שוחד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Incomplete-document-purple.svg יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

שוחד הוא תשלום הניתן בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו. מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הם מעשי שחיתות המטופלים כעבירות פליליות לפי חוק העונשין במדינת ישראל.

דוגמאות למצבים של מתן שוחד:

  • שוחד לשופט, על מנת שיטה את משפטו לטובת אחד הצדדים.
  • שוחד לאיש ציבור, על מנת שיקבל החלטות בתוקף תפקידו באופן הרצוי לנותן השוחד.
  • שוחד לפקיד רגולציה על מנת שיקל בהפעלת האסדרה על עסקיו של נותן השוחד, או על מנת שיקשה על מתחריו של נותן השוחד עם השתת פרשנות דווקנית של הוראות הרגולציה.
  • שוחד לממונה על רכש, כדי שיבצע את רכישותיו אצל ספק מסוים.

שוחד ניתן בכסף או בשווה כסף, כגון:

  • שימוש ברכושו של נותן השוחד, כגון הצטרפות לטיסה במטוסו של איש עסקים.
  • עריכת עסקה שבה ניתנת למקבל השוחד הנחה מופלגת, מעבר למקובל בעסקה מסוג זה.
  • שוחד מיני - קיום יחסי מין בתמורה לקבלת טובת הנאה.
  • ציפייה להעסקה עתידית, בתגמול גבוה, של איש רגולציה או מחוקק על ידי נותן השוחד לאחר סיום הקדנציה הציבורית.

השוחד במשפט העברי[עריכת קוד מקור | עריכה]

התורה אוסרת על השופט לקחת שוחד: "וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח" (שמות כג ח); "לֹא־תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא־תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִם" (דברים, טז, יט).

רש"י, בפירושו לפסוק בספר שמות, מציין שהאיסור חל אף אם השוחד ניתן כדי לשפוט אמת.

בנבואתו הראשונה מאשים ישעיהו הנביא: "שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא-יָבוֹא אֲלֵיהֶם" (ישעיהו, א, כג).

בתלמוד נאמר "אפילו צדיק גמור ולוקח שוחד, אינו נפטר מן העולם בלא טירוף דעת" (מסכת כתובות, קה, עמ' ב). בהמשך מומחשת הזהירות שנקטו חכמים גם מאבק שוחד, שהוא מעשה שיש בו רק דמיון לשוחד. מסופר על האמורא שמואל, שעבר על גשר. בא אדם ונתן לו יד, לסייע לו במעבר הגשר. אמר לו שמואל: מה מעשיך פה? אמר לו: דין יש לי בפניך. אמר לו: פסול אני לך לדין.

מאוחר יותר הורחב האיסור על קבלת טובת הנאה מבעל דין גם לאחר שהסתיים המשפט. הרמ"א כתב בעניין זה במאה ה-16: "דיין שדן כבר, ובא הבעל דין ליתן לו מתנה על שהפך בזכותו - אסור לו לקבלו".

אף שבתורה מוצג איסור שוחד כאיסור על המקבל, הרחיבו חז"ל איסור זה גם לנותן, בבחינת "לפני עיוור לא תיתן מכשול".

איסור מתן שוחד וקבלתו מתייחס גם לשופט נכרי, משום שגם בני נח נצטוו על הדינים, ואף להם אסור לקבל שוחד, ומי שמציע להם שוחד, עושה עוולה, וגם גורם להם מכשול.‏[1]

האיסור לתת שוחד ולקבלו אמור גם ביחס להליכי בחירתם של נבחרי הציבור. בספרות ההלכה, הדבר בא לידי ביטוי מיוחד בעניין בחירת רבנים.‏[2].

שוחד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתן שוחד, קבלת שוחד ותיווך לקבלת שוחד הן עבירות פליליות לפי חוק העונשין במדינת ישראל.

עם המורשעים בעבירה של שוחד בעת שכיהנו במשרה ציבורית רמה נמנים שר הפנים אריה דרעי, שר העבודה והרווחה שלמה בניזרי וראש עיריית ירושלים אהוד אולמרט שהורשעו בקבלת שוחד, והשר בלי תיק סאלח טריף, שהורשע במתן שוחד.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דליה צמריון חלק, עבירת השוחד, אוצר המשפט, התש"ע 2009.
  • דליה צמריון חלק, דרוג עבירת השוחד לאור הערך המוגן, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור למשפטים, האוניברסיטה העברית, ירושלים.
  • דליה צמריון חלק, "מדרגות סולם השוחד", עורך הדין, כתב העת של לשכת עורכי הדין בישראל, אפריל 2010, עמ' 56.
  • אליאב שוחטמן, טוהר השיפוט וטוהר המִנהל הציבורי, גיליון מס' 135 של המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת שערי משפט - פרשת שופטים, תשס"ג, באתר דעת

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו פירוש הרמב"ן לבראשית לד, יג. ו-שו"ת חתם סופר, חלק ו, סימן יד; פתחי תשובה לשולחן ערוך, שם, ס"ק ג.
  2. ^ טוהר השיפוט וטוהר המִנהל הציבורי, אליאב שוחטמן, גיליון מס' 135 של המרכז להוראת המשפט העברי ולימודו במכללת שערי משפט - פרשת שופטים, תשס"ג, באתר דעת.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.