עקרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עקרבים" מפנה לכאן. לערך העוסק בישוב קדום, ראו עקרבים (ישוב קדום).
עקרבה
عقربة
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
שטח 34 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 8,180 (2007)
קואורדינטות 32°07′35″N 35°20′37″E / 32.126436111111°N 35.343561111111°E / 32.126436111111; 35.343561111111 
אזור זמן UTC +2

עקרבה (ערבית: عقربا) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-13 ק"מ דרומית-מזרחית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.

במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 309 בתים מיושבים ב-1478 נפשות, כולם מוסלמים[1]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) כ-2060, ושטחו נרשם כ-142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[2].

העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל.

אדמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972[3]. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר[4]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל[5], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש" והדבר עורר דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת[6]. למרות המחאות, שימשו 3800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[7]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים[8].

שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתנחלים מאיתמר לבין פלסטינים[9]. באוקטובר 2002 ירה מתיישב יהודי בהאני בני מניה, בן 24, בעת שמסק בשטחי החקלאות לצורך הגנה עצמית[10]. בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי ושאר השטח משמש למרעה[11].

ב-2014 הוצת מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[12]. ב-2018 שוב הוצת דלת של מסגד בעיירה ורוססו עליו כתובות נאצה[13].

פרנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[14].

ארכאולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[15].

העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[16], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[17]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו[18].

בנוסף, העיר נזכרת במשנה לעניין הבאת מעשרות לירושלים: "כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח"[19].

העיר גם נמצאה מוזכרת בשטר יהודי מימי מרד בר כוכבא, בו הוזכר כפר בת שלה - "גלוד"[20]. כפר זה מזוהה כיום עם הכפר ג'לוד, כ- 7 ק"מ דרומית מערבית לעקרבה[21].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה) ציין כי מיקומה של העיר הוא דרומית מזרחית לשכם, תוך שקישר בטעות בינה ובין העיר המקראית שבנגב "מַעֲלֵה עַקְרַבִּים"[22], והעיר נזכרת כך גם במפת מידבא[23].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 59
  2. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  3. ^ לא יוקמו יישובים באדמות הכפר עקראבה בשומרון, דבר, 3 ביולי 1972
  4. ^ דני רובינשטייןהשמדת היבול בשטח הסגור בעקרבה, דבר, 4 ביולי 1972
  5. ^ ראו למשל ז. דוידקצרות, דבר, 7 ביולי 1972
  6. ^ הפעולות בלבנון ופרשת עקרבה בוע' החוץ והבטחון, מעריב, 9 ביולי 1972
  7. ^ נחום ברנעהשטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  8. ^ ידיעה לא נכונה על עקרבה, דבר, 30 ביולי 1972
  9. ^ עמירה הסהתוקפים היו באים בשבת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2002
  10. ^ עמוס הראל וארנון רגולר‏, מתנחלים מתפוח היכו פלשתינאים בעת מסיק, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוקטובר 2002
  11. ^ Applied Research Institute Jerusalem (ARIJ), Land Research Center (LRC), A new Expansion in the colony of Itamar on the Lands of the Palestinian Town of Aqraba, אתר poica, ‏21 באוקטובר 2007
  12. ^ חיים לוינסון, ג'קי חורי, ניר חסון, מסגד הוצת בכפר עקרבא דרומית לשכם וכתובות נאצה רוססו, באתר הארץ, 14 באוקטובר 2014
  13. ^ יותם ברגראלמונים הציתו דלת של מסגד באזור שכם וריססו כתובות נאצה, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
  14. ^ מתוך אתר קו לעובד
  15. ^ מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה
  16. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.
  17. ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 551.
  18. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.
  19. ^ משנה, מסכת מעשר שני, פרק ה', משנה ב'.
  20. ^ ואדי מורבעאת, DJD 2, טקסט 115, שורות 3, 22.
  21. ^ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגוליהם, הוצאת יד יצחק בן-צבי והאקדמיה ללשון העברית, עמ' 62.
  22. ^ אונומסטיקון 14, 10.
  23. ^ מתוך אתר פרנציסקני
Flag of Palestine.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא הרשות הפלסטינית. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.