יטבתה (אתר מקראי)
יָטְבָתָה הוא שמו של אזור הנזכר במקרא כאחת מתחנותיהם של בני ישראל במהלך נדודיהם במדבר. על פי המקורות פירוש שמה - "הארץ הטובה".
אזכורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]יטבתה נזכרת פעמיים בתנ"ך, שתיהן בהקשר של תחנות בני ישראל במדבר. הפעם הראשונה היא בספר במדבר[1]:
”וַיִּסְעוּ מֵחֹר הַגִּדְגָּד וַיַּחֲנוּ בְּיָטְבָתָה. וַיִּסְעוּ מִיָּטְבָתָה וַיַּחֲנוּ בְּעַבְרֹנָה.”
בספר דברים ישנו תיאור מפורט מעט יותר[2]:”מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם.”
זיהוי המקום
[עריכת קוד מקור | עריכה]על פי המסופר בספר דברים, "בעת ההיא" (כנראה בזמן החניה ביטבתה), הפריד אלוהים בין בני שבט לוי לשאר השבטים.[3] התיאור של יטבתה כ"ארץ נחלי מים", מקשה על החוקרים המנסים לאתר את מיקומו המודרני של האתר. הלא בכל דרכם של בני ישראל במדבר לא נמצאו נחלי מים מרובים.[4] עם זאת, בספר במדבר נאמר שלאחר שנסעו מיטבתה המשיכו לעברונה, ולאחר מכן לעציון גבר.[5] עציון גבר זוהתה בידי חלק מהחוקרים עם תל אל ח'ליפה, בין אילת לעקבה בתחומי ירדן.[6] אם הטענה נכונה, הרי שהיא מצמצמת את טווח החיפושים אחרי יטבתה.[4]
לדעת חלק מהחוקרים, הנסמכים על הטענה הנזכרת לעיל, יטבתה מזוהה עם "סבח'ת א-טאבה", הנמצאת כ-35 ק"מ מהמיקום המשוער של עציון גבר ושבה ישנו מעיין בשם "עין א-טאבה", המתאים לתיאור של "ארץ נחלי מים".[4] חפירות שנערכו באזור אכן חשפו שרידים של יישוב.[4] סברה נוספת מזהה את יטבתה עם "עין ע'צ'יאן" (עין רדיאן) הסמוכה לקיבוץ יטבתה, וסברה אחרת עם "ואדי א-טאבה"[7], גם כן מקומות עשירים במים יחסית. עם זאת, חפירות שנערכו בשני האתרים לא חשפו שרידים המתאימים לתקופה.[4]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוקים ל"ג–ל"ד
- ^ ספר דברים, פרק י', פסוק ז'
- ^ ספר דברים, פרק י', פסוק ח'
- ^ 1 2 3 4 5 אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות של המקרא ותקופתו, כרך ג', עמ' 673.
- ^ ספר במדבר, פרק ל"ג, פסוק ל"ה
- ^ 29°32′46″N 34°58′53″E / 29.546095°N 34.981319°E
- ^ בנו רותנברג, תגליות סיני, הוצאת מסדה, 1958, עמ' 174-170.
| תחנה קודמת: חור הגידגד |
נדודי בני ישראל במדבר | תחנה הבאה: עברונה |
