ינוח (אתר בשומרון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחלות שבטי ישראל

יָנוֹחַ (ייתכן יָנוֹחָה) הייתה עיר מקראית ששכנה בין נחלות שבט אפרים ושבט מנשה.

העיר נזכרת בספר יהושע בתיאור גבול נחלת שבט אפרים: "וְיָצָא הַגְּבוּל הַיָּמָּה הַמִּכְמְתָת מִצָּפוֹן וְנָסַב הַגְּבוּל מִזְרָחָה תַּאֲנַת שִׁלֹה וְעָבַר אוֹתוֹ מִמִּזְרַח יָנוֹחָה וְיָרַד מִיָּנוֹחָה עֲטָרוֹת וְנַעֲרָתָה".[1]

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי המקום היה נושב בתקופתו, וסמוך לעיירה עקרבה, דרומית מזרחית לשכם.

בנוסף, אפשר כי מכאן הגיע התנא אבא יוסי בר חנן איש ינוח.[2]

על סמך ההקשר המקראי והאזכור באונומסטיקון, מוצע כיום לזהות את "ינוח" עם ח'רבת יאנון שברכס איתמר, בסמוך לכפר "יאנון", ומצפון לכפר עקרבה.[3]

חורבה זו נזכרת במפת הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל, וסמוכה ל"ח'רבת תאנא" (העליונה והתחתונה), המזוהה עם תאנת שילה הנזכרת לצד "ינוח" בתיאור המקראי.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר יהושע, פרק ט"ז, פסוקים ו'-ז'.
  2. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ד'.
  3. ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ב', 704-705.
Asereth Haddibberoth.png ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.