יאנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יאנון
يانون
Fields of Yanoun Palestine.jpg
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה שכם
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 120 (2007)
קואורדינטות 32°08′44″N 35°21′20″E / 32.145436111111°N 35.355683333333°E / 32.145436111111; 35.355683333333 
אזור זמן UTC +2

יאנוןערבית: يانون) הוא כפר פלסטיני קטן בנפת שכם, שמונה כ-120 תושבים. יאנון שוכנת מעט צפונית-מערבית לעיירה עקרבה. הכפר ממוקם על שתי גבעות, הגבעה הצפונית המכונה "יאנון אל-פוקא" (יאנון עילית) או "ח'רבת יאנון" והדרומית "יאנון א-תחתא" (יאנון תחתית). יאנון מוקפת במספר מאחזים הקשורים להתנחלות איתמר: גבעות עולם, מצפה שלושת הימים, גבעת ארנון, הר גדעון וגבעת ינוח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר שוכן על חורבות יישוב קדום מתקופת הברזל - "ח'רבת יאנון", לפי עדויות ארכאולוגיות שנמצאו במקום ובסמוך ב"ח'רבת אל רָנֵם" (חורבת הצאן).[1] במרכז הכפר נמצא מבנה עתיק שהוסב למסגד. המבנה מן התקופה הצלבנית, בו, מתחת לשטיחי המסגד, פסיפסים מרהיבים שהשתמרו.[2] ממערב לכפר שוכנת "ח'רבת עורמה" בה שרידי מבצר מהתקופה ההלניסטית בארץ ישראל.[3]

התקופה העותמאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, מופיע הכפר עם 18 בתים בסנג'ק שכם. תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, עיזים ועל כוורת דבורים לייצור דבש.[4]

בשנת 1870, חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן ביקר בכפר וכתב: "בכפר מבנה גדול ממדים - נבי יאנון".[5]

בקונגרס ברלין בשנת 1878 קיבלה האימפריה האוסטרו-הונגרית את השליטה והמינהל בבוסניה והרצגובינה. חלק מתושבי האזורים האלה היו בוסניאקים, כלומר מוסלמים בוסנים ממוצא סלאבי, ששלטו עד אז באוכלוסייה הנוצרית המקומית. בעקבות הכיבוש האוסטרי, הם חששו מפני השלטון הנוצרי ומפני האוכלוסייה הנוצרית שנשלטה על ידיהם בעבר. בחסות הסולטאן העות'מאני עבד אל חמיד השני, היגרו בוסניאקים רבים והתיישבו ברחבי האימפריה העות'מאנית. ארבעים משפחות התיישבו בכפר יאנון. בתי הכפר שבנו שונים מבתי הכפרים הערביים שבאזור שכם, ולהם גגות רעפים אדומים האופייניים ליישוב אירופאי. תושבי הכפר הם בחלקם בלונדיניים ובעלי חזות סלאבית.[6]

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר קטן סמוך למעיין ולמבנה נבי יאנון.[7]

בתקופת המנדט הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במפקד 1922, שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ביאנון הייתה אוכלוסייה של 70 נפש, כולם מוסלמים.[8] במפקד 1931 גדלה האוכלוסייה ל-120 נפש.[9] בשנת 1945 אוכלוסיית הכפר מנתה 50 תושבים, על פי סקר הכפרים של המנדט הבריטי בארץ ישראל.[10]

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

ב-1984, הוקמה ההתנחלות איתמר מצפון מערב לכפר. כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות.

לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של חלקו הדרומי של הכפר סווג כשטח B אך כמעט כל השטח החקלאי וכל שטח הבנוי של "יאנון אל-פוקא" (או "ח'רבת יאנון") סווג כשטח C. החל משנת 2000, נאסרה הנסיעה לתושבי הכפר בכביש עקרבה-עוורתא-שכם העובר בהתנחלות איתמר. בשל האיסור על הנסיעה בכביש, נאלצים תושבי הכפר לנסוע למרחק 20 ק“מ נוספים כדי להגיע לשירותי חינוך ובריאות בשכם.[11]

בין השנים 1996 ל 1999 הוקמו מסביב ליאנון, בלא היתר מהרשויות המוסמכות,[12] מספר מאחזים הקשורים להתנחלות איתמר: גבעות עולם, גבעת ארנון, הר גדעון וגבעת ינוח. תושבי הכפר החלו לסבול מהתנכלויות ואלימות מצד תושבי המאחזים עד שבשנת 2002 נאלצו לנטוש את "חירבת יאנון" במשך כשנה.[13] התושבים שנטשו את יאנון עברו לכפר הסמוך עקרבה, שם הם התגוררו אצל קרובים או שכרו דירות.[14]

בשנת 2004, עתרו תושבי הכפר לבג"ץ בטענה כי כוחות צה"ל מונעים שלא כדין מהתושבים להגיע לאדמותיהם החקלאיות ולעבדן. לפי טענתם, סגירת שטחים אלה, שהוגדרו כ"אזורי חיכוך", שוללת מן התושבים הפלסטינים את זכותם לחופש תנועה ואת זכותם לקניין. עוד נטען בעתירה כי כוחות צה"ל אינם מונעים תקיפות והתנכלויות מצד תושבים ישראלים באזור כלפי חקלאים פלסטינים ואינם אוכפים את החוק על התושבים ישראלים.[15]

בשנת 2005, לאחר התערבותם של פעילי שלום ישראלים וארגוני סיוע בינלאומיים חזרו התושבים ל"חירבת יאנון", אך המשיכו לסבול מאלימות המתנחלים.[16]

במשך השנים המשיך פעיל הימין אברי רן, שהקים את המאחז גבעות עולם בצמוד לכפר מצפון, להשתלט על כמחצית מהאדמות החקלאיות של הכפר.[17][18][19]

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממזרח לכפר נמצאת שמורת הטבע "נבי ינון". שבמרכזה מבנה קבר שייח (מקאם) מוקף עצי אלה וחורשת עצי אלון עתיקים. באזור גם צומחים מספר מקבצים של פרח אירוס השומרון הנדיר. על פי המסורת המוסלמית מזהים את קברו של יהושע בן נון ואביו נון במקום, אך גם בכפר כיפל חארת' שליד אריאל, בו קבר שנקרא "נבי נון". בשמורה נמצאים גם שרידי גת תעשייתית עתיקה הבנויה ממשטח סלע חצוב, לצידו בור שיקוע, מערת קבורה ולה חדר משכב ,חדר קבורת כוכים וקולומבריום)[20].

רכס ההר שעליו בנוי הכפר, רכס ג'דוע, ממוקם על קו פרשת המים הארצי. באזור הכפר, נובעים מעיינות שכבה רבים, מכיוון שמי הגשם המחלחלים נעצרים בהגיעם לתצורת מוצא, שכבות חוואר צהבהב האטום למים. המעיינות העיקריים בקרבת הכפר הם:

  • "עין יאנון" - בכניסה לכפר בו מבנה אבן המקבל את מיי המעיין המוזרמים אליו מצפון.
  • "עין ג'היר" - בו בריכה אליה מגיעים המים מצינור היוצא מנקבה הנמצאת מספר מטרים מצפון. מי המעיין נשאבים על ידי החקלאים באזור.
  • שורת נביעות ממזרח לכפר, הנובעות למרגלות מצוק בקו המגע בין שכבת הסלע המחלחלת של תצורת בית מאיר לתצורת מוצא.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יאנון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ *Finkelstein, Israel; Lederman, Zvi, eds. (1997). Highlands of many cultures. Tel Aviv: Institute of Archaeology of Tel Aviv University Publications Section. ISBN 965-440-007-3. 
  2. ^ Ellenblum, 2003, p. 224
  3. ^ אשל, ח' וארליך, ז"ח, 1987 ,מבצרה של עקרבה בחורבת עורמה, קתדרה 47 ,עמ' 17-24
  4. ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2. p. 118
  5. ^ Guérin, 1875, pp. 6-8
  6. ^ מיכאל בן דרור, מסע בעקבות הבוסנים (הבושנקים) בגליל, בתוך: אוכלוסיות לא מוכרות ויישובים מיוחדים בישראל, הוצאת אריאל, ירושלים, אריאל 205-204, עמודים 74-71, 2014
  7. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, p. 387
  8. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  9. ^ Mills, 1932, p. 66
  10. ^ Government of Palestine, Department of Statistics, 1945, p. 19 with a total of 16,439 dunams of land
  11. ^ עדכון תנועה וגישה בגדה המערבית, האומות המאוחדות, המשרד לתאום עניינים הומניטריים
  12. ^ חיים לוינסוןמזכירות איתמר ורב היישוב מצטרפים לביקורת על אברי רן, באתר הארץ, 7 בינואר 2013
  13. ^ עופר אדרת‏, כפר פלסטיני בגדה ננטש – ”בגלל התעללות מתנחלים”, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוקטובר 2002
  14. ^ עימותים בין מתנחלים לפלשתינאים ופעילי שמאל באזור שכם, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2002
  15. ^ בג"ץ 9593/04 - ראשד מוראר, ראש מועצת הכפר יאנון ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון ואח'
  16. ^ יהונתן ליסמתנחלים תקפו פלשתינאים בפעם החמישית בשבוע, בחרבת יאנון שליד שכם; 4 נעצרו, באתר הארץ, 20 במרץ 2005
  17. ^ חיים לוינסוןלתושבי המאחזים נמאס מפלישות הקרקע של אבי נוער הגבעות; מכתב מפתיע לתושבי איתמר קבל על כך שאברי רן, שפלש בעבר לאדמות ערבים, החל לבנות לול בשטח, באתר הארץ, 20 במרץ 2013
  18. ^ ‫יובל יועז, אסתי אהרונוביץ', מעל החוק, באתר הארץ, 24 בינואר 2006‬
  19. ^ רועי שרון, אברי רן: "אני הריבון, החיילים יעשו מילואים איפה שאני אקבע", באתר ערוץ עשר, 16 בפברואר 2013 (במקור, מאתר "nana10")‬קובץ וידאו
  20. ^ השתלטות ישראלית על אתרי מורשת ודת פלסטינים בגדה, 15 בנובמבר 2018, באתר מחסום ואטש