שידוך
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. וכן יש להוסיף מידע על שידוכים מחוץ לחברה היהודית. ראו דף שיחה. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
| |
ערך זה עוסק בנוהג חברתי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים. בתרבויות רבות נישאים בעיקר באמצעות שידוך, אבל כיום נישואים מאורגנים פחות מקובלים פחות בחברה המערבית. עם זאת, השידוך נהוג בחוגים שמרניים גם היום, ונותן גושפנקא ממסדית לקשר בין איש ואישה בטווח הזמן שבין ההיכרות לנישואים.
בחברות שעדיין מסתמכות על השידוך בהפגשת בני-זוג, התהליך מתבצע לרוב בעזרת שדכן או שדכנית, העוסקים בשדכנות לפרנסתם. שידוך נעשה גם באמצעות מכרים וידידים - על ידי הצעת מועמד לנישואים אחד למשנהו, או להורי הצעירים. ההורים או המועמדים עצמם מבררים אחד על השני אצל חברים וקרובי משפחה, על מנת לוודא התאמה מקסימלית בטרם יפגשו.
תוכן עניינים
מקור המונח "שידוך"[עריכת קוד מקור | עריכה]
הר"ן[1] (רבינו ניסים בן ראובן גירונדי - פוסק ומפרש על הרי"ף, חי בברצלונה בשנות 1380-1320) מייחס את השורש למילה 'שידוך' לשורש המילה 'שקט' בשפה הארמית, כנראה בהתבסס על תרגום הפסוק בספר שופטים:[2] "וַתִּשְׁקֹט הָאָרֶץ", אשר המתרגם לארמית תרגמו: "וּשְׁדוֹכַת אַרְעָא". מכאן, ששורש המילה 'שקט' בארמית היא 'שידוך' והוא "מלשון שקט ומנוחה שהאשה מוצאת בבית בעלה", כמו שנכתב במגילת רות:[3] ..וּמְצֶאןָ מְנוּחָה, אִשָּׁה בֵּית אִישָׁהּ וגו'.
המונח "שידוכין" השתרש בתקופת התלמוד כתיאור לשלב הראשון בתהליך הנישואים באותה תקופה, שהיה התחייבות חוקית של הגבר והאישה לקיים ביניהם את השלבים הבאים, שהם הקידושין והנישואים. מונח זה מקביל למונח "אירוסים" של ימינו, אם כי בימינו לשלב האירוסים אין תמיד תוקף חוקי. המילה "אירוסין" מקורה במונח המקראי למה שנקרא החל מתקופת המשנה "קידושין". מוסד השידוכים של ימינו הוסיף שלב נוסף בדרך לנישואים, וכך תפס לו כל אחד מהמונחים השונים בעבר משמעות אחרת בתהליך הנישואים המקובל כיום.
שידוך ראוי נקרא בפי חז"ל "ענבי הגפן בענבי הגפן".
| הפגשת בן/בת הזוג | התחייבות להתחתן | קניין (נתינת טבעת) | חופה/חתונה | |
|---|---|---|---|---|
| המונח במקרא | אירוסין | לקיחה | ||
| המונח במשנה | שידוכין | קידושין | נישואין | |
| המונח כיום | שידוכים | אירוסין | קידושין | נישואין |
השידוך במגזרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]
רובם של הזוגות במגזר החרדי נישאים בשידוך, אחת הסיבות המרכזיות לקיום מערכת השדכנות היא צניעות. על פי כללי הצניעות הנהוגים בחברה החרדית, בחור ובחורה אינם נפגשים סתם כך בלי סיבה, אלא אך ורק למטרת נישואים, ולכן עליהם להיפגש על ידי שידוך, בתיאום הסביבה הקרובה כמו המשפחה או המכרים וכדומה, אליהם קשור המועמד לנישואים. ישנם הבדלים בתוך המגזר בין הליטאים שנוהגים להיפגש מספר פעמים לבין החסידים הממעטים בהן ויש הנפגשים פגישה אחת בלבד.
סיבה נוספת לבחירת בן זוג באמצעות שידוך, לדעת המצדדים בשיטה זו, היא החשש שמועמד צעיר הבוחר בן זוג באופן עצמאי עלול לקבל החלטה שגויה בגלל 'אהבה עיוורת' מבלי להכיר לעומק את התכונות והמידות האישיות של בן הזוג. המצדדים בשידוך סבורים שמוטב לבחור את בן הזוג על פי תכונותיהם (תכונות הנפש, בקיאות בתורה, שושלת, מצב כלכלי, מצב משפחתי וכו') בהתאם לדרישות של כל משפחה, ולאו דווקא מתוך אהבה או קשר רגשי למועמד, לפחות בשלבי ההיכרות הראשוניים. בשידוך אידיאלי נוצרת ההיכרות רק לאחר בירור מקיף באמצעות שדכנים מקצועיים ומכרים הבוחנים את המועמדים ואת התאמתם ההדדית.
בחברה הדתית לאומית נהוג גם כן להשתמש בשידוך אך בשונה מהחברה החרדית כאן בני הזוג אינם נפגשים פעמים בודדות וברוב המקרים הקשר נמשך מספר חודשים. גם קשר זה מתחיל בהצעה משדכן או מכר של בני הזוג, ולרוב נערך בירור מקדים על פיו יחליטו בני הזוג אם להפגש. לאחר קשר, יחליטו בני הזוג אם להתמיד ולהינשא או להיפרד. בני הזוג נוהגים להתייעץ עם חבריהם הנשואים או יועצים מוסמכים טרם ההחלטה.
בחוגים שאינם דתיים, יש אשר ינסו למצוא בן או בת זוג באמצעות שדכן מקצועי, מכר משותף או אתר הכרויות באינטרנט. שידוכים באמצעות גורם שלישי הם מאוד נפוצים בחברה החילונית ומתאימים במיוחד לאנשים שמתקשים להכיר בן או בת זוג באופן עצמאי מסיבות שונות, כגון ביישנות, מגורים במקום מבודד או מוגבלות. בחברה החילונית הזוג, על פי רוב, יוצא זמן רב יותר כדי לגבש דעה אישית על מידת ההתאמה של בן או בת הזוג ולא בהכרח מסתמך על בירור מקיף שנעשה קודם לכן בידי גורמים אחרים. כמו כן, מטרת ההיכרות אינה בהכרח נישואים פורמליים.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שידוך בחברה החרדית
- דייט
- מודעת שידוכים
- אתר היכרויות
- הצעת נישואין
- בת כהן (בת כהן לישראל אין זיווגן עולה יפה)
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתיה זיבצנר ודוד להמן, "השידוכים בעולם החרדי: סמכות, גבולות ומוסדות", מגמות מט/4 (2012), עמ' 641–668
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אייל גינצברג, מודעות היכרות ושידוכין בעיתונות שנות החמישים, ישראלים 9 (2019), עמ' 102-71.
- עוז אלמוג, שי רודין, ציוני דרך בתרבות השידוכים הישראלית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
- נטע סלע, זיווג משמיים, באתר ynet, 29 ביולי 2007 - כתבה בנושא שידוכים לציבור החרדי
- טלי פרקש, "כמה כסף אתם נותנים?" שידוכים במגזר הספרדי, באתר ynet, 19 במאי 2011
- מרים כהן, שידוכים וזוגיות בחברה החרדית, באתר הספרייה הווירטואלית של מט"ח
- לחזק ידי עושי מצווה על שידוכים בציבור הדתי לאומי, תגובות למאמר.
- שיר זיו, המטרה: טבעת, באתר ישראל היום, 3 באוגוסט 2012
- עולם בעלי מלאכה - עם מלך זילברשלג: השדכנית, בערוץ יוטיוב של כאן, 17 בינואר 2018
- השדכן המודרני העברי הראשון, בבלוג הספרייה הלאומית, מאי 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ בפירושו על תלמוד בבלי מסכת שבת, דף ה' ע"ב
- ^ שופטים ה לא
- ^ רות א ט
| חיי אישות ביהדות | ||
|---|---|---|
| סדר הנישואין היהודי | שידוך • אירוסים • שטר תנאים • קידושין • חופה וקידושין • ברכת אירוסין • כתובה • חדר ייחוד • שבע ברכות | 
|
| מצוות והלכות בזוגיות | פרייה ורבייה (לידה) • שאר כסות ועונה • יחסי אישות • איסור עריות • לא תנאף • שיור • הוצאת זרע לבטלה | |
| טהרת המשפחה | דם בתולים • דם חימוד • נידה • זבה • שומרת יום כנגד יום • יולדת • פולטת שכבת זרע • רואה כתם • רואה מחמת תשמיש • פרישה סמוך לווסת • הפסק טהרה • שבעה נקיים • טבילה | |
| צניעות | שמירת נגיעה • איסור הסתכלות בערווה • איסור ייחוד • כיסוי ראש לנשים | |
| מסכתות בסדר נשים | יבמות • כתובות • נדרים • נזיר • סוטה • גיטין • קידושין | |
