עיתון מיוחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Internet-news-reader.svg עיתון מיוחד
Iton Meyuhad
סמל.PNG
תדירות יומון, שבועון
בעלים אלכסנדר זאובר
עורך ראשי אלכסנדר זאובר
תאריכי הופעה 1933–הווה (כ־88 שנים)
שפה עברית
מערכת רחוב אלנבי, שינקין, תל אביב
שער "עיתון מיוחד" בכ"ב בכסלו, שבוע לאחר כ"ט בנובמבר
שער גיליון השבועון, 24 בספטמבר 1948

עיתון מיוחד הוא שבועון שיצא לאור בין השנים 19331952 על ידי המו"ל והעורך אלכסנדר זאובר. השבועון עסק בפלילים וברכילות על חיי האישים בארץ ישראל ונחשב לעיתון הראשון בארץ ישראל שעסק בעניינים רכילותיים. "עיתון מיוחד" הוא העיתון הראשון בארץ ישראל שהשתמש בצבע בהדפסתו. "האבא" של המוסף "7 ימים".

הרעיון[עריכת קוד מקור | עריכה]

זאובר הגה את הרעיון החדשני של עיתון שיעסוק בפלילים ורכילות לאחר ביקור בבית דפוס, שם ראה את שלמה בן־ישראל משגיח על הדפסתם של ספרי הבלשים של הסופר דוד תדהר, שעסקו בפלילים.

העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

את רוב השבועון כתב זאובר עצמו תחת שמות שונים (למשל - שם אחד מני רבים הוא "סבירם", שפירושו סבי רב מיכאל על שם סבו, הרב מיכאל שטרנבך). כותרותיו של זאובר היו יוצאות דופן, סנסציוניות, ובנוסח מחורז: "בעל מלון שכיח, נעל את אשתו על מסגר ובריח, עזב את חברתו ושתי ברחוב הטורים, והתחתן עם אסתר העשירה בפורים". בעל בית דפוס, שהתקשה להאמין בהצלחה שחזה זאובר לעיתון כה סנסנציוני, העיר: "כאן לא הונגריה, אין כאן סיפורים כאלה למלא עיתון ומה שיש נדפס כבר בעיתונות הקיימת". על כך הקשה זאובר: "בתי משפט יש כאן?", ובעל בית הדפוס השיב בחיוב. אמר זאובר: "אם יש בתי משפט, אז יש משטרה ובתי סוהר, ויש גנבים מכל הסוגים, אז יש גם מקום לעיתון שיספר על נושאים אלה".

העיתון היה מעין בטאון בלתי רשמי של "מפלגת המדינה העברית" בהנהגתו של מאיר גרוסמן. בשלב מסוים הפך לביטאונה הרשמי כשגרוסמן הפך לעורך בפועל של העיתון כשלצידו המשפטן, העיתונאי וחבר מרכז מפלגתו, משה מילר מולאור, משמש כמזכיר המערכת של העיתון.

זאובר השתדל שלא לעסוק במדיניות חוץ, ובכל ימי "עיתון מיוחד" מעולם לא היה בו סיפור בעל גוון מדיני. הדברים השתנו במקצת לאחר קום מדינת ישראל, ולא פעם תקף זאובר את אנשי מפא"י שבשלטון, אף שרבים מאישיה היו ידידיו.

זאובר הבטיח לעוזרו יהודה אדלשטיין שהתאריך בשער העיתון יהיה תאריך עברי בלבד.

יצחק שדה כתב בשבועון בשם העט "י. נודד". כתבים נוספים בעיתון היו מלכיאל גרינוולד, דוד אלמוג, אייזיק רמבה, ברוך ויינשטיין, אביגדור המאירי, ד"ר אברהם מטמון. כתבי העיתון היו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית בדומה למו"ל והעורך הראשי זאובר.

סגירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

"עיתון מיוחד" זכה לתפוצה גדולה, אך בשל קריאתו של יהודה מוזס לאלכסנדר זאובר להצטרף לסגל "ידיעות אחרונות" החליט זאובר לאחר 19 שנים לסגור את "עיתון מיוחד" ולהמשיך בקריירה העיתונאית שלו ב"ידיעות אחרונות". זאובר הקים את מוסף "7 ימים" שהיווה המשך ישיר לעיתון מיוחד, המוסף קיים עד היום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]