עציון גבר

עציון גבר
	אין תמונה חופשית
מיקום
קואורדינטות	29°32′50″N 34°58′49″E / 29.547222222222°N 34.980277777778°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת אילת רגילה) הר יהושפט הר צפחות א. חבל אילות מצרים ירדן עציון גבר עציון גבר עציון גבר מפת __ אילת; [‌למפה דינמית של דרום הנגב‌] מצפון: __ מועצה אזורית חבל אילות; ממזרח: עקבה; מדרום: מפרץ אילת; ממערב: חצי האי סיני

עֶצְיוֹן גֶּבֶר (בכתיב מקראי נכתב גם עֶצְיֹן גֶּבֶר) היא עיר קדומה ששכנה בארץ אֱדום, בראש מפרץ אילת, סמוך לאילת ועקבה של ימינו. היא נזכרת מספר פעמים בתנ"ך, כתחנה במסלול מסעי בני ישראל במדבר לאחר יציאת מצרים, ובהמשך כעיר נמל ששימשה למסחר עם ארצות שונות לאורך חופי ים סוף בתקופת המלכים.

אזכורים במקרא

עציון גבר נזכרת כאחד המקומות שבני ישראל חנו בהם במסעיהם במדבר לאחר יציאת מצרים (במדבר, ל"ג, ל"ה–ל"ו; דברים, ב', ח').

שלמה המלך הקים בעציון גבר צי אניות (אֳנִי בלשון המקרא) (מלכים א', ט', כ"ו; ספר דברי הימים ב', פרק ח', פסוק י"ז), אשר בסיוע אנשי חירם מלך צור יצא לאופיר שעל שפת ים סוף, לרכוש שם זהב.

יהושפט מלך יהודה הקים אף הוא צי וביקש לסחור עם אופיר אך תוכניתו לא יצאה לפועל, כנראה בעקבות סערה:

יְהוֹשָׁפָט עָשָׂה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ לָלֶכֶת אוֹפִירָה לַזָּהָב, וְלֹא הָלָךְ, כִּי נִשְׁבְּרוּ אֳנִיּוֹת בְּעֶצְיוֹן גָּבֶר.

— מלכים א', כ"ב, מ"ט

על פי דברי הימים ב', כ', ל"ו–ל"ז, הדבר אירע כעונש על התחברותו עם אחזיה מלך ישראל.

זיהוי ארכאולוגי

נלסון גליק ופריץ פרנק זיהו את עציון גבר כשם נרדף לאילת, והם מיקמו את שניהם בתל אל ח'ליפה (אנ'),^[1] כ-2.5 קילומטרים ממזרח לאילת וכארבעה קילומטרים מצפון לעקבה, בתחומי ירדן.^[2] בחפירות שנערכו במקום בשנים 1937–1940 בראשות הארכאולוג נלסון גליק מטעם המכון הסמיתסוני, נחשפו חמש שכבות ישוב, מהמאה ה-10 ועד המאה ה-4 לפני הספירה, בתוכם מבנה גדול ששימש כנראה לעיבוד נחושת, על פי השערתו. לדעת גליק המקום שימש גם כנקודת משמר לדרכי המסחר באזור, והחפירות מלמדות כי בתקופה מקבילה לממלכת יהודה היה באתר יישוב מבוצר ומשגשג, דבר המעיד על פעילות מסחרית ענפה שעברה דרכו.

החוקר בנו רותנברג זיהה את עציון גבר באי פרעה שמדרום לאילת. מערכת המבנים בשכבה הקדומה ביותר בתל אל-חלייפה (תקופה IV) כוללת מתחם רבוע, מוקף חומת סוגרים, ומבנה מרכזי מטיפוס 'בית ארבעת מרחבים'. מחקר מחודש של ממצאי החפירה שנעשה בידי מ' פרטיקו לא העלה כל ראיות ברורות לתאריכה של שכבה זו. השילוב של חומת סוגרים, בית ארבעת מרחבים וכלי חרס נגביים בעבודת יד מזכיר את אתרי מרכז הנגב מהמאה ה-10 לפנה"ס, אף שתכנונו של המתחם בתל אל-חלייפה עולה בטיבו על כל אחד מהאתרים הללו. לאור הביקורת שנמתחה על פרשנותו של גליק, הועמד זיהויו של תל אל-חלייפה עם עציון גבר בסימן שאלה. לפיכך, ייתכן שעציון גבר לא הייתה אלא מצודה מלכותית ובה מבנה מנהלה מרכזי, שממנו נוהל הסחר בתחומי ים סוף.^[3]

חוקרים אחרים זיהו את עציון גבר עם אי האלמוגים השוכן במימי מפרץ אילת, דרומית-מערבית לטאבה^[4]^[5]. זיהוי אפשרי נוסף הוא העיר עקבה עצמה, שייתכן שמבניה שוכנים על גבי העיר הקדומה.^[^{דרוש מקור]}

תרבות בת ימינו

בפזמון החוזר בשירו של נתן אלתרמן "ספני שלמה המלך"^[6], מתוך "ספר התבה המזמרת" (הוצאת מחברות לספרות תשכ"ו), שרים הספנים שוב ושוב על עציון גבר (גם גֶּבֶר וגם גָּבֶר), נמל הבית שלהם. השיר הולחן על ידי נעמי שמר והתפרסם בביצועה של אילנה רובינא.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עציון גבר בוויקישיתוף

עציון גבר, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
אברהם יעקב ברוק, עציון גבר, הצפירה, 16 בנובמבר 1875

הערות שוליים

^ 29°32′46″N 34°58′53″E / 29.546095°N 34.981319°E / 29.546095; 34.981319
^ תל אל־חלייפה: עציון גבר: אילת, הארץ, 10 בספטמבר 1961; המשך
^ הספרייה הוירטואלית של מטח - ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - היישובים בנגב, באתר www.lib.cet.ac.il
^ צבי אילן, אנציקלופדיה מקראית, דבר, 18 במאי 1972
^ שמואל אחיטוב, עציון גבר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמודים 332-333
^ מילות השיר "ספני שלמה המלך" באתר שירונט

קודמת: עברונה	נדודי בני ישראל במדבר	הבאה: קדש

[1] 29°32′46″N 34°58′53″E / 29.546095°N 34.981319°E / 29.546095; 34.981319

[2] תל אל־חלייפה: עציון גבר: אילת, הארץ, 10 בספטמבר 1961; המשך

[3] הספרייה הוירטואלית של מטח - ימי הממלכה המאוחדת : תמונה ארכיאולוגית - היישובים בנגב, באתר www.lib.cet.ac.il

[4] צבי אילן, אנציקלופדיה מקראית, דבר, 18 במאי 1972

[5] שמואל אחיטוב, עציון גבר, אנציקלופדיה מקראית, כרך ו', עמודים 332-333

[6] מילות השיר "ספני שלמה המלך" באתר שירונט

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]