ספרים ע״ש י״ל מאגנס. האוניברסיטה העברית, ירושלים, ‏2022
  6. ^ יוסף הכהן, ספר עמק הבכא. ערך, ההדיר ופירש ראובן בונפיל, באתר הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית, ירושלים., ‏2020
  7. ^ דוד מרגלית, יוסף בן יהושע הכהן וכתב היד: ״ספר מקיץ נרדמים״, קורות: רבעון לתולדות הרפואה ומדעי הטבע, כרך ו׳, תשל״ב, עמ' 533 - 560
  8. ^ Naama Cohen-Hanegbi, , Records of Trusted Medicines: Don Meir Alguades’s Tested Medicines (Segulot Muvḥanyot) in Context, Early Science and Medicine 22, 2024:170-192
  9. ^ רפאל ש' וינברג, "יוסף בן יהושע הכהן וספרו מציב גבולות עמים," סיני עב (תשל"ג), עמ' שלג-שסד
  10. ^ 1 2 Limor Mintz-Manor, Between Neighbors and Strangers: Representations of the Indigenous People of America and Construction of Jewish Identity in Early Modern Western Europe, Jewish History 36, 2022:265-295
  11. ^ לימור מינץ-מנור, ״מסעות יוסף באמריקה: ידע, אספנות וחידוש בעידן התגליות״, בתוך: אבריאל בר לבב, דב סטוצ׳ינסקי ומיכאל הד (עורכים), בדרך אל המודרנה - שי ליוסף קפלן, מרכז זלמן שז״ר, תשע״ט, עמ׳ 93 - 124.