יוסף ליבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אין תמונה חופשית

יוסף ליבר (19011975[1][2]) היה השדכן המודרני המפורסם הראשון בארץ ישראל ובמדינת ישראל (פעל מסוף שנות ה-20 עד סוף שנות ה-60 של המאה ה-20).[3]

ליבר, היה "שדכן מודרני", הוא יצר שילוב בין שיטת השדכן המסורתי, לבין מודעות השידוכים בעיתונות שהיו מקובלות באירופה. ליבר נפגש עם אנשים, ריכז שמות ונתונים רבים. ליבר יצר מאגר מגוון ורחב למדי ובחשאיות גמורה, בהתאם לשאיפותיהם וצורכיהם של המועמדים לשידוך.[4]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליבר נולד בפולין בתחילת המאה ה-20, עבד כספן על אניות ברחבי העולם במשך כעשור. בשנת 1929 בזמן שאונייתו עגנה בחופי ארץ ישראל עלה לארץ.

ליבר התגייס למשטרת היישובים העבריים בגליל, עבד כפועל בניין וכמלצר בתל אביב, וכשוטר במשטרת המנדט הבריטי.

התחתן והתגרש, ובשנת 1935 ליבר נישא בשנית לברוניה לבית פיראנקה (בעלת מסעדה). לזוג נולד בן ראובן.

בקום המדינה התגייס לצה"ל.

השדכן ליבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

[5][6]

ליבר לא היה השדכן הראשון ביישוב העברי שפרסם מודעות בעיתונים, אך הוא פרסם את מודעות השידוכים שלו, מודעות מלאות קריאות של נשים וגברים המחפשים אהבה, בדבקות.

ליבר נכנס לעסקי השדכנות בשנת 1929. אפשר היה לכתוב אליו אל משרדו בתל אביב (ולצרף בולים בסך 10 מא"י בשביל תשובה), לבוא למשרדו ואפילו למעונו הפרטי. מרגע שהיה אפשר, ליבר היה זמין ללקוחותיו דרך הטלפון.

"כל העניינים מתנהלים בסודיות גמורה ובאחריותי" הצהיר ליבר בפרסומי

בשנת 1938 פרסם ליבר את ספרון מודעות השידוכים בתל אביב. בחיבור "שיחה קצרה אודות הנשואין" שפרסם ב"השדכן המודרני – מדריך מודרני לנישואין בארץ" כתב:

"לעולם אל תשתדך למען כסף. כי הכסף מעוור את עיניך, ותמיד תחשוב: "בגלל כסף נמכרתי. וכשהכסף יאזל, תהרהר תמיד בנשים אחרות שנקרו בדרך חייך ותקלל את עצמך: מדוע נישאתי דווקא לזו? הן האחרת יפה ונעימה הרבה יותר! הבן נא כי עושר אינו אושר!"

ליבר התעקש לגשר בין המסורת לבין העידן המודרני. הוא נפגש עם לקוחותיו באופן אישי (לעיתים יחד עם אשתו ברוניה ולעיתים לבד), התעניין בדרישותיהם, הקשיב למאוויהם והתאמץ לרדת אל מעמקי נפשם וגם, אל עומק כיסיהם.

את ה"אני מאמין שלו" על חיי הנישואין והאהבה הוא חיבר בצורת שיר ופרסם בכל החוברות שלו:

"ואם אתם הקוראים, אם לא מצאתם עדיין את הנפש התאומה שלכם, אולי תמצאו אותה ברשימה של ליבר רשימה גדולה ומקפת של בחורים ובחורות מכל הסוגים העדות והמעמדות. עשירים, עניים, בעלי השכלה אקדמית והשכלת בית ספר עממי, בעלות מקצוע, בעלות בית ופועלות. תימצא, בלי ספק, הנפש המתאימה לכם, ואם לא – אל תיוואשו. במשרדי עוד נמצאות רשימות המכילות אלפי שמות."

פעילותו כשדכן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1929 ייסד ליבר את משרד "השידוכים" ברחוב ברנר 3 בתל אביב.

ברבות השנים, לאחר שנישא לברוניה העסק פעל מביתם ברחוב מכבי 3 בתל אביב והיה קרוי: "המקשר בחיים"[7]

ליבר פתח "משרד מודרני עם כרטיסיות מסודרות ובהן תצלומי המועמדים והמלצות, משרד עם טלפון. ליבר לא הסתפק בתל אביב ופרסם מודעות על מועדי ביקוריו בחיפה וירושלים.

ליבר נהג לפרסם את מודעותיו בעיתונים "הצופה", "מעריב" "עיתון מיוחד" ו"המשקיף". שעות הקבלה היו מ-10 בבוקר עד 10 בערב"[8]

לליבר היה צוות שמנה שדכן ירושלמי דתי בשם משה, ועורך דין שעזר לו לנסח חוזים ולגבות דמי עמלה מהלקוחות. אשתו ברוניה ערכה בפועל את רוב השידוכים.

לצד מודעות בעיתונים וחלוקת פתקים בחוף הים ליבר נהג לתלות כרוזים ברחבי העיר.

ליבר נהג לכנות את עצמו: ”"השדכן המודרני, הזריז והנודע, הפופולרי והמפורסם"“[9]

בסוף שנות ה-40 של המאה ה-20 הקים ליבר את "אגודת השדכנים" ועמד בראשה. האגודה קבעה מחירים אחידים לשידוכים, הוציאה לאור ספרות מקצועית, קבעה נוהלי התנהגות, והקימה בית דין לברור סכסוכים.

בשנות החמישים שינה ליבר את שם משרדו: "משרד למזל טוב - משרד מודרני".[10]

ליבר נפטר ב-26 בנובמבר 1975, נטמן ב-בית העלמין הדרום (בת ים).

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "השדכן המודרני: מדריך מודרני לנישואין בארץ".[11]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רשומות היסטוריות ואילנות יוחסין הקשורים ל-יוסף ליבר / ראו יוסף ליבר 1901-1974 myheritage.co.il/names
  2. ^ אתר חברה קדישא תל אביב ליבר יוסף בן חיים, נפטר ב-26 בנובמבר 1975
  3. ^ עלילותיו ומעלליו של "השדכן המפורסם הראשון בארץ" הארץ, עופר אדרת, יום ששי, 17 במאי 2019, הארץ שישי, עמוד 22
  4. ^ מיהו השדכן המודרני יוסף ליבר? קוראת אחרת, 12 באוגוסט 2016
  5. ^ לבד/ה? השדכן המודרני העברי הראשון ימצא לך זיווג! הספרייה הלאומית, הספרנים / בלוג הספרייה הלאומית, 1 במאי 2018
  6. ^ ד"ר אורית יעל, האקדמית כנרת "היסטוריה של זוגיות ויחסי מגדר בחברה הישראלית"
  7. ^ "תנו למחשב למצוא לכם בן/בת זוג" סעיף: "שנות ה-40 וה-50 : כשהשדכן היה הכתובת" / ראו מודעה שפרסם יוסף ליבר (השדכן המודרני) בעיתון המשקיף שהתפרסמה ב-13 באוגוסט 1948, ו"תפסו מדביק כרוזים ונתברר שהוא שדכן" - "השדכן המודרני נתפס" כתבה מעיתון המשקיף שהתפרסמה ב-29 במאי 1946 nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/reading
  8. ^ "תל אביב: זיכרונות 1919–1939" יבנאל מטלון, "פרויקט בן-יהודה"
  9. ^ "יותר טוב מטינדר: השדכן המודרני העברי הראשון" ynet, הדר בן יהודה, 19 במאי 2018
  10. ^ מודעות היכרות ושידוכין בעיתונות שנות החמישים - אייל גינצברג, ראו מקור מספר 24 המאמר מבוסס על עבודה סמינריונית שנכתבה על ידי אייל גינצברג בשנת 2016 במסגרת לימודיו לתואר שני בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב. העבודה נכתבה בקורס "עולים ומעברות" בהנחייתה של ד"ר אורית רוזין
  11. ^ "גרושה עם ניסיון בחיים" ומהנדס בעל "רדיו פטיפון": מה חיפשו רווקי תל אביב בשנות ה-30 הארץ, ספרות, דפנה ארד, 11 באוגוסט 2016