עציון גבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עֶצְיוֹן גֶּבֶר (בכתיב מקראי גם עֶצְיֹן גֶּבֶר) היא עיר קדומה ששכנה בארץ אֱדום, בראש מפרץ אילת, סמוך לאילת ועקבה של ימינו. היא נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, כתחנה במסלול מסעי בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ובהמשך כעיר נמל ששימשה למסחר עם ארצות שונות לאורך חופי ים סוף בתקופת המלכים.

אזכורים במקרא[עריכת קוד מקור | עריכה]

עציון גבר נזכרת כאחד המקומות שבני ישראל חנו בהם במסעיהם במדבר לאחר יציאת מצרים (במדבר, ל"ג, ל"ה-ל"ו; דברים ב, ח).

שלמה המלך הקים בעציון גבר צי אניות (אֳנִי בלשון המקרא) (מלכים א' ט, כו; דברי הימים ב' ח, יז), אשר בסיוע אנשי חירם מלך צור יצא לאופיר שעל שפת ים סוף, לרכוש שם זהב.

יהושפט מלך יהודה הקים אף הוא צי וביקש לסחור עם אופיר, אך תוכניתו לא יצאה לפועל "כִּי נִשְׁבְּרֻה אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר" (מלכים א' כב, מט), כנראה בעקבות סערה. על פי דבה"י ב', כ, ל"ו-ל"ז, הדבר אירע כעונש על התחברותו עם אחזיה מלך ישראל.

זיהוי ארכאולוגי[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי סברות שונות, זוהתה עציון גבר עם תל אל ח'ליפה29°32′46″N 34°58′53″E / 29.546095°N 34.981319°E / 29.546095; 34.981319, בין אילת לעקבה בתחומי ירדן. בחפירות שנערכו במקום בשנים 19371940 בראשות הארכאולוג נלסון גליק מטעם המכון הסמיתסוני, נחשף מבנה גדול ששימש כנראה לעיבוד נחושת. המקום שימש גם כנקודת משמר לדרכי המסחר באזור, והחפירות מלמדות כי בתקופה התואמת את ממלכת יהודה היה באתר יישוב מבוצר ומשגשג, דבר המעיד על פעילות מסחרית ענפה שעברה דרכו[1]. חוקרים אחרים זיהו את עציון גבר עם אי האלמוגים השוכן במימי מפרץ אילת, דרומית-מערבית לטאבה. זיהוי אפשרי נוסף היא העיר עקבה עצמה, שייתכן שמבניה שוכנים על גבי העיר הקדומה.

בחפירות בתל ח'ליפה נמצא חותם עם דמות אייל ועליו המילה "ליתם". על פי החוקר נחמן אביגד, יש לשייך חותם זה ליותם מלך יהודה, בנו של עוזיהו שיישב מחדש את אילת. על פי החוקר ד"ר עוזי אבנר, שהיה מנהל מחוז הדרום של רשות העתיקות, יתכן כי הפיקטוגרם של האייל סימל את חותמה של אילת[דרוש מקור].

תרבות בת ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפזמון החוזר בשירו של נתן אלתרמן "ספני שלמה המלך"[2], מתוך "ספר התבה המזמרת" (הוצאת מחברות לספרות תשכ"ו), שרים הספנים שוב ושוב על עציון גבר (גם גֶּבֶר וגם גָּבֶר), נמל הבית שלהם. השיר הולחן על ידי נעמי שמר והתפרסם בביצועה של אילנה רובינא.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נלסון גליק, אפיקים בנגב, הוצאת הקיבוץ המאוחד 1960, עמ' 134-127
  2. ^ מילות השיר "ספני שלמה המלך" באתר שירונט


קודמת:
עברונה
נדודי בני ישראל במדבר הבאה:
קדש