יחיאל משה סגלוביץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי יחיאל משה סגלוביץ
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.

יחיאל משה סגלוביץ (ה'תרכ"ג, 1863 - ח' בטבת ה'תש"א, 7 בינואר 1941) היה רב ליטאי-פולני ציוני, חבר ועד הרבנים בפולין.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בליטא לרב חיים סגלוביץ. למד מפי אביו ובמקביל התעניין בלימודים כלליים. בשנת 1887 התמנה כרבה של העיירה סופוצקין, אז במחוז סובאלק, בתחום פולין הקונגרסאית, וכיהן בה שש שנים.

הוא היה מזוהה עם התנועה הציונית לאחר שפרסם מאמר בשבחה בעיתון "הצפירה" בשנת 1900, הוא גם חתם על הכרוז הראשון של רבנים בפולין בעד "המזרחי". בשנת 1892[1] נבחר לכהן כרב בעיר מלאווה, פולין, והיה פעיל בין רבני פולין במישור הארצי כחבר ועד הרבנים בפולין.

במלחמת העולם הראשונה התפרסם כשלא נטש את עירו ואת מעט היהודים שנשארו בה במהלך הקרבות והכיבושים ההדדיים.

בשנת 1923 חבר עם הרב צבי יחזקאל מיכלסון לרב מאיר ורשביאק לעריכת כתב עת לדרשנות של אגודת רבני פולין, הם ערכו יחדיו את הגליונות הראשונים ולאחר מכן המשיך הרב ורשביאק לבדו בעריכת כתב העת. בשנת 1930 הדפיס את ספרו "קטורת סמים" בשני כרכים. שם הספר רומז לשמו, סמ"י - סגלוביץ, משה יחיאל. חלק מדרשותיו נדפסו בכתב העת הדרשני "מאסף דרושי" שהוציא לאור אחיו הצעיר, הרב יעקב מאיר סגלוביץ.

עם כיבוש פולין במלחמת העולם השנייה נשלח עם רבים מבני קהילתו למחנה סולדאו[2], הוא חש ברע והובל ללובלין מלווה באשתו ובבתם. לאחר ימים ספורים נפטר בח' בטבת ה'תש"א, 7 בינואר 1941, ונקבר בבית הקברות היהודי בלובלין. זמן קצר לאחר פטירתו נהרס בית הקברות בידי הנאצים ובשנית בידי הפולנים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יצחק אלפסי, דורשי ציון בפועל, ירושלים תשס"ו, עמ' 316. (כולל תמונתו).
  • הרב יחיאל משה סגלוביץ הי"ד, על מה שמח משה רבינו לפני מותו, אתר תורתך לא שכחתי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתב העת בעריכתו
ספרו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ http://www.zchor.org/mlawa/mlawa.htm
  2. ^ הרב דוד יהודה קריסטל, מכתם לדוד, בני ברק תשנ"ו, מצטט חידושי תורה ודברים נוספים שאמר לו הרב סגלוביץ בהיותם יחד במחנה המעבר דז'לדובה. ראו שם בח"א עמ' נה, ועמ' קז. ובח"ב עמ' קמג.