יחיאל מיכל אוירבך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האדמו"ר מקורימא
רבי יחיאל מיכל אוירבך
לידה ה'תקמ"ה
אניפולי, אוקראינה
פטירה כ"ו בסיון ה'תרט"ז (בגיל 71 בערך)
קורימא, סלובקיה
מקום מגורים דינוביץ וקורימא
רבותיו אביו רבי צבי מנחם אוירבך, רבי ישראל מרוז'ין
אדמו"ר חסידות אניפולי ה־השלישי
כ"ד בטבת ה'תקע"ד – כ"ו בסיון ה'תרט"ז
רבי משולם זוסיא אוירבך ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי יְחִיאֵל מִיכְל אוֹיֶרְבַּך (מכונה גם: רבי מיכל'ע מקורימא; ה'תקמ"הכ"ו בסיוון ה'תרט"ז) היה רב ואדמו"ר בדינוביץ ובקורימא, השלישי בשושלת אניפולי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת תקמ"ה לרבי צבי מנחם מאניפולי ולסימא בתו של רבי דוב בער מאולינוב (בן רבי צבי בן הבעל שם טוב). נישא לביילא בתו של רבי יצחק הלברשטט (בן רבי צבי הירש מקונסטטין, בן רבי מאיר מקונסטנטין, בן רבי יעקב עמדין). אב"ד קונסטנטין ישן. לאחר פטירת אביו בכ"ח בטבת ה'תקע"ד מונה לממלא מקומו כאב"ד דינוביץ[1].

היה תלמידו של רבי ישראל מרוז'ין; מסופר[דרוש מקור] כי באביב שנת תקצ"ח שהה אצל תלמידו רבי יחיאל מיכל בדינוביץ, והקהילה שם זיהתה בין האורחים שני מוסרים (יהודים שהיו מלשינים לשלטון על העלמות מס בקרב הקהילה היהודית ועל חייבי-גיוס לא רשומים במפקד אוכלוסין) שרדפו אחר רבי ישראל מרוז'ין; כשספרו זאת לרבי יחיאל מיכל פקד לשפוך עליהם מים רותחים בשהותם במקוה ובכך הרגום. וכאשר נודע הדבר לשלטון הצאר נאסרו שניהם בעוון זה ושהו במאסרם כמעט שנתיים עד שנת ה'ת"ר אז הוברחו שניהם בעזרת שוחד ושכירי חרב מרוסיה, ולאחר מסע נדודים השתקעו שניהם באימפריה האוסטרו הונגרית כאשר רבי יחיאל מיכל פתח את חצרו בקורימא שברומניה.

רבי יחיאל מיכל נפטר בכ"ה בניסן תרט"ז בקורימא ושם נטמן.

בנו היה רבי משולם זוסיא אוירבך רבה של טולמיץ', חתן רבי יעקב ישראל טברסקי מצ'רקס.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ראו אודותיו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תורת הרמ"ז, מכון פינת יקרת, ירושלים תשע"ו, עמ' תלח